יום ראשון, 31 בינואר 2021

פירוש התורה - [ויקרא כו כט] וַאֲכַלְתֶּם, בְּשַׂר בְּנֵיכֶם; וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם, תֹּאכֵלוּ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כט] וַאֲכַלְתֶּם, בְּשַׂר בְּנֵיכֶם; וּבְשַׂר בְּנֹתֵיכֶם, תֹּאכֵלוּ.

[תרגום אונקלוס] וְתֵיכְלוּן, בְּסַר בְּנֵיכוֹן; וּבְסַר בְּנָתְכוֹן, תֵּיכְלוּן

[תרגום יונתן] וְתֵיכְלוּן בְּשַר בְּנֵיכוֹן וּבְשַר בְּנָתֵיכוֹן אָמַר משֶׁה נְבִיָא כַּמָה קַשְׁיָין הִינוּן חוֹבַיָא וּמָה מְרִירִין אִינוּן חַטְיָיאֵי דִי גָרְמוּ לְאַבְהָתָא לְמֵיכַל בְּשַר בְּנֵיהוֹן וּבְנָתֵיהוֹן עַל דְלָא נָטְרוּ מִצְוָתָא דְאוֹרַייְתָא

[ירושלמי (קטעים)] אֵי מָה בִּשִׁין אִינוּן חוֹבַיָא וּמָה מְרִירִין אִינוּן חֲטַיָיא דְּגָרְמוּ לְאַבָהָתן בִּיְרוּשָׁלַיִם לְמֵיכַל בְּשַר בְּנֵיהוֹן וּבְנָתֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 474]):

"ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם, אמר משה הנביא: כמה קשים הם העונות ומה מרים הם החטאים אשר גרמו לאבות (בירושלים, התוספת שלי) לאכול בשר בניהם ובנותיהם."

-        תרגום יונתן, כהרגלו, עושה גם כאן קשר בין התורה לבין ההיסטוריה של עם ישראל, לאורך הדורות. הקשר הזה הוא חלק מן

אג'נדה של רבי יונתן בן עוזיאל עליו השלום, לחבר בשלם אחד כול דברי הימים של עם ישראל, החל מאברהם אבינו, ועד ימיו שלו עצמו. זה דבר חשוב ביותר, אמירה חשובה ביותר: אנו בדורנו קשורים קשר בלתי ניתן לביטול עם אבותינו עד אברהם אבינו ע"ה. דבר זה מזכיר מסכת אבות:

[אבות א א] משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הֵם אָמְרוּ שְׁלשָׁה דְבָרִים: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה:

לעניות דעתי, דבר יפה ביותר, וחשוב ביותר!


פירוש התורה - [ויקרא כו כח] וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כח]  וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם, בַּחֲמַת-קֶרִי; וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲהָךְ עִמְּכוֹן, בִּתְקוֹף רְגַז; וְאֶרְדֵּי יָתְכוֹן אַף אֲנָא, שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן.

[תרגום יונתן] וְאִידַבֵּר אוּף אֲנָא יַתְכוֹן בְּעַרְאַי בְּעַלְמָא וְאִירְדֵי יַתְכוֹן לְחוֹד אֲנָא שְׁבַע מְחָן עַל שְׁבַע עֲבֵירָן דִי חֲטֵיתוּן קֳדָמָי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 474]):

"ואנהיג גם אני אתכם בארעי בעולם, וייסרתי אתכם גם אני שבע מכות על שבע עבירות אשר חטאתם לפני."

-        תרגומים דומים למקרא.


פירוש התורה - [ויקרא כו כז] וְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כז] וְאִם-בְּזֹאת--לֹא תִשְׁמְעוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי

[תרגום אונקלוס] וְאִם בְּדָא--לָא תְּקַבְּלוּן, לְמֵימְרִי; וּתְהָכוּן קֳדָמַי, בְּקַשְׁיוּ

[תרגום יונתן]  וְאִין בַּהֲדָא תּוֹכַחְתָּא לָא תִשְׁמְעוּן לְאוּלְפַן אוֹרַייְתִי וּתְהַלְכוּן קֳדָמַי בְּעַרְאַי

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואם בזה תוכחה לא תשמעו ללימוד תורתי, וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, בְּקֶרִי"

-        תרגום יונתן כותב וְאִין בַּהֲדָא תּוֹכַחְתָּא שבעברית ואם בזה תוכחה. אולי מעניין, תרגום יונתן לא מדבר על אייום של הקב"ה,

אלא על תוכחה, לימוד, דאגה של הקב"ה על בני ישראל. לעניות דעתי, זאת נקודה חשובה ביותר.

-        גם בפסוק שה, תרגום יונתן מדבר על לְאוּלְפַן אוֹרַייְתִי שבעברית ללימוד התורתי.


פירוש התורה - [ויקרא כו כו] בְּשִׁבְרִי לָכֶם, מַטֵּה-לֶחֶם, וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד, וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל; וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תִשְׂבָּעוּ.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כו]  בְּשִׁבְרִי לָכֶם, מַטֵּה-לֶחֶם, וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד, וְהֵשִׁיבוּ לַחְמְכֶם בַּמִּשְׁקָל; וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תִשְׂבָּעוּ

[תרגום אונקלוס] בִּדְאֶתְבַּר לְכוֹן, סְעֵיד מֵיכְלָא, וְיֵיפְיָן עֲסַר נְשִׁין לַחְמְכוֹן בְּתַנּוּרָא חַד, וְיָתִיבוּן לַחְמְכוֹן בְּמַתְקָלָא; וְתֵיכְלוּן, וְלָא תִּסְבְּעוּן

[תרגום יונתן] כַּד אֶתְבּוֹר לְכוֹן חוֹטָר כָּל סַעֲדֵי מְזוֹנָא וְיֵיאַפְיַין עֲשַר נְשִׁין לַחְמֵיכוֹן בְּתַנוּרָא חַד מִדְהוּא זְעֵיר וּמְדַדְיָן וּמְפַלְגָן לְכוֹן כַּד מִינְפַל בְּמַתְקָלָא וְתֵיכְלוּן וְלָא תִשְבְּעוּן:

א' תרגום יונתן בעברית:

"כמו שאשבור לכם מטה כל סעד אוכל, ויאפו עשר נשים לחמיכם בתנור אחד קטן, ומודדים ומחלקים לכם כאשר (הלחם) יורד במשקל, ותאכלו, ולא תשבעו."

כַּד   -   כַּאֲשֶׁר; כְּשֶׁ-; כְּמוֹ שֶׁ-

-        רש"י מפרש בצורה דומה:

מטה לחם - לשון משען כמו (ירמיהו ח) מטה עז

בשברי לכם מטה לחם - אשבור לכם כל מסעד אוכל והם חצי רעב

ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד - מחוסר עצים

והשיבו לחמכם במשקל - שתהא התבואה נרקבת ונעשית פת נפולה ומשתברת בתנור והן יושבות ושוקלות את השברים לחלקם ביניהם

ואכלתם ולא תשבעו - זה מארה בתוך המעים בלחם הרי ז' פורעניות חרב מצור דבר שבר מטה לחם חוסר עצים פת נפולה מארה במעים ונתתם אינה מן המנין שהיא החרב

-        תרגומים דומים למקרא.

-        לעניות דעתי, יש לשים לב לשפה העשירה והפיוטית, מלאת מטפורות ומשלים, של תרגום יונתן, בפירושו למקרא.

יום חמישי, 28 בינואר 2021

פירוש התורה - [ויקרא כו כה] וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב, נֹקֶמֶת נְקַם-בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם, אֶל-עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד-אוֹיֵב.

בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כה] וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב, נֹקֶמֶת נְקַם-בְּרִית, וְנֶאֱסַפְתֶּם, אֶל-עָרֵיכֶם; וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם, וְנִתַּתֶּם בְּיַד-אוֹיֵב

[תרגום אונקלוס] וְאַיְתִי עֲלֵיכוֹן דְּקָטְלִין בְּחַרְבָּא, וְיִתְפַּרְעוּן מִנְּכוֹן פֻּרְעָנוּתָא עַל דַּעֲבַרְתּוּן עַל אוֹרָיְתָא, וְתִתְכַּנְשׁוּן, לְקִרְוֵיכוֹן; וַאֲגָרֵי מוֹתָנָא בֵּינֵיכוֹן, וְתִתְמַסְרוּן בְּיַד סָנְאָה.

[תרגום יונתן] וְאַיְיתֵי עֲלֵיכוֹן עָם שְׁלוּפֵי חֶרֶב לְמִתְפְּרַע מִנְכוֹן עַל דִבְטַלְתּוּן יַת קֳיָימַי וְתִתְכַּנְשׁוּן מִן צְיָירָא לְקוּרְיֵיכוֹן וְאִיגְרֵי מוֹתָנָא בֵּינֵיכוֹן וְתִתְמַסְרוּן כַּד מִיתִין בְּיַד סַנְאֵיכוֹן

א' תרגום יונתן בעברית:

"והבאתי עליכם עם שולפים חרב להתפרע עליכם על ביטלתם בריתי, ותתכנסו בגלל צרות לעריכם, ואשלח דבר ביניכם, ותתמסרו כמו מתים ביד שונאיכם."  

-        תרגום אונקלוס בעברית:

"והבאתי עליכם רוצחים בחרב, ויתפרעו עליכם פורענות על שעברת על התורה, ותתכנסו לעריכם. ואשלח דבר ביניכם, ותתמסרו ביד השונא."

-        תרגומים דומים למקרא.


פירוש התורה = [ויקרא כו כד] וְהָלַכְתִּי אַף-אֲנִי עִמָּכֶם, בְּקֶרִי; וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כד] וְהָלַכְתִּי אַף-אֲנִי עִמָּכֶם, בְּקֶרִי; וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם-אָנִי, שֶׁבַע עַל-חַטֹּאתֵיכֶם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲהָךְ אַף אֲנָא עִמְּכוֹן, בְּקַשְׁיוּ; וְאַלְקֵי יָתְכוֹן אַף אֲנָא, שְׁבַע עַל חוֹבֵיכוֹן.

[תרגום יונתן] וְאִידַבֵּר אוּף אֲנָא יַתְכוֹן בְּעַרְאַי בְּעַלְמָא וְאֶמְחֵי יַתְכוֹן לְחוֹד אֲנָא שְׁבַע מָחָן עַל שְׁבַע עֲבֵירָן דִי חֲטִיתוּן קֳדָמָי:

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואתנהג גם אני אתכם ברשעות כמנהג העולם, וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם-אָנִי, שבע מכות על שבע עבירות שחטאתם לפני."

-        תרגומים דומים למקרא.


פירוש התורה - [ויקרא כו כג] וְאִם-בְּאֵלֶּה--לֹא תִוָּסְרוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת חקתי:

[ויקרא כו כג] וְאִם-בְּאֵלֶּה--לֹא תִוָּסְרוּ, לִי; וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי, קֶרִי.

[תרגום אונקלוס] וְאִם בְּאִלֵּין--לָא תִּתְרְדוֹן, לְמֵימְרִי; וּתְהָכוּן קֳדָמַי, בְּקַשְׁיוּ.

[תרגום יונתן] וְאִין בְּאִילֵין מַרְדְוָותָא לָא תִתְרְדוּן קֳדָמַי וְתַהֲכוּן קֳדָמַי בְּעַרְאֵי

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואם אלה מרידות לא  תתקנו לפני והייתם לפני ברשעות."

תרגומים דומים למקרא.

עדות על הבדיקה המחודשת (1938) של הענקת האזרחות הרומנית ליהודים אזרחי רומניה

 

בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

עדות על הבדיקה המחודשת (1938) של הענקת האזרחות

 הרומנית  ליהודים אזרחי רומניה

ראול רבינוביץ'

א' מבוא

מצב יהדות אירופה במאה 19 מבחינת זכויות אזרחיות שוות לשאר האוכלוסייה הנוצרית היה שונה במערב ובמרכז אירופה, לעומת מזרחה. מדינות מערב ומרכז אירופה העניקו זכויות אזרחיות מלאות ליהודים, החל עם צרפת, במהלך המהפכה הצרפתית. תוך פחות ממאה שנים, גם המדינות האחרות במערב ומרכז אירופה הלכו בעקבות צרפת והעניקו גם הם זכויות אזרחיות מלאות ליהודים שבתחומם.

לעומת זאת, ברומניה, תהליך התאזרחות היהודים שבתחומה הלך הרבה יותר לאט. האזרחות הרומנית המלאה הוענקה ליהודי רומניה רק אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנה 1919, על ידי צו מלכותי. צו זה מקבל הוכרה בחוקת רומניה של שנת    1923 [he.wikipedia.org/wiki/המעמד_האזרחי-משפטי_של_יהודי_רומניה].

אבל, סבל היהודים ברומניה לא נגמר כאן. בשנה 1938 (21 בינואר 1938) יצא צו מלכותי חדש שמבטל את מתן האזרחות בשנה 1919 לחלק גדול מיהודי רומניה. הטענה הייתה שבזמן מתן האזרחות הרומנית ליהודי רומניה, במרחק של כמעט 20 שנים, ובאופן גורף, נעשו זיופים. פסוק מאתר ויקיפדיה [he.wikipedia.org/wiki/המעמד_האזרחי-משפטי_של_יהודי_רומניה] מתאר מצוין את האבל שנעשה ליהודי רומניה:

"מעשית נדרשו 617,396 יהודים, שהיוו 84% מיהודי רומניה (728,115), להוכיח מחדש את זכאותם לאזרחות, תוך 20 ימים. רק בתחום הרגאט ניתנה הארכה. פקידים רבים הקשו על היהודים, אם מתוך רצון רע, אם מתוך רצון לסחוט דמי לא ייחרץ ואם מתוך סתם בירוקרטיה, לכן יהודים רבים לא הצליחו לעמוד במשימה ו־225,222 איבדו את אזרחותם וסווגו כתושבים זרים. לתושבים זרים אלה ניתן אישור שהייה, שנזקק לחידוש לאחר שנה.

המאמר מציג מסמך שמעיד על צו המלכותי שב-1938 המבטל את האזרחות הרומנית עבור מאות אלפים של יהודי רומיה. הפרק ב' מציג את המסמך המקורי, התוכן שלו ברומנית, וגם תרגום המסמך לעברית. פרק ג' מציג דיון ומסקנות.

ב' הצגת המסמך

איור מס' 1 מציג תמונה של המסמך המקורי. מדובר על החלטה של בית המשפט ביאשי, רומניה, המשאיר בתוקף את האזרחות הרומנית עבור היהודי מנשה רוטנשטיין, על בסיס המסמכים שהגיש, לפי הצו המלכותי שב-1938. מנשה הגיש לבית המשפת מסמכים, כאשר החשוב מהם עבור החלטת בית המשפט היה אישור השתתפות במלחת העולם הראשונה כחייל בצבא הרומני. במסמך המקורי רואים את האישור של הבית המשפט ביאשי, רומניה, שהמסמך עצמו הוא עתק נאמן להחלטת בית המשפט ביאשי, רומניה.

המסמך המקורי קשה לקריאה בגלל הזמן שעבר עליו, מעל 80 שנים, איכות הנייר, תנאים החזקתו, כאשר עבר מלחמת העולם השנייה, תקופות עוני, רעב, וקשי מגורים, והתקופה הקומוניסטית. לכן, האיור מס' 1 מציג את הרשום שבמסמך המקורי, בשפה רומנית. איור מס' 2 מציג את תרגום המסמך לעברית.

NOI CAROL AL II-lea

Cu mila lui Dumnezeu si vointa nationala

REGE AL ROMANIEI

La toti de fata si viitori sanatate

ROMANIA

JUDECATORIA OCOLULUI (1) MIXT IASI

INCHEIERE

Nr. 234

Camera de Consiliu din 3 Iunie 1938

 

Vazand petitiunea facuta de Manase Rotenstein (domiciliat) in Iasi str. Nicolina No. 128 si ales in Iasi str. Tatarasi No. 57 la I. Brauner si inreg. La Trib. Iasi Sectia (1) sub Nr. 4775 din 12 Febr. 1938 [“Legea revizuirii cetățeniei” (22 ianuarie 1938) Prin această lege li se cerea tuturor locuitorilor evrei din cuprinsul României Mari, care primiseră cetăţenia română fie prin decretul-lege din 28 mai 1919, fie prin decizii ale unor tribunale, fie în mod individual, anterior anului 1919, să depună la judecătoriile de care aparţineau documente prin care să demonstreze că aveau dreptul la naţionalitatea română. Termenul în care evreii erau obligaţi să depună aceste acte dovedidoare era unul foarte scurt (20 de zile de la publicarea listelor cu cetăţeni evrei la primăriile de care aceştia aparţineau). În urma verificării, le era retrasă cetăţenia tuturor evreilor ale căror acte erau fie incomplete, fie erau considerate de către judecători o probă insuficientă pentru a-şi dovedi dreptul la naţionalitatea română. Prin punerea în aplicare a prevederilor acestei legi a fost menţinută cetăţenia română pentru 392.174 de persoane (63%) şi retrasă unui număr de 225.222 de persoane (36,7%).] aflata la dosarul acestei instante Nr. 1154/1938, pentru revizuirea cetateniei acordata deplin drept prin Decretul Lege Nr. 2085/1919.

Vazand ca petitionarul se afla inscris in registrul privitor la acordarea drepturilor cetatenesti al Trib. Iasi la Nr. 302 /1923 dupa cum rezulta din tabloul trimis cu adresa Nr. 4660/938 acestei Judecatorii la litera “R” sotie pe Sosa si copii pe Bercu, Nathan, David si Clara.

Vazand ca petitionarul depune in sprijinul inscrierii facute urmatoarele acte si anume: 1) Ordinul de demobilizare a petitionarului Rotenstein Manase conting. 1910 eliberat de ambulanta Diviziei VII-a; 2) Copie legalizata de pe certificatul No. 2464/923 a Trib. Iasi s I-a; 3) Certificatul No. 8117/938 a chesturei politiei Iasi; 4) Estractul de nastere No. 1372/1888 ale oficiului starii civile Municipiului Iasi.

Ca dupa disp. Art. 88 din regulamnentul pentru acordarea cetateniei, evreii care au facut declaratiune ca voiesc sa dobandeasca drepturi cetatenesti si care sunt trecuti in registrele tinute de Tribunale si Judecatorii, au dobandit nationalitatea romana daca au intrunit conditiunile cerute pentru a intra in una dintre cele sase categorii prevazute de acest text.

Ca petitionarul cu actele depuse pe linga celelalte conditiuni dovedeste in pricipal cu actele de la punctul unu de mai sus ca a fost mobilizat in Campania 1916-1918=

Astfel ca intrunind conditiunile cerute din Regulamentul pentru revizuirea cetateniei petitionarul intra in categoria 4-a ca satisfacand cerintele acestei categorii prevazute de art 88 aratat mai sus si deci avand pe deplin drept dobandita nationalitatea romana.

Pentru aceste motive

DISPUNE:

Inchiderea procedurii de revizuirea cetateniei privitoare pe Manase Rotenstein cu domiciliul in Iasi str. Nicolina No. 128 si ales Iasi str. Tatarasi No. 57 la I. Brauner constatand ca a dobandit deplin drept nationalitatea romana.

Se va comunica copii petitionarului (la) domiciliul indicat si Parchetului Tribunalului Iasi.

Cu recurs in 15 zile dupa comunicara pentru Ministerul Public.

Dat in Camera de Consiliu astazi 3 Iunie 1938.

JUDE PRESEDINTE O. Hulubei

איור מס' 2. רשום המסמך המקורי שבאיור מס' 1א.

 

אנו קרול שני

ברחמים של אל וברצון הלאומי

מלך של רומניה

לכול הנוכחים ועתידיים בריאות

רומניה

בית המשפט של גליל מעורב יאשי

סיכום

מספר 234

חדר דיונים של 3 ביוני 1938

 

לפי העתירה שנעשתה על ידי מנשה רוטנשטיין (מען) יאשי, רח' ניקולינה מספר 128, ונבחר ביאשי רח' טאטארשי מספר 57 אצל י. בראונר, ורשומה בבית משפט יאשי מחלקה (1) במספר 4775 מתאריך 12 פברואר 1938, הנמצאת בתיק בית משפט זה מספר 1154/1938, בשביל בדיקה מחדש של האזרחות שניתנה בזכות מלאה על ידי חוק מספר 2085/1919.

לפי הראיה, העותר רשום ברשימה המתייחסת להענקת זכויות אזרחיות של בית משפט יאשי מספר 302/1923 לפי שמופיע ברשימה שנשלחה עם כתובת המספר 4660/938 אל בית משפט זה באות “R” אישה שושה וילדים ברקו, נתן, דוד, וקלרה. 

לפי הראיה שהעותר הגיש בתמיכת הרישום שנעשה, המסמכים הבאים, ולפי זה 1) פקודת השחרור של בעל הבקשה רוטנשטיין מנשה שנת גיוס 1910 שניתן על ידי אמבולנס חטיבה VII-a , 2) עתק רשמי של תעודה מספר 2464/923 של בית משפט יאשי מחלקה I-a . 3) תעודה מספר 8117/938 של תחנת משטרה יאשי. 4) תעודת לידה מספר 1372/1988 של הלשכה למצב אזרחי של העיר יאשי.

לפי הוראות סייף 88 של תקנות למתן אזרחות, יהודים שהצהירו כי הם רוצים לרכוש זכויות אזרח ונרשמים במרשמים המוחזקים על ידי בתי המשפט והשופטים, רכשו אזרחות רומנית אם הם עומדים בתנאים הנדרשים בכניסה לאחת משש הקטגוריות המסופקות על ידי טֶקסט זה.

שהעותר עם המסמכים שהוגשו בנוסף לתנאים האחרים מוכיח בעיקר עם המסמכים מנקודה א' לעיל שהוא גויס בקמפיין 1916-1918 =

לפיכך, בעמידה בתנאים הנדרשים בתקנה לשינוי האזרחות, העותר נכנס לקטגוריה הרביעית כמספק את הדרישות של קטגוריה זו הניתנת בסעיף 88 המוצג לעיל ולכן רכש את הלאום הרומני במלואו.

מהסיבות הללו

קובע:

סגירת הליך בדיקת האזרחות בנוגע למנאס רוטנשטיין עם מקום מגורים ביאסי, רחוב ניקולינה 128, ובחר ביאסי, רחוב טטראסי 57, ב-י. בראונר, ומצא כי רכש לאום רומני במלואו.

העתקים יועברו לעותר (בכתובת) לבית המגורים המצוין ולפרקליטות בית המשפט ביאסי.

בערעור תוך 15 יום לאחר ההודעה למשרד הציבורי.

ניתן בלשכת הדיונים היום, 3 ביוני 1938.

נשיא המחוז או הולוביי

איור מס' 2. התרגום לעברית של המסמך.

 

ג' דיון ומסקנות.

המסמך המוצג במאמר הוא עדות לצו המלכותי שב-1938 שציווה על הבדיקה המחודשת של מתן אזרחות רומנית ליהודי רומניה בשנה 1919. הצו ניתן ביום 21 בינואר 1938. היהודים הרומנים התבקשו להגיש את המסמכים הדרושים תוך 20 יום מיום פרסום הצו ופרסום הרשימות של היהודים שאזרחותם הרומנית נבדקת מחדש. הבקשה של מנשה רוטנשטיין והמסמכים הנלווים לאישור האזרחות הרומנית הוגשו בתאריך 12 בפברואר 1938, במרחק של 22 ימים מתאריך הצו המלכותי. האיחור של יומיים מתקבל על הדעת, בגלל איחורים בפרסום הרשימות השמיות של היהודים הנכללים בצו זה. בכול מקרה, זה השג משמעותי לאסוף המסמכים (תעודה מספר 8117/938 של תחנת משטרה יאשי, תעודה מספר 8117 משנה 1938), לקבל עותקים מאושרים על ידי בית המשפט (עתק רשמי של תעודה מספר 2464/923 של בית משפט יאשי מחלקה I-a), לכתוב את העתירה, ולהגיש אותה לבית המשפט. יש לזכור שמדובר על עשרות עד מאות אלפים של יהודים שמגישים את עתירתם בחלון של ימים ספורים, ובתנאים של קבלה ידנית, רשומים בכתב יד, בירוקרטיה, ואלה רק התנאים האובייקטיבים. למשל, אחד מן המסמכים שהוגשו נושא מספר

יש במסמך זה גם עדות לשמירת השמות היהודיים אצל יהודי רומניה. הילדים של מנשה רוטנשטיין נקראים ברקו, שזה עיוות השם היהודי ברוך, נתן, דוד, וקלרה שזה תרגום לרומנית של השם העברי זך, טהור. שם אשתו שושה שיכול להיות עיוות השם העברי שושנה. דרך אגב, השם שושה מופיע גם באחת הנובלות של יצחק בשביס זינגר, היהודי הפולני שחי בניו יורק וכותב ביידיש. גם השם של העותר עצמו הוא מנשה.

התעודה המשמעותית שקבעה אישור האזרחות הרומנית היא   " פקודת השחרור של בעל הבקשה רוטנשטיין מנשה שנת גיוס 1910 שניתן על ידי אמבולנס חטיבה VII-a  ". פקודה זאת היא עדות להשתתפות יהודים תושבי רומניה במלחמת העולם הראשון כחיילים בצבא הרומני, אפילו שלא היו אזרחים רומנים בעלי זכויות שוות לאזרחים הנוצרים ברומיה, אלא רק זרים תושבים ברומניה. 

יש אולי לנחש שהמסמך עתק רשמי של תעודה מספר 2464/923 של בית משפט יאשי מחלקה I-a הוא עתק של אישור קבלת האזרחות הרומנית בשנה 1923. ז"א, האזרחות הרומנית לא ניתנה ליהודי רומניה בשנה 1919, עם הופעת הצו המלכותי, אלא רק ארבע שנים מאוחר יותר, בשנה 1923, עם מתן החוקה הרומנית החדשה.

המסמך הנוכחי, המאשר מתן האזרחות הרומנית אחרי בדיקה מחודשת של העניין ניתן על ידי בית המשפט ביאשי, רומניה, בתאריך  3 ביוני 1938, ז"א, שלושה חודשים וחצי אחרי הגשת העתירה. יש רק לדמיין את הלחץ הנפשי, הדאגות קשות מנשוא בתקפה זאת של חוסר ביטחון מוחלט.

המסמך הנוכחי הוא חשוב מאד מפני שנותן מבט ישר ומקורי על חיי היהודים ברומניה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. המסמך הוא עדות לדאגות היום יומיות של היהודים בגלל התנכלות השלטונות הרומניים.