[במדבר יא לב] וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך: 

[במדבר יא לב] וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.

[תרגום אונקלוס] וְקָם עַמָּא כָּל יוֹמָא הַהוּא וְכָל לֵילְיָא וְכֹל יוֹמָא דְּבָתְרוֹהִי וּכְנַשׁוּ יָת שְׂלָיו דְּאַזְעַר כְּנַשׁ עֶשְׂרָא דְּגוֹרִין וּשְׁטַחוּ לְהוֹן מַשְׁטְחִין סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא׃

[תרגום יונתן] וְקָמוּ מְחַסְרֵי הֵימְנוּתָא דִי בְּעַמָא כָּל יוֹמָא הַהוּא וְכָל לֵילְיָא וְכָל יוֹמָא דְבַתְרוֹי וּכְנָשׁוּ יַת סַלְוֵי דִקְטִיעַ וּדְחַגִיר כְּנַשׁ עַשְרָא כִּרְוַויַן וּשְׁטָחוּ לְהוֹן מַשְׁטִיחִין חִזְרָנוּת מַשְׁרִיתָא:

[ירושלמי (קטעים)] עֲשַׂר כּוּרְוַון:

א' תרגום יונתן בעברית:

וקמו מחסרי האמונה בעם כול יום ההוא, וכול לילה, וכול יום שאחריו, וַיַּאַסְפוּ אֶת הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט, והפיסח (שקשה להם) אסף עשרה כִּרְוַויַן וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.

-        ירושלמי (קטעים) בעברית:

עשרה כִּרְוַויַן.

-        תרגום יונתן מוסיף וְקָמוּ מְחַסְרֵי הֵימְנוּתָא דִי בְּעַמָא שבעברית וקמו מחסרי האמונה בעם. הדבר דומה למן שנפל במדבר,

כאשר אלה שאספו מעל המידה, המן שאספו התקלקל. 

[במדבר יא לא] וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

 דברים חיים רחמים

       כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך: 

[במדבר יא לא] וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] וְרוּחָא נְטַל מִן קֳדָם יְיָ וְאַפְרַח שְׂלָיו מִן יַמָּא וּרְמָא עַל מַשְׁרִיתָא כְּמַהְלַךְ יוֹמָא לְכָא וּכְמַהְלַךְ יוֹמָא לְכָא סְחוֹר סְחוֹר לְמַשְׁרִיתָא וּכְרוּם תַּרְתֵּין אַמִּין עַל אַפֵּי אַרְעָא׃

[תרגום יונתן] וְרוּחָא דְעַלְעוּלָא נְפָקַת וּנְטָלַת בְּרוּגְזָא מִן קֳדָם יְיָ וּבְעָא לְמִשְׁטְפֵיהּ לְעַלְמָא אִילוּלֵי זְכוּתָא דְמשֶׁה וְאַהֲרן וּנְתֵיב בְּיַמָא רַבָּא וְאַפְרַח שַלְוֵי מִן יַמָא רַבָּא וּשְׁרָא עַל דֵין דִזְעֵיר בְּמַשְׁרִיָתָא כְּמַהֲלַךְ יוֹמָא לְצִיפּוּנָא וּכְמַהֲלַךְ יוֹמָא לְדָרוֹמָא וּכְרוּם תַּרְתֵּין אַמִין הֲוָה פָּרַח עַל אַנְפֵּי אַרְעָא וַהֲווֹ מְהַלְכִין בְּהוֹן עַד פְּרַתְהוֹן מְטוּל דְלָא יִלְעוּן בִּזְמַן מְכַנְשְׁהוֹן יַתְהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 183]):  

ורוח סערה יצאה ונסעה בחרון (אף) מאת ה׳, ורצה לשטוף לעולם, לולא זכות משה ואהרון, ונשבה בים הגדול, והפריח שלוים מהים הגדול, ויניח על זה הקטן במחנה כמהלך יום לצפון וכמהלך יום לדרום, וכגובה שתי אמות היה פורח על פני הארץ ,והיו מהלכים בהם עד טבורם בשביל שלא יתעייפו בעת אספם אותם.

-        תרגומים דומים למקרא.

 

[במדבר יא ל] וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

 דברים חיים רחמים

       כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך:

[במדבר יא ל] וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וְאִתְכְּנֵישׁ מֹשֶׁה לְמַשְׁרִיתָא הוּא וְסָבֵי יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] וְאִתְכְּנַשׁ משֶׁה לְמַשְׁרִיתָא הוּא וְכָל סָבֵי יִשְרָאֵל:

א' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר יא כט] וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.

 דברים חיים רחמים

       כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך: 

[במדבר יא כט] וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה הֲקִנְאֲתִי אַתְּ מְקַנֵּי רְעֵינָא פוֹן דִּיהוֹן כָּל עַמֵּיהּ דַּייָ נְבִיִּין אֲרֵי יִתֵּין יְיָ יָת רוּחַ נְבוּאֲתֵיהּ עֲלֵיהוֹן׃

[תרגום יונתן] וַאֲמַר לֵיהּ משֶׁה הֲמִן בִּגְלַל דְאִתְנַבּוּ עָלַי דַאֲנָא מִתְכְּנַשׁ מִן עַלְמָא וְאַנְתְּ מְשַׁמֵשׁ מִן בַּתְרַיי אַנְתְּ מְקַנֵי לִי רְעֵינָא פּוֹן דִיהוֹן כָּל עַמָא דַיְיָ נְבִייָן אֲרוּם יִתֵּן יְיָ יַת רוּחַ נְבִיאוּתֵיהּ עֲלֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 181]):  

ויאמר לו משה: הכי בשביל שהתנבאו עלי שאני נאסף מן העולם ואתה משמש אחרי, אתה מקנא לי, רצוננו הלוואי שיהיו כל עם ה׳ נביאים, כי ייתן ה׳ את רוח נבואתו עליהם.

-        שאלתי את עצמי: למה התורה מביאה את הסיפור של אלדד ומידד, על הנבואה שלהם במחנה. לעניות דעתי, כדי לביא את

התשובה של משה רבינו ע"ה: וּמִי יִתֵּן כָּל עַם יְהוָה נְבִיאִים כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם.

או, כמו שמוסבר בתרגום יונתן: רְעֵינָא פּוֹן דִיהוֹן כָּל עַמָא דַיְיָ נְבִייָן אֲרוּם יִתֵּן יְיָ יַת רוּחַ נְבִיאוּתֵיהּ עֲלֵיהוֹן: שבעברית רצוננו הלוואי שיהיו כל עם ה׳ נביאים, כי ייתן ה׳ את רוח נבואתו עליהם.

לעניות דעתי, תשובתו של משה רבינו ע"ה היא שיא הצניעות, שיא הענווה, שיא הביטוי של אהבתו לעם ישראל: כִּי יִתֵּן יְהוָה אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם. דבר זה עוד יותר בולט לטובה, כאשר משווים אותו להתנהגות המרגלים, נשיאי שבטי ישראל, שהוציאו דיבה על ארץ ישראל כדי לשמור על תפקידיהם. מדהים!

[במדבר יא כח] וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם.

 דברים חיים רחמים

       כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך:   

[במדבר יא כח] וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲתֵיב יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן מְשׁוּמְשָׁנֵיהּ דְּמֹשֶׁה מֵעוּלֵימוּתֵיהּ וַאֲמַר רִבּוֹנִי מֹשֶׁה אַסְרִנּוּן׃

[תרגום יונתן] וְאָתֵיב יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן מְשׁוּמְשָׁנֵיהּ דְמשֶׁה וַאֲמַר רִבּוֹנִי משֶׁה בָּעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וּכְלִי מִנְהוֹן רוּחַ נְבוּאָתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 181]):  

ויען יהושע בן נון, משרת משה ויאמר: אדני משה, בקש רחמים מאת ה' ויכלה מהם רוח הנבואה.

-        כתוב במקרא אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם, כתוב בתרגום אונקלוס רִבּוֹנִי מֹשֶׁה אַסְרִנּוּן שבעברית אדוני משה, תאסרו אותם (אל תרשה

להם להתנבא), כתוב בתרגום יונתן רִבּוֹנִי משֶׁה בָּעֵי רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ וּכְלִי מִנְהוֹן רוּחַ נְבוּאָתָא שבעברית אדני משה, בקש רחמים מאת ה' ויכלה מהם רוח הנבואה.

התרגומים מפרשים שיהושע ביקש ממשה רבינו ע"ה לעצור, להפסיק, את הנבואה של אלדד ומידד במחנה, שהקב"ה ייקח מאלדד ומידד את סגולת הנבואה.

[במדבר יא כז] וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה.

 דברים חיים רחמים

       כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך:   

[במדבר יא כז] וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה וַיֹּאמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה.

[תרגום אונקלוס] וּרְהַט עוּלֵימָא וְחַוִּי לְמֹשֶׁה וַאֲמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבַּן בְּמַשְׁרִיתָא׃

[תרגום יונתן] וּרְהַט טַלְיָא חַד וּתְנֵי לְמשֶׁה וַאֲמַר אֶלְדָד וּמֵידָד מִתְנַבְּיָין הָכֵין בְּמַשְׁרִיתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 181]):  

וירוץ הנער ויגיד למשה: אלדד ומידד מתנבאים כן (יהושע סיפר בזה תוכן הנבואה) במחנה.

ב' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר יא כו] וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה.

 דברים חיים רחמים

       כתוב בספר במדבר, פרשת בהעלותך:   

[במדבר יא כו] וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה.

[תרגום אונקלוס] וְאִשְׁתְּאַרוּ תְּרֵין גּוּבְרִין בְּמַשְׁרִיתָא שׁוֹם חַד אֶלְדָּד וְשׁוֹם תִּנְיָנָא מֵידָד וּשְׁרָת עֲלֵיהוֹן רוּחַ נְבוּאָה וְאִנּוּן בִּכְתִיבַיָּא וְלָא נְפַקוּ לְמַשְׁכְּנָא וְאִתְנַבִּיאוּ בְּמַשְׁרִיתָא׃

[תרגום יונתן] וְאִשְׁתְּיָירוּ תְּרֵין גוּבְרִין בְּמַשְׁרִיתָא שְׁמֵיהּ דְחָד אֶלְדָד וּשְׁמֵיהּ דְתִנְיַין מֵידָד בְּנוֹי דְאֶלְצָפָן בַּר פַּרְנָךְ דִילֵידַת לֵיהּ יוֹכֶבֶד בְּרַת לֵוִי בִּזְמַן דְפַּטְרָהּ עַמְרָם גַבְרָהּ וְאִתְנְסִיבַת לֵיהּ עַד דְלָא יְלֵידַת יַת משֶׁה וּשְׁרַת עֲלֵיהוֹן רוּחַ נְבוּאָה אֶלְדָד הֲוָה מִתְנַבֵּי וַאֲמַר הָא משֶׁה מִתְכְּנִישׁ מִן עַלְמָא וִיהוֹשֻׁע בַּר נוּן מְשַׁמֵשׁ מַשְׁרִיתָא קָאִי מִן בַּתְרֵיהּ וּמְדַבֵּר עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל וּמֵיעַל יַתְהוֹן לְאַרַע כְּנַעֲנָאֵי וּמַחֲסִין יָתָהּ לְהוֹן מֵידָד הֲוָה מִתְנַבֵּי וַאֲמַר הָא סִלְוֵי סַלְקִין מִן יַמָא וְחַפְיָין כָּל מַשְׁרִיתָא דְיִשְרָאֵל וְיֶהֱוֵי לְעַמָא לְתוּקְלָא בְּרַם תְּרֵיהוֹן כַּחֲדָא מִתְנַבִּין וְאָמְרִין הָא מַלְכָּא סְלִיק מִן אַרְעָא דְמָגוֹג בְּסוֹף יוֹמַיָא וּמַכְנַשׁ מַלְכִין קִטְרֵי תַגִין וְאַפַרְכִין לוֹבְשֵׁי שִרְיוֹנִין וְכָל עַמְמַיָא יִשְׁתַּמְעוּן לֵיהּ וּמְסַדְרִין קְרָבָא בְּאַרְעָא דְיִשְרָאֵל עַל בְּנֵי גַלְוָתָא בְּרַם קִירִיס אִיטִימוֹס לְהוֹן בְּשַׁעַת אֲנִיקִין וּמִקְטַל כֻּלְהוֹן בִּיקִידַת נִשְׁמָתָא בְּשַׁלְהוֹבִית אֵשָׁתָא דְנַפְקָא מִתְּחוֹת כּוּרְסֵי יְקָרָא וְנָפְלִין פִּגְרֵיהוֹן עַל טַוְורַיָא דְאַרְעָא דְיִשְרָאֵל וְיֵיתוּן כָּל חֵיוַת בָּרָא וְצִיפְרֵי שְׁמַיָא וְיֵיכְלוּן גוּשְׁמֵיהוֹן וּמִבָּתַר כְּדֵין יֵיחוֹן כָּל מֵתַיָא דְיִשְרָאֵל וְיִתְפַּנְקוּן מִן טַוְורָא דְאִצְטְנַע לְהוֹן מִן שֵׁירוּיָא וִיקַבְּלוּן אֲגַר עוֹבָדֵיהוֹן וְהִינוּן הֲווֹן מִן סָבַיָא דִסְלִיקוּ בִּפְטִיקַיָא כְּתוֹבַיָא וְלָא נַפְקָן לְמַשְׁכְּנָא דְאִיטַמָרוּ לְמֵעֲרוֹק מִן רַבָּנוּתָא וְאִתְנַבִּיאוּ בְּמַשְׁרִיתָא:

[ירושלמי (קטעים)] וְאִשְׁתַּיְירוּ תְּרֵין גוּבְרִין בְּמַשְׁרִיתָא שְׁמֵיהּ דְחַד מִנְהוֹן אֶלְדָד וּשְׁמֵיהּ דְתִנְיָינָא מֵידָד וּשְׁרַת עֲלֵיהוֹן רוּחַ קוּדְשָׁא אֶלְדָד הֲוָה מִתְנַבֵּא וַאֲמַר הָא משֶׁה נְבִיָיא סַפְרֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל מִתְכְּנַשׁ מִגוֹ עַלְמָא וִיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן תַּלְמִידוֹ מְשַׁמֵשׁ מַשְׁרִיתָא מִן בַּתְרֵיהּ וּמֵידָד מִתְנַבֵּא וַאֲמַר הָא סַלְוָון סְלֵק מִן יַמָא וַהֲוֵי תַקָלָא לִבְנֵי יִשְרָאֵל וְתַרְוֵיהוֹן הַוְיָין מִתְנַבְּיָין כַּחֲדָא וְאָמְרִין בְּסוֹף עֲקַב יוֹמַיָא גוֹג וּמָגוֹג וְחַיָילוּתֵיהּ סַלְקִין לִירוּשְׁלֵם וּבְיָדוֹי דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא אִינוּן נָפְלִין וְשׁוּבַע שְׁנִין דְיוֹמִין יַדְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן מָנֵי זְיָינֵיהוֹן לְחוּרְשָׁא לָא יִפְקוּן וְאִילָן לָא יְקוּצוּן וְאִינוּן הֲווֹ מִשַׁבְעִין חַכִּימַיָא וְלָא נְפָקוּ שַׁבְעִין חַכִּימַיָא מִן מַשְׁכְּנָא עַד אֶלְדָד וּמֵידָד מִתְנַבָּן בְּמַשְׁרִיתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 179]):  

יישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד, בני אלצפן בן פרנך, שילדה לו  יוכבד בת לוי בעת שגירשה עמרם בעלה, ונשאת לו (לאלצפן) עד שלא ילדה את משה, ותנח עליהם רוח נבואה, אלדד היה מתנבא: משה הנביא נאסף מן העולם, ויהושע בן נון משרת המחנה עומד אחריו ומנהיג עם בני ישראל ,ומביא אותם לארץ הכנעני, ומוריש אותה להם .מידד היה מתנבא ואומר: הנה שלוין עולין מן הים, ומכסים כל מחנה ישראל, ויהיה לעם לכשלן. גם שניהם כאחד מתנבאים ואומרים : הנה מלך עולה מארץ מגוג בקץ הימים,  ומאסף מלכים קושרי כתרים ושרים לובשי שריונים, וכל העמים נשמעים לו, ועורכין מלחמה בארץ ישראל על בני הגלות (של ישראל), אך אדון (העולם) מוכן להם בשעת צרה, והורג כולם בשרפת נשמה בשלהבת אש שיוצא מתחת כסא הכבוד , ונופלין פגריהם על הרי ארץ ישראל, יאבואו כל חיות השדה וצפות השמים, ויאכלו גופיהם, ואחרי כן יחיו כל מתי ישראל, ויתענגו מן היין (כפי תיקון הינחנו) המשומר להם מבראשית, ויקבלו שכר מעשיהם. והם (אלדד ומידד) היו מן הזקנים שעלו בפתקים הכתובים ולא יצאו לאהל, שנתחבאו

לברוח מן הרבנות ויתנבאו במחנה.

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ הקודש. אלדד היה מתנבא: משה הנביא , סופרו של ישראל, נאסף מן העולם,  ויהושע בן נון משרת המחנה עומד אחריו. מידד היה מתנבא ואומר: הנה שלוין עולין מן הים, ויהיה לכשלן לבני ישראל. גם שניהם כאחד מתנבאים ואומרים : בסוף אחרית הימים, גוג ומגוג וצבאותיו עולים לירושלים, ובידיו של מלך המשיח הם נפלו. ושבע שנים של ימים ידליקו (יכינו אש לעיבוד מתכות) בני ישראל מן כלי הזין (נשק) שלהם (יעשו) מחרשות. לא יוציאו, ואילן לא יקוצצו. והם השביעו שבעים חכמים, ולא יצאו שבעים החכמים מן האהל, עד (בזמן) אלדד ומידד התנבאו במחנה.

ג' לעניות דעתי, לפי הרושם שלי האישי, תרגום יונתן, וגם ירושלמי (קטעים), מציגים את אלדד ומידד באור חיובי: הם מנביאים במחנה, מפני שהם רוצים להתרחק מן השררה.