פירוש התורה - וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן: טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת תצווה:

[שמות כח יז] וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן:  טוּר, אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת--הַטּוּר, הָאֶחָד. 

[תרגום אונקלוס] וְתַשְׁלֵים בֵּיהּ אַשְׁלָמוּת אַבְנָא, אַרְבְּעָא סִדְרִין דְּאֶבֶן טָבָא:  סִדְרָא קַדְמָאָה, סָמְקָן יָרְקָן וּבָרְקָן--סִדְרָא, חַד.

[תרגום יונתן] וְתַשְׁלֵים בֵּיהּ אַשְׁלָמוּת דְּמַרְגַּלְיָין טַבָאָן אַרְבְּעָא סִדְרִין דִּמַרְגַלְיָין טַבָאָן כָּל קָבֵיל אַרְבַּע טְרִיגוֹנִין דְּעַלְמָא סִדְרָא קַדְמָאָה סִמוּקְתָּא יַרְקְתָא וּבַרְקְתָא סִדְרָא חָד וַעֲלֵיהוֹן חָקִיק וּמְפָרַשׁ שְׁמָהַת שִׁבְטַיָא רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי: 

[ירושלמי (קטעים)] וְתַשְׁלִים עִמֵּיהּ אַשְׁלִימוּ דְאַבְנָא אַרְבַּע סְדָרִין דְּאֶבֶן טָבָא סִידְרָא קַמְיָיתָא סַמְקָתָא וְיַרְקָתָא וּבַרְקָתָא כְּתַב מְפָרַשׁ עֲלֵיהוֹן שֵׁם שִׁבְטִין תְּלָתָא רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן לֵוִי:

א' תרגום יונתן בעברית:

" וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אבנים טובים, ארבעה טורים של אבנים טובות, כולם כנגד ארבעה הרוחות שבעולם. הטור הראשון :קרניאולין, אבן ירוקה, ברקת (smaragd (German), emerald) , טור אחד. ועליהן (על האבנים הטובות) חקוק ומפורש שם השבטים רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי."

-          טְרִיגוֹנִין - משולש

מצאתי באינטרנט אתר  "ירחון האוצר - גיליון יד: ירחון האוצר - גיליון יד  - תוצאות “ Google Books (דף צ"ה) טְרִיגוֹנִין הרי ארבע, הם ד' רוחות העולם. מעניין אולי, איך triangle משולש, הפך לארבע, יכול להיות טְרִיגוֹנִין הוא שם כללי לצורה גיאומטרית

וכאן לארבע (זוויות).

-          מצאתי כתוב באינטרנט "מאחר שאין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה

היה צבעה". he.wikipedia.org/wiki/פטדה .

לכן, התרגומים, ובמיוחד תרגום יונתן, מחדשים בזה שמייחסים שמות של אבנים מוכרות לאבנים שבחושן הכהן הגדול.

-          כמה הארות:

כָּל קָבֵיל אַרְבַּע טְרִיגוֹנִין דְּעַלְמָא - כולם כנגד ארבעה הרוחות שבעולם – תרגום יונתן שם את שבטי ישראל במרכז העולם. בזה, הוא מקשר את עם ישראל עם העולם. אפשר אולי להגיד, שתרגום יונתן מרמז על התפקיד העולמי, האוניברסלי של עם ישראל. כפי שכתוב בספר ישעיהו:

[ישעיהו ב ג]  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ‍ִם.

לעניות דעתי, דבר חשוב ביותר, עם ישראל יכול למלא את התפקיד האוניברסלי שלו אך ורק על ידי שמירה קפדנית על הייחודיות שלו, על המיוחדות שלו, ובשום אופן לא על ידי, ח"ו, התבוללות, ואיבוד הלאומיות שלו.  

וַעֲלֵיהוֹן חָקִיק וּמְפָרַשׁ שְׁמָהַת שִׁבְטַיָא רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי - ועליהן (על האבנים הטובות) חקוק ומפורש שם השבטים רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי – יש שאומרים שלכול אבן טובה יש סגולות מיוחדות, המתאימות לקבוצות של בני אדם. יכול להיות שגם כאן, באבנים הטובות שעל חושן הכהן הגדול, יש רמז לתכונות כאלה, לפי השבט שאליו האבן קשורה, לפי שם השבט שכתוב על האבן.

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

פירוש התורה - רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל; זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת תצווה:

[שמות כח טז] רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל; זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ. 

[תרגום אונקלוס] מְרֻבַּע יְהֵי, עִיף; זַרְתָּא אֻרְכֵּיהּ, וְזַרְתָּא פֻּתְיֵיהּ. 

[תרגום יונתן] מְרַבַּע יְהֵי עֵיף זַרְתָּא אוּרְכֵּיהּ וְזַרְתָּא פּוּתְיֵיהּ:

[ירושלמי (קטעים)] פְּשַׁךְ:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' ירושלמי (קטעים):

פְּשַׁךְ – פושכא – to split (spread fingers) hand breadth, palm - טפח (רוחב כף היד, ממתח, מידת אורך קטנה)

זֶרֶת אָרְכּוֹ, וְזֶרֶת רָחְבּוֹ - זרת היא מידת אורך קדומה, ואף מוזכרת בתורה בפרשת ויקהל (שמות, ל"ט, ט') לשער בה את מידות החושן: "זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ" . [זרת_(יחידת_מידה) he.wikipedia.org/wiki/]

שמה של מידת הזרת בארמית הוא 'זרתא' וכן הוא בתרגום אונקלוס, וכך מכונה מידת הזרת לעיתים בתלמוד (עירובין כט ב).

שיעור הזרת הוא כחצי משיעור האמה, ומאחר ואמה שיעורה הוא 6 טפחים, נמצא שיעור הזרת 3 טפחים. אמנם יש שכתבו שזרת היא חצי מאמה בת חמישה טפחים, נמצא הזרת טפחיים ומחצה. [זרת_(יחידת_מידה) he.wikipedia.org/wiki/]

פושכא  - ארבעה טפחים הם השיעור המזערי של מקום חשוב ועשרה טפחים הם השיעור המזערי של גובה מחיצה ובית. שיעורו הוא ארכו של אגרוף קמוץ. הטפח שווה לארבע אצבעות. ובימינו: 8 או 10 ס"מ. לעתים משתמשים במילה הארמית 'פושכא'. [https://mikranet.cet.ac.il/mikradidact/pages/printitem.asp?item=14732 טפח | מחבר: מרכז ישיבות בני עקיבא]

-          לעניות דעתי, כאן יש חילוקי דעות על מידות האורך הקדומות.

פירוש התורה - וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב--כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, תַּעֲשֶׂנּוּ; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר--תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת תצוה:

[שמות כח טו] וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב--כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד, תַּעֲשֶׂנּוּ; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר--תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.

[תרגום אונקלוס] וְתַעֲבֵיד חֹשֶׁן דִּינָא, עוֹבָד אֻמָּן--כְּעוֹבָד אֵיפוֹדָא, תַּעְבְּדִנֵּיהּ; דַּהְבָּא תַּכְלָא וְאַרְגְּוָנָא וּצְבַע זְהוֹרִי, וּבוּץ שְׁזִיר--תַּעֲבֵיד יָתֵיהּ.

[תרגום יונתן] וְתַעֲבֵיד חוֹשֶׁן דִּינָא דְּבֵיהּ מְהוֹדַע דִּינֵיהוֹן דְּיִשְרָאֵל דְּאִתְכַּסֵּי מִן דַּיָינַיָא וְסִדְרֵי נַצְחַן קְרָבֵיהוֹן וּלְמִכַפְּרָא עַל דַּיָינַיָא עוֹבֵד אוּמַן הֵי עוֹבַד אֵפוֹדָא תַעַבְדִינֵיהּ דַּהֲבָא תִּיכְלָא וְאַרְגְּוָונָא וּצְבַע זְהוֹרֵי וּבוּץ שְׁזִיר תַּעֲבֵיד יָתֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 340]):

"ועשית חושן משפט, (הנקרא כן) מפני שעמו נתודע דיניהם של ישראל שנעלמו מן הדיינים, והסדרים (אם) ניצחו מלחמותיהם, ולכפר על הדיינים [המקלקלים ומטים את המשפט, ומעוותים את הדין, (כדפירש״י כאן), ], מעשה אומן כמעשה אפוד תעשנו, זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אותו."

בֵּיהּ   -   בּוֹ

מְהוֹדְעִין (סנהדרין יא א; סנהדרין יא ב)   -   מוֹדִיעִים

סִדְרֵי   -   סְדָרִים (של משנה)

מְכַפְּרָא   -   מְכַפֶּרֶת

-          רש"י מפרש:

חשן משפט - שמכפר על קלקול הדין ד"א משפט שמברר דבריו והבטחתו אמת דרישנמ"ט (בלע"ז אוזפיהרען) שהמשפט משמש ג' לשונות דברי טענות בעלי הדין וגמר הדין ועונש הדין אם עונש מיתה אם עונש מכות אם עונש ממון וזה משמש ל' בירור דברים שמפרש ומברר דבריו

פירוש רש"י דומה לתרגום יונתן.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן ופירוש רש"י גם כן, לא פשוטים בכלל להבנה. יותר מזה, יכול להיות אפילו, שלפי הפשט של המבט

הראשון, הבנתם שגויה. לכן, אני מביא שבאותו הספר יש פירוש יפה ביותר של תרגום יונתן:

" בספר אהבת יונתן ציין כאן: וכדארז״ל (יומא עא): ואין נשאלין באורים ותומים אלא למלך ולבי"ד וכו',  בעירובין (מה.) וברש״י שם איתא, דמידי דאיסור והיתר לא משייל באורים ותומים, משמע אבל דיני ממונות ודיני נפשות משיילין. וכן תרגם יונתן להלן עה״פ (במדבר כז כא) ״על פי ה' יצאו גו'״: ויהי כד יתכסי מיניה פתגם וישאיל ליה בדין אוריא וכו' ועל מימריה יחון עלין למידון דינא גו',

ואי׳ בלק״ט כאן: למה נקרא ״חשן משפט״. שבו היו שואלין על משפט כל דבר כו',ועיין ערכין (טו.), עכ"ל.

ובספר דברי ישראל כאן כתב דברים נפלאים עזה"פ, וז"ל : "ועשית הושן משפט", ופירש"י (כעין היונתן) שמברר דבריו והבטחתו אמת. ופירש השפתי חכמים: כל דבר שהיה מסופק בידו. אם לעשות אם לא, הולך אצל חושן המשפט, ובו היו כול האותיות, מאל"ף בי"ת, והיו האותיות בולטין ונעשו תיבה ובאותה תיבה היה נכתב אם לעשות אם לא, עיי"ש. והנה ידוע, התורה היא נצחית, ועכשיו שאין לנו האורים ותומים, הינה התורה האורים ותומים, והבטחתה אמת. וכשאינו יודע איך לעשות יפנה אל התורה, והתורה יורה לו איך יעשה, כמ״ש ״לי עצה ולי תושיה״. כדאי׳ בכתבי הבעש״ט ז״ל, מכוח התורה שלמד היום, ואחר כך באותו יום מזדמן לו דבר לעשות, ואם לא יודע אם לעשות אם לאו, יוכל להבין מכוח אותו העניין שלמד איך יעשה. ובלבד שיהא תמיד דבוק בהשי״ת, עיי"ש.

וזהו שאנו מבקשים : (תפלת והוא רחום) ״עשה עמנו אות לטובה״. או״ת הוא ר״ת (רשאי תיבות) אורים ותומים ."טובה" היא בגימ' כ"ב, היינו כ״ב אותיות התורה. ועכשיו שאין לנו אורים ותומים אנו מבקשים: עשה עמנו או"ת, הייני אורים ותומים. לטיבה היינו  הכ״ב אותיות התורה, הוא יהיה אורים ותומים, להורות לנו איך לעשות, כנ"ל, עכ"ל, ושפת"י.

ובספר טעם ודעת כאן, הביא דברי תיב״ע והעיר דע״פ פשוטו של מקרא המקשר את המשפט לחושן הוא, שכוח קדושת וסגולת האורים ותומים הנתונים על לב אהרון. שעל ידם מאיר הקב"ה את עיניהם של היושבים על מדין, וזוכים לכוון על האמת.

-          כאשר קראתי את הפסוק הזה, הבנתי למה דברים שעוסקים במשפתים נקראים "חושן משפט". למשל הפרק שבשולחן ערוך,

העוסק בהלכות משא ומתן, ובית דין, נקרא 'חושן משפט'.

-          כתוב בתהילים:

[תהילים פה יא] חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ.

[תהילים פה יב] אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף.

לעניות דעתי, יש בפסוק המקרא, וגם בפסוקי תהילים, וגם בתרגום יונתן למקרא עוד יותר ברור וחזק: האמת והצדק לפעמים שונים זה מזה. הסיבה, היכולת המוגבלת של אנשים, אפילו שהם דיינים חכמים, לגלות את האמת האובייקטיבית, ולעשות את הצדק האלוקית. לכן, הדיינים זקוקים לעזרת הקב"ה, זקוקים לחסדי הקב"ה, שיתגלה להם האמת, והצדק.

הרמז הגדול בתרגום יונתן והסברו לפסוק המקרא, האדם, אפילו שהוא דיין חכם, מוגבל במחשבותיו, ולכן הוא זקוק להקב"ה. וזה תמיד נכון, ובכול מצב.