[במדבר כט א] וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.

 

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:               

[במדבר כט א] וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם.

[תרגום אונקלוס] וּבְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה בְּחַד לְיַרְחָא מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן לָא תַעְבְּדוּן יוֹם יַבָּבָא יְהֵי לְכוֹן׃

[תרגום יונתן] וּבְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הוּא יַרְחָא דְתִשְׁרֵי בְּחַד לְיַרְחָא מְאָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן יוֹם יַבָּבָא יְהֵי לְכוֹן לִמְעַרְבְבָא סַטָנָא דְאָתִי לִמְקַטְרְגָא לְכוֹן בְּקַל יַבְּבוּתְכוֹן:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 481]):   

ובחודש השביעי, הוא חודש תשרי, באחד לחודש, מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם, לבלבל השטן שבא לקטרג לכם, בקול תרועתכם .

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:               

[במדבר כט ב] וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם.

[תרגום אונקלוס] וְתַעְבְּדוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חַד דְּכַר חַד אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא שִׁבְעָא שַׁלְמִין׃

[תרגום יונתן] וְתַעַבְדוּן עֲלָתָא לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חָד דְכַר חָד אִימְרִין בְּנֵי שְׁנָא שִׁבְעָא שַׁלְמִין:

תרגומים דומים למקרא.

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:               

[במדבר כט ג] וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאָיִל.

[תרגום אונקלוס] וּמִנְחָתְהוֹן סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח תְּלָתָא עֶשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא׃

[תרגום יונתן] וּמִנְחַתְהוֹן סְמִידָא דְחִינְטַיָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא תְּלָתָא עֶשְרוֹנִין לְתוֹרָא וּתְרֵין עֶשְרוֹנִין לְדִיכְרָא:

תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כט ד] וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

[תרגום אונקלוס] וְעֶשְׂרוֹנָא חַד לְאִמְּרָא חַד כֵּן לְשִׁבְעָא אִמְּרִין׃

[תרגום יונתן] וְעִשְרוֹנָא חָד לְאִימְרָא חָד הֵיכְדֵין לְשׁוּבְעַת אִמְרִין:

תרגומים דומים למקרא.

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:               

[במדבר כט ה] וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם.

[תרגום אונקלוס] וּצְפִיר בַּר עִזִּין חַד חַטָּתָא לְכַפָּרָא עֲלֵיכוֹן׃

[תרגום יונתן] וּצְפִיר בַּר עִזֵי חָד לְחַטָאתָא לִמְכַפְּרָא עֲלֵיכוֹן:

תרגומים דומים למקרא.

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:               

[במדבר כט ו] מִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה.

[תרגום אונקלוס] בָּר מֵעֲלַת יַרְחָא וּמִנְחָתַהּ וַעֲלַת תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכֵּיהוֹן כְּדַחְזֵי לְהוֹן לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ׃

[תרגום יונתן] בַּר מִן עָלַת רֵישׁ יַרְחָא וּמִנְחָתָהּ וְעוֹלַת תְּדִירָא וּמִנְחָתָהּ וְנִיסוּכֵיהוֹן כְּסֵדֶר דִינְהוֹן לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנָא קֳדָם יְיָ:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 485]):   

חוץ מעולת ראש החודש ומנחתה, ועולת התמיד ומנחתה, ונסכיהם כסדר דיניהם, שתתקבל הקרבן ברצון לפני ה'.

תרגומים דומים למקרא.

             כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:               

[במדבר כט ז] וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ.

[תרגום אונקלוס] וּבְעֶשְׂרָא לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הָדֵין מְעָרַע קַדִּישׁ יְהֵי לְכוֹן וּתְעַנּוֹן יָת נַפְשָׁתְכוֹן כָּל עֲבִידָא לָא תַעְבְּדוּן׃

[תרגום יונתן] וּבְעַשְרָא יוֹמִין לְיַרְחָא שְׁבִיעָאָה הוּא יַרְחָא דְתִשְׁרֵי מְאָרַע קַדִישׁ יְהֵי לְכוֹן וּתְסַגְפוּן יַת נַפְשָׁתֵיכוֹן מִן מֵיכְלָא וּמִשְׁתַּיָא מִבֵּי בַּנֵי וְתַמְרוֹקָא מִסַנְדְלָא וְתַשְׁמִישׁ דְעָרִיס כָּל עִיבִידַת פּוּלְחָנָא לָא תַעַבְדוּן:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 485]):   

ובעשרה ימים לחודש השביעי, הוא חודש תשרי, מקרא קודש יהיה לכם, ועיניתם את נפשותיכם מאכילה ושתיה, מבית המרחץ, וסיכה, מסנדל, ותשמיש המטה כל מלאכת עבודה לא תעשו .

-          תרגום יונתן מפרש כמה מן ההלכות של יום כיפור.

תרגומים דומים למקרא.

כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:                 

[במדבר כט ח] וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.

[תרגום אונקלוס] וּתְקָרְבוּן עֲלָתָא קֳדָם יְיָ לְאִתְקַבָּלָא בְּרַעֲוָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי חַד דְּכַר חַד אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא שִׁבְעָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן׃

[תרגום יונתן] וּתְקַרְבוּן עֲלָתָא קֳדָם יְיָ לְאִתְקַרְבָא בְּרַעֲוָא תּוֹר חָד בַּר תּוֹרֵי דְכַר חָד אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָא שׁוּבְעָא שַׁלְמִין יְהוֹן לְכוֹן:            

תרגומים דומים למקרא.

           כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:        

[במדבר כט ט] וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.

[תרגום אונקלוס] וּמִנְחָתְהוֹן סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח תְּלָתָא עֶשְׂרוֹנִין לְתוֹרָא תְּרֵין עֶשְׂרוֹנִין לְדִכְרָא חַד׃

[תרגום יונתן] וּמִנְחַתְהוֹן סְמִידָא דְחִנְטַיָא פְּתִיכָא בִמְשַׁח זֵיתָא תְּלָתָא עֶשְרוֹנִין לְתוֹרָא תְּרֵין עֶשְרוֹנִין לְדִכְרָא חָד:   

תרגומים דומים למקרא.

           כתוב בספר במדבר, פרשת פנחס:        

[במדבר כט י] עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.

[תרגום אונקלוס] עֶשְׂרוֹנָא עֶשְׂרוֹנָא לְאִמְּרָא חַד כֵּן לְשִׁבְעָה אִמְּרִין׃

[תרגום יונתן] עִשְרוֹנָא עִשְרוֹנָא לְאִימְרָא חָד הֵיכְדֵין לְשׁוּבְעָא אִמְרִין:

תרגומים דומים למקרא.

[ישעיהו כח יג] וְהָיָה לָהֶם דְּבַר יְהוָה צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ.

 תרגום יונתן לספר ישעיהו: תרגום לעברית

פרק כח

[ישעיהו כח יג] וְהָיָה לָהֶם דְּבַר יְהוָה צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם לְמַעַן יֵלְכוּ וְכָשְׁלוּ אָחוֹר וְנִשְׁבָּרוּ וְנוֹקְשׁוּ וְנִלְכָּדוּ.

[תרגום יונתן] דין יהי בם פורענותהון על דעברו על פתגמא דיי ועל דאתפקדו למעבד אוריתא ומא דאתפקדו לא צביאו למעבד בכן יתמסרון לעממיא דלא ידעו אוריתא על דהליכו ברעות נפשהון ולא חמידו למעבד רעותי בכן יסברון לסעיד בעדן דאיתי עליהון עקא ולא יהי להון סעיד וסמיך על דהוה זעיר בעיניהון בית מקדשי למפלח תמן בכן ישתארון כזעיר ביני עממיא דיגלון לתמן בדיל דיהכון ויתקלון לאחורא ויתברון ויתצדון ויתאחדון:

[תרגום יונתן בעברית]  זה יהיה בם פורענויות על שעברו על צו ה', ועל שנצטוו לשמור (לעשות) התורה (ציווי התורה), ומה שנצטוו לא רצו לעשות, לכן יימסרו לעמים שלא ידעו התורה, על שהלכו ברעות נפשם, ולא חשקו לעשות רצוני (רצון ה'). בכן, (אם) יחשבו לסעד בעדם, שבאתי עליהם ללחוץ (להעניש), ולא יהיה להם סעד (ולא יהיה להם) ולסמוך, על שהיה זניח בעיניהם בית מקדשי, לעבוד שם. בכן, אעשה אותם כזניח בין העמים, שיגלו לשם בגלל שילכו, ונשרפו לאחור, ונשברו, ויתחברו, וייאחזו.    

-          מעניין ויפה איך הפסוק הקשה להבנה, לעניות דעתי, שבמקרא, הופך בתרגום יונתן לפסוק ברור המוכיח קשות את בני ישראל.  

-          כמה נכונים דברים אלה גם בימינו אלה.

-          בסוף הפסוק שבתרגום יונתן, יש אולי כמה מילים של עידוד לבני ישראל "ויתחברו, וייאחזו". 

יד לָכֵן שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה אַנְשֵׁי לָצוֹן מֹשְׁלֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

-          לפסוקים אלה אין תרגום יונתן.

-          זה פסוק תוכחה קשה למנהיגי מלכות יהודה שבירושלים.

טו כִּי אֲמַרְתֶּם כָּרַתְנוּ בְרִית אֶת מָוֶת וְעִם שְׁאוֹל עָשִׂינוּ חֹזֶה שיט [שׁוֹט] שׁוֹטֵף כִּי עבר [יַעֲבֹר] לֹא יְבוֹאֵנוּ כִּי שַׂמְנוּ כָזָב מַחְסֵנוּ וּבַשֶּׁקֶר נִסְתָּרְנוּ.

-          מפני שבשקר וכזב ההגנה שלנו, הזכויות שלנו, אזי כאילו עשינו ברית עם המוות ועם השאול.

טז לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.

-          לעניות דעתי, האמירה החשובה היא הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ, ז"א, המאמין בהקב"ה לא ימהר, לא יזדרז למוות ושאול, יינצל מעונש הקב"ה.

יז וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ.

-          לעניות דעתי, הפסוק מדבר על הסתירה בין מאמר הקב"ה, לבין המעשים הרעים של בני ישראל, והעונש האמור לבוא עליהם, בצורה של משל.

יח וְכֻפַּר בְּרִיתְכֶם אֶת מָוֶת וְחָזוּתְכֶם אֶת שְׁאוֹל לֹא תָקוּם שׁוֹט שׁוֹטֵף כִּי יַעֲבֹר וִהְיִיתֶם לוֹ לְמִרְמָס.

-          אם תאמינו ותעשו מצוות ה', הברית עם המוות, וראית השאול יבוטלו על ידי הקב"ה.

יט מִדֵּי עָבְרוֹ יִקַּח אֶתְכֶם כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבֹר בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה וְהָיָה רַק זְוָעָה הָבִין שְׁמוּעָה.

-          לעניות דעתי, אמירה בצורת משל על העונש הבא אם בני ישראל לא ישמרו את מצוות התורה.

כ כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס.

-          עוד משלים: הכיסויים, המסכות, ז"א, הקשרים, לא עוזרים לפני דין הקב"ה.

כא כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ.

-           המשל על מעשה הקב"ה על בני ישראל, שהתרחקו ממצוות ה'.

כב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם כִּי כָלָה וְנֶחֱרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ.

-          משלים נפלאים.

כג הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ קוֹלִי הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ אִמְרָתִי.

-          כמה זה נכון גם בימינו אלה!

כד הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ.

כה הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ.

כו וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ.

כז כִּי לֹא בֶחָרוּץ יוּדַשׁ קֶצַח וְאוֹפַן עֲגָלָה עַל כַּמֹּן יוּסָּב כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט.

כח לֶחֶם יוּדָק כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו לֹא יְדֻקֶּנּוּ.

כט גַּם זֹאת מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת יָצָאָה הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה.

פרק כט

א הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ.

ב וַהֲצִיקוֹתִי לַאֲרִיאֵל וְהָיְתָה תַאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה וְהָיְתָה לִּי כַּאֲרִיאֵל.

ג וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת.

ד וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף.

ה וְהָיָה כְּאָבָק דַּק הֲמוֹן זָרָיִךְ וּכְמֹץ עֹבֵר הֲמוֹן עָרִיצִים וְהָיָה לְפֶתַע פִּתְאֹם.

ו מֵעִם יְהוָה צְבָאוֹת תִּפָּקֵד בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ וְקוֹל גָּדוֹל סוּפָה וּסְעָרָה וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה.

ז וְהָיָה כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל אֲרִיאֵל וְכָל צֹבֶיהָ וּמְצֹדָתָהּ וְהַמְּצִיקִים לָהּ.

ח וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְהֵקִיץ וְרֵיקָה נַפְשׁוֹ וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה וְהֵקִיץ וְהִנֵּה עָיֵף וְנַפְשׁוֹ שׁוֹקֵקָה כֵּן יִהְיֶה הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם הַצֹּבְאִים עַל הַר צִיּוֹן.

-          מילות עידוד לבני ישראל.

ט  הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר.

תרגום יונתן לספר ישעיהו: תרגום לעברית פרק כח א הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן.

 

תרגום יונתן לספר ישעיהו: תרגום לעברית

פרק כח

א הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן.

וי די יהיב כתרא לגיותנא טפשא רבא דישראל ויהב מצנפתא לרשיעיא דבית מקדשא תושבחתה די על ריש חילא שמינא כתישי חמר:

אוי, אשר ייתן את כתר לגאוותן טיפשי גדול של ישראל, וייתן כתר הכהונה לרשעים של בית המקדש, תשבחות אשר על התחלת כוח  שמינה  כותש  יין.

-          הפסוק במקורות מדבר על אֶפְרַיִם. תרגום יונתן כותב על ישראל. יכול להיות שתרגום יונתן מכליל את אֶפְרַיִם אל כול שבתי מלכות ישראל. יש כאן אולי רמז: האחראיות על כול המלכות, על כול תושביה, ולא רק על המלך, על המנהיגים. כידוע, ירבעם בן נבט, המלך הראשון של מלכות ישראל היה איש שבט אפרים. בתנ"ך מוזכרת ממלכת ישראל בשמות שומרון ואפרים.

-          לפי תרגום יונתן, יכול להיות שהתוכחה בספר ישעיה היא על כול עם ישראל, כולל שתי המלכויות, גם ישראל, וגם יהודה. למה יהודה? בגלל שמוזכר בית המקדש שבירושלים, ביהודה, והכוהנים שעובדים בו.

-          מעניין שיש תוכחה קשה על הכוהנים של בית המקדש בירושלים. יכול להיות שאלה: יכול להיות שתרגום יונתן מדבר על הכוהנים שבבית המקדש שבמלכות ישראל, על הכוהנים שמינה מלך ישראל בבית המקדש שבמלכות ישראל? ז"א, התוכחה רק על מלכות ישראל, על המלך, על המנהיגים, על השבתים שבמלכות ישראל, וגם על הכוהנים שבבית המקדש שבמלכות ישראל?

ב הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד.

הא מחן תקיפן וחסינן אתין מן קדם יי כזרמית ברד כעלעול רוח כזרמית מיין תקיפין שטפין כן יתון עליהון עממיא ויגלונון מארעהון לארעא אוחרי בחוביא די בידהון:

הרי, מים חזקים  ואמיצים באים מלפני ה', כזרימת ברד, כשערת רוח, כזרימת מים חזקים שוטפים, כן יבואו עליהם עמים ויגלו אותם מארצם לארץ אחרת, בגלל העבירות שבידיהם.

-          מעניין שהגלות היא העונש 'האולטימטיבי' על עם ישראל, בגלל העבירות שבידיהם, עונש אפילו חמור יותר מהשמדה פיזית. זה אולי הוכחה על הקשר החזק ביותר בין עם ישראל לבין ארץ ישראל.

ג בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם.

ברגלין יתשד כתרא דגיותנא טפשא רבא דישראל:

ברגליים נרמס כתר הגאוותן הטיפשי, הגדול שבישראל.

ד וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה.

ויהי דיהיב מצנפתא לרשיעיא דבית מקדשא תושבחתה די על ריש חילא שמינא כבכורא עד לא קיטא דאם יחזי דחזי יתה כאלו היא בידה יבלעינה:

ויהיה שייתן כתר הכהונה לרשעים של בית המקדש, תשבחות אשר על התחלת הכוח שמינה כאשר  פירות ראשונים עד (עוד) לא קיץ, שאם ייראה, ייראה אותו (פרי) כאילו הוא בידו ייבלע.

 ה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.

בעדנא ההיא יהי משיחא דיי צבאות לכלילא דחדוא ולכתר דתושבחתא לשארא דעמה:

בזמן ההוא יהיה משיח ה' צבאות (כאשר הוא המשיח) לעטרה של שמחה, ולכתר של  שבח לשאר העם.

-          תרגום יונתן מביא משיחא דיי, דבר חדש בתרגום יונתן מול המקרא.

-          ספר ישעיהו, כמו תרגום יונתן, מדבר על תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ. יכול להיות שזה מלכות יהודה, מול מלכות ישראל? אפשר אולי להגיד שהנביא ישעיהו ניבא את העלמות שבטי מלכות ישראל? מעניין ביותר!

ו וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.

למימר קשוט דדין לדיתבין בבית דינא למדן דין דקשוט ולמתן נצחנא לדנפקין בקרבא לאתבותהון בשלם לבתיהון:

לומר אמת של זה לשופטים בבית הדין לדון דין של אמת, ולתת ניצחון לאלה שיוצאים לקרב על בתיהם, (לחזור) לשלום לבתיהם.

-          לעניות דעתי, יכול להיות שפסוק ו קשור לפסוק הקודם ה, ושניהם מדברים על  משיח ה', מלך המשיח במהרה בימינו!.

ז וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה.

ואף אלין בחמרא רוו ובעתיקא אסתלעמו כהנא וספר רוו מן עתיק אסתלעמו מן חמר טעו מן עתיק אתפניאו בתר מיכל בסים טעו דינהא:

ואף אלה בחמר שיכורים, וב(יין) עתיק התבלבלו בדרך, כוהן וסופר, שיכורים מן (היין) העתיק, איבדו את הדרך מן חמר, טעו מן (היין) העתיק, ללא מנוחה אחרי אוכל טעים, טעו בדין.

-          תוכחה חזקה ביותר על המנהיגים של העם, גם מנהיגים רוחניים הכוהנים, וגם מנהיגים של חיי המעשה של עם ישראל, הסופרים.

ח כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.

ארי כל פתוריהון מלן מיכל מגעל ומשקץ לית להון אתר די נקי מן אונס:

הרי כול שולחנותיהם מלאים אוכל טמא ומשקץ, אין להם מקום שנקי מן אונס.

-          הפסוק שבמקרא, ובתרגום יונתן, מצוטטים במסכת אבות:

[מסכת אבות ג ג] רבי שמעון אומר, שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיהו כח),  כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מא), וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.

ט אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם.

למן אתיהיבת אוריתא ומן אתפקד למסבר חוכמא הלא לבית ישראל דרחימין מכל עממיא וחביבין מכל מלכותא:

למי תתנו תורה, ומי יתפקד להסביר (להם) חוכמה, הלא לבית ישראל שרחמים מכול העמים, וחביבים מכול המלכויות.

-          ספר ישעיהו כמו מעשה סריגה משובחת: אחד תוכחה, אחד עידוד ונחמה.

י כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם.

ארי אתפקדו למעבד אוריתא ומא דאתפקדו לא צביאו למעבד ואתנביאו עליהון נבייא דאם יתובון ישתבק להון ולמלי נבייא לא קבילו הליכו ברעות נפשהון ולא חמידו למעבד אוריתי סברו דיתקיים להון פולחן טעותא ולא סברו לפולחן בית מקדשי כזער הוה בעיניהון בית מקדשי למפלח תמן כזעיר בעיניהון שכנתי תמן:

הרי נצטוו לעשות (ללמוד, או, אולי, לקיים מצוות התורה) תורה, ומה שנצטוו לא רצו לעשות. והתנבא עליהם נביא, שאם ישובו יונח להם. ולימודי נביא  לא קיבלו, הלכו ברעות נפשם, ולא חמדו לעשות תורתי. חשבו שיתקיים להם פולחן (עבודת אלילים) תאווה, ולא חשבו לעבודת בית המקדש, כזניח (דבר קטן) היה בעיניהם בית מקדשי לעבודה שם, כזניח בעיניהם שכינתי שם.

-          לעניות דעתי, הפסוק שבספר ישעיהו קשה מאד להבין. לעומת זה, הפסוק בתרגום יונתן יפה ביותר, ומרגש ביותר על ידי המסרים שלו.

יא כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה.

ארי בשנוי ממלל ובלישן תולעבר הוו מלעגין לקביל נבייא דמתנבן להון עמא הדין:

הרי בשינוי דיבור ובלשון  אחרת היו מלעגים, לקבל נביא אשר מוכיח להם, לעם הזה.

-          משלים יפים ביותר.

יב אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ.

דאמרין להון נבייא דין בית מקדשא פלחו ביה ודא אחסנת בית ניחא ולא אבו לקבלא אולפן:

אשר אמר להם הנביא, זה בית המקדש, עבדו (את ה') בו, וזה הנחלה לנוח (בה), ולא יבואו לקבל  התורה.  

-          מסרים מרגשים ביותר. נכונים גם בימינו אלה.