דברים חיים רחמים: אוגוסט 2020

יום שני, 31 באוגוסט 2020

פירוש התורה - וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת-הַשָּׂעִיר, לַעֲזָאזֵל--יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְאַחֲרֵי-כֵן, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז כו] וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת-הַשָּׂעִיר, לַעֲזָאזֵל--יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם; וְאַחֲרֵי-כֵן, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה.

[תרגום אונקלוס] וּדְמוֹבֵיל יָת צְפִירָא, לַעֲזָאזֵל--יְצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי, וְיַסְחֵי יָת בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא; וּבָתַר כֵּין, יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא.

[תרגום יונתן] וּדְיִפְטוֹר צְפִירָא לַעֲזָאזֵל יְצַבַּע יַת לְבוּשׁוֹי וְיַסְחֵי יַת בִּישְרֵיהּ בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי וּמִן בָּתַר כְּדֵין יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

- תרגום יונתן מוסיף וְיַסְחֵי יַת בִּישְרֵיהּ בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי שבעברית ורחץ את בשרו בארבעים סאווין של מים.

פירוש התורה - וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת, יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז כה] וְאֵת חֵלֶב הַחַטָּאת, יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה.

[תרגום אונקלוס] וְיָת תַּרְבֵּי חֲטָוָתָא, יַסֵּיק לְמַדְבְּחָא.

[תרגום יונתן] וְיַת תַּרְבָּא דְחַטָאתָא יַסֵיק לְמַדְבְּחָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, וְלָבַשׁ אֶת-בְּגָדָיו; וְיָצָא, וְעָשָׂה אֶת-עֹלָתוֹ וְאֶת-עֹלַת הָעָם, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד הָעָם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז כד] וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, וְלָבַשׁ אֶת-בְּגָדָיו; וְיָצָא, וְעָשָׂה אֶת-עֹלָתוֹ וְאֶת-עֹלַת הָעָם, וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ, וּבְעַד הָעָם.

[תרגום אונקלוס] וְיַסְחֵי יָת בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא בַּאֲתַר קַדִּישׁ, וְיִלְבַּשׁ יָת לְבוּשׁוֹהִי; וְיִפּוֹק, וְיַעֲבֵיד יָת עֲלָתֵיהּ וְיָת עֲלַת עַמָּא, וִיכַפַּר עֲלוֹהִי, וְעַל עַמָּא.

[תרגום יונתן] וְיַסְחֵי יַת בִּישְרֵיהּ בְּמוֹי בַּאֲתַר קַדִישׁ וְיִלְבַּשׁ יַת לְבוּשׁוֹי וִיצַדֵד וְיִפּוֹק וְיַעֲבֵיד יַת עֲלָתֵיהּ וְיַת עוֹלַת עַמֵיהּ וִיכַפֵּר עֲלוֹי וְעַל עַמֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 279]):

"ורחץ את בשרו במים (מקיתון של זהב), במקום קדוש, ולבש את בגדיו, ומצדד ויצא, ויעשה את עולתו ואת עולת העם, ויכפר עליו ועל עמו."

- תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וּבָא אַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וּפָשַׁט אֶת-בִּגְדֵי הַבָּד, אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ; וְהִנִּיחָם, שָׁם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז כג] וּבָא אַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וּפָשַׁט אֶת-בִּגְדֵי הַבָּד, אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ; וְהִנִּיחָם, שָׁם.

[תרגום אונקלוס] וְיֵיעוֹל אַהֲרוֹן, לְמַשְׁכַּן זִמְנָא, וְיַשְׁלַח יָת לְבוּשֵׁי בּוּצָא, דִּלְבַשׁ בְּמֵיעֲלֵיהּ לְקֻדְשָׁא; וְיַצְנְעִנּוּן, תַּמָּן.

[תרגום יונתן] וְיֵיעוֹל אַהֲרן וּבְנוֹי לְמַשְׁכַּן זִימְנָא וִישַׁלַח יַת לְבוּשֵׁי בוּצָא דְמִילַת דִלְבַשׁ בִּזְמַן מֵיעֲלֵיהּ לְקוּדְשָׁא וְיַצְנֵיעִינוּן תַּמָן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 279]):

"ובא אהרן ובניו לאהל מועד, ופשט את כגדי הבד של משי שלבש כעת בואו אל הקודש, ויצניעם שם."

- תרגום יונתן מוסיף וּבְנוֹי שבעברית ובניו.

לא ברור לי למה תרגום יונתן מוסיף זה, ומה הרמז שיכול להיות כאן. יכול להיות שתרגום יונתן רוצה לחבר בין ההווה, העבר, שזה אהרון, לבין העתיד, שזה הבנים שלו. יכול להיות שתרגום יונתן מתכוון להמשכיות בכהונה, בעם ישראל, אבות ובנים יחדיו. לעניות דעתי, הנקודה הזאת של המשכיות בעם ישראל, של הקשר החזק והחשוב בין העבר, בין ההווה, ובין העתיד של עם ישראל, נקודה מאד חשובה בתרגום יונתן, ומופיעה כמה וכמה פעמים בתרגום שלו, כתוספות שלו.

פירוש התורה - וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֺנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה; וְשִׁלַּח אֶת-הַשָּׂעִיר, בַּמִּדְבָּר.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז כב] וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֺנֹתָם, אֶל-אֶרֶץ גְּזֵרָה; וְשִׁלַּח אֶת-הַשָּׂעִיר, בַּמִּדְבָּר.

[תרגום אונקלוס] וְיִטּוֹל צְפִירָא עֲלוֹהִי יָת כָּל עֲוָיָתְהוֹן, לַאֲרַע דְּלָא יָתְבָא; וִישַׁלַּח יָת צְפִירָא, בְּמַדְבְּרָא.

[תרגום יונתן] וִיסוֹבַר צְפִירָא עֲלוֹי יַת כָּל חוֹבֵיהוֹן לַאֲתַר צַדְיָא וְיִפְטוֹר גַבְרָא יַת צְפִירָא לְמַדְבְּרָא דְצוֹק וְיִסוֹק צְפִירָא עַל טַוְורַיָא דְבֵית חֲרוֹרֵי וְיַדְחִינֵיהּ רוּחַ זִיקָא מִן קֳדָם יְיָ וִימוּת:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 277]):

"ונשא השעיר עליו את כל עוונותהם למקום שמם, ושלח האיש את השעיר למדבר של צוק, ויעלה השעיר על ההרים של בית דירתו (של ס״מ), וידיחנו רוח סופה מלפני ה׳, וימות."

- לעניות דעתי, תרגום יונתן מיפה את הכתוב, למשוך לבבות היהודים.

פירוש התורה - וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְׁתֵּי יָדָו, עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל-חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל-רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשִׁלַּח בְּיַד-אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז כא] וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְׁתֵּי יָדָו, עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל-חַטֹּאתָם; וְנָתַן אֹתָם עַל-רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשִׁלַּח בְּיַד-אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה.

[תרגום אונקלוס] וְיִסְמוֹךְ אַהֲרוֹן יָת תַּרְתֵּין יְדוֹהִי, עַל רֵישׁ צְפִירָא חַיָא, וִיוַדֵּי עֲלוֹהִי יָת כָּל עֲוָיָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָת כָּל מִרְדֵּיהוֹן לְכָל חֲטָאֵיהוֹן; וְיִתֵּין יָתְהוֹן עַל רֵישׁ צְפִירָא, וִישַׁלַּח בְּיַד גְּבַר דִּזְמִין לִמְהָךְ לְמַדְבְּרָא.

[תרגום יונתן] וְיִסְמוֹךְ אַהֲרן יַת תַּרְתֵּין יְדוֹי בְּסִידְרָא חֲדָא יַת יְמִינֵיהּ עַל שְמָאלֵיהּ עַל רֵישׁ צְפִירָא חַיָיא וְיוֹדֵי עֲלוֹי יַת כָּל עֲוָיַית בְּנֵי יִשְרָאֵל וְיַת כָּל מְרוֹדֵיהוֹן לְכָל חַטָאֵיהוֹן וְיִתֵּן יַתְהוֹן בִּשְׁבוּעָה אֲמִירָא וּמְפָרְשָׁא בִּשְׁמָא רַבָּא וְיַקִירָא עַל רֵישׁ צְפִירָא וְיִפְטוֹר בְּיַד גְבַר דִי מְזַמֵן מִן אִשְׁתַּקֵד לִמְהַךְ לְמַדְבְּרָא דְצוֹק דְהוּא בֵּית חַרוֹרִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 275]):

"וסמך אהרן את שתי ידיו בסדר אחד, את ימינו על שמאלו על ראש השעיר החי, והתוודה עליו את כל עוונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאותיהם, ונתן אותם בשבועה אמורה ומפורשת בשם הגדול והנכבד על ראש השעיר, ושלח ביד איש המוכן מהשנה שעברה, ללכת במדבר של צוק, שהוא בית דירתו (של עזאזל)."

- תרגום יונתן מוסיף גְבַר דִי מְזַמֵן מִן אִשְׁתַּקֵד שבעברית איש המוכן מהשנה שעברה.

רש"י מפרש:

איש עתי - (יומא סו) המוכן לכך מיום אתמול

לעניות דעתי, מעניין ההבדל בין תרגום יונתן לבין פירוש רש"י.

כתוב באותו הספר:

"ומה שכתב המתרגם שהשעיר לעזאזל נשלח ביד איש שהיה מוכן מהשנה שעברה, העיר ע״ז בספר יין הטוב כאן, וז״ל: וכן פירש הראב״ע, וברש״י כתב רק: שהיה מוכן מיום אתמול, וכן אי׳ בתורת כהנים וביומא ועוד. וזה דבר חדש שהיה צריך להיות מוכן מהשנה שעברה. ורשב״ם פירש ( ״ ע תי ״ ): הבקי בדרכים ובמדברות ורגיל בכל עת ששולחים אותו (כדי שהשעיר יגיע לצוק במוקדם האפשרי, וישראל ישיגו כפרתם בזמן קריב), וזה נוטה לדברי התיב״ע, עכ״ל."

יכול להיות, לעניות דעתי, שאין הבדל בין הפירושים: לפי ויקיפדיה [שעיר לעזאזל] "ביהדות, מקור המונח "שעיר לעזאזל" הוא בטקס שילוח השעיר (התיש, זכר העז) ביום הכיפורים אל הצוק המכונה "עזאזל". השעיר כיפר על חטאי בני ישראל ביחד עם השעיר האחר, שהוקרב בבית המקדש."

לפני שנה, כפי שבתרגום יונתן, יכול להיות לפני ראש השנה, ז"א, לפני עשרה ימים. רש"י מפרש מיום אתמול.