דברים חיים רחמים: אוגוסט 2016

יום רביעי, 31 באוגוסט 2016

יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת דברים:

[דברים א ו] יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ, בְּחֹרֵב לֵאמֹר: רַב-לָכֶם שֶׁבֶת, בָּהָר הַזֶּה.

[תרגום אונקלוס] יְיָ אֱלָהַנָא מַלֵּיל עִמַּנָא, בְּחוֹרֵב לְמֵימַר: סַגִּי לְכוֹן דִּיתֵיבְתּוּן, בְּטוּרָא הָדֵין.

[תרגום יונתן] יְיָ אֱלָהֵין מַלֵיל עִמָן וְלָא אֲנָא בְּאַנְפֵּי נַפְשִׁי בְּחוֹרֵב לְמֵימָר סַגִי לְכוֹן וְאִתְהַנִי לְכוֹן עַד הָאִידְנָא דְקַבֵּילְתּוּן בֵּיהּ אוֹרַיְיתָא וַעֲבַדְתּוּן בֵּיהּ מַשְׁכְּנָא וּמָנוֹי וְאַקֵימְתּוּן רַבָּנִין עֲלֵיכוֹן וּמַבְעַן בִּישׁ לְכוֹן לְאִיתְרָחָא בְּטַוְורָא הָדֵין:

א' שם הר חורב הוא שם אחר להר סיני , כפי שכתוב בספר ארץ קדומים קפלן, יעקב בן שלמה , 1839, וילנה, דף 172 חורב (עיין סיני) .

ב' מוסיף תרגום יונתן וּמַבְעַן בִּישׁ לְכוֹן לְאִיתְרָחָא בְּטַוְורָא הָדֵין שבעברית והרהור רע לכם להמתין בהר הזה .

- כתוב בספר במדבר, פרשת בהתעלתך:

[במדבר יא א] וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים, רַע בְּאָזְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׁמַע יְהוָה, וַיִּחַר אַפּוֹ, וַתִּבְעַר-בָּם אֵשׁ יְהוָה, וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה.

- כתוב במקרא כְּמִתְאֹנְנִים שבעברית כמתלוננים, כקובלים .

יכול להיות והרהור רע לכם להמתין בהר הזה קשור עם כְּמִתְאֹנְנִים . יכול להיות שעם ישראל, אפילו על הר סיני ומיד אחרי ההופעה המרשימה ביותר של הקב"ה וכול הניסים שנעשו על הר סיני, עם ישראל כבר מתלונן, קיבל 'רגליים קרות', ורוצה לחזור למצרים!

- לכן, והרהור רע הוא לא להתעכב כדי ללמוד תורה, אלא כדי לחזור למצרים. ונגד הרהור רע זה מתקומם ומוחה משה רבינו ע"ה.

יום שלישי, 30 באוגוסט 2016

הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר

בס"ד

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת דברים:

[דברים א ה] בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר.

[תרגום אונקלוס] בְּעִבְרָא דְּיַרְדְּנָא, בְּאַרְעָא דְּמוֹאָב, שָׁרִי מֹשֶׁה, פָּרֵישׁ יָת אֻלְפַן אוֹרָיְתָא הָדָא לְמֵימַר.

[תרגום יונתן] בְּעִיבְרָא דְיוֹרְדְּנָא בְּאַרְעָא דְמוֹאָב שׁוֹרֵי משֶׁה לְמַלְפָא יַת פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הֲדָא לְמֵימָר:

א' כתוב במקרא בֵּאֵר , תרגום אונקלוס פָּרֵישׁ יָת אֻלְפַן שבעברית מפרש, מסביר, מבאר את הלימוד , תרגום יונתן לְמַלְפָא שבעברית ללמד .

ב' יש כאן רמז גדול, לבאר זה ללמד! זה אולי מתקשר עם אמירת חז"ל:

נאמר בתלמוד הבבלי בשם האמורא רבי חנינא "הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן" [מסכת תענית, דף ז', ע"א]

וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ;

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת דברים:

[דברים א ג] וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֲלֵהֶם.

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה בְּאַרְבְּעִין שְׁנִין, בְּחַד עֲסַר יַרְחִין בְּחַד לְיַרְחָא; מַלֵּיל מֹשֶׁה, עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל דְּפַקֵּיד יְיָ יָתֵיהּ, לְוָתְהוֹן.

[תרגום יונתן] וַהֲוָה לְסוֹף אַרְבְּעִין שְׁנִין בְּחַדְסַר יֶרַח הוּא יַרְחָא דִשְׁבַט בְּחַד בְּיַרְחָא מַלֵּיל משֶׁה עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל כְּכָל דִּי פַקֵּיד יְיָ יָתֵיהּ לְוַתְהוֹן:

א' כתוב במקרא בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר , תרגום אונקלוס בְּחַד עֲסַר , תרגום יונתן בְּחַדְסַר , שבעברית באחד עשר.

ב' יש כאן כול הצורות האפשריות של אמירת המספר 11 .

יום ראשון, 28 באוגוסט 2016

אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת דברים:

[דברים א א] אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן וַחֲצֵרֹת--וְדִי זָהָב.

[תרגום אונקלוס] אִלֵּין פִּתְגָמַיָּא, דְּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעִבְרָא, דְּיַרְדְּנָא: אוֹכַח יָתְהוֹן עַל דְּחָבוּ בְּמַדְבְּרָא וְעַל דְּאַרְגִּיזוּ בְּמֵישְׁרָא לָקֳבֵיל יַם סוּף בְּפָארָן אִתַּפַּלוּ עַל מַנָּא, וּבַחֲצֵירוֹת אַרְגִּיזוּ עַל בִּסְרָא--וְעַל דַּעֲבַדוּ עֵיגַל דִּדְהַב.

[תרגום יונתן] אלה הדברים אִלֵּין פִּתְגָמֵי אוֹכָחוּתָא דִי מַלֵּיל משֶׁה עִם כָּל יִשְרָאֵל כַּנְפִינוּן לְוָתֵיהּ כַּד הֲווֹן בְּעִיבְרָא דְיַרְדְּנָא עָנָא וַאֲמַר לְהוֹן הֲלָא בְּמַדְבְּרָא בְּטַוְרָא דְסִינַי אִתְיְהִבַת לְכוֹן אוֹרַיְיתָא וּבְמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב אִתְפַּרְשַׁת לְכוֹן כַּמָּה נִיסִין וּפְרִישַׁן עָבַד לְכוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִזְמַן דַּעֲבַרְתּוּן עַל גֵּיף יַמָא דְסוּף דַּעֲבַד לְכוֹן אִסְטְרַט לְכָל שִׁבְטָא וְשִׁבְטָא וְאַתּוּן סְטֵיתוּן מִבָּתַר מֵימְרֵיהּ וְאַרְגַּזְתּוּן קֳדָמוֹי בְּפָארָן עַל מֵימְרָא אַלְלַיָא וּטְפַלְתּוּן עֲלוֹי מִילֵי שִׁקְרָא וְאִתְרַעַמְתּוּן עַל מַנָא דְאָחִית לְכוֹן חִיוַור מִן שְׁמַיָא וְשַׁיֵילְתּוּן בִּישְרָא בַּחֲצֵרוֹת וַהֲוֵי חָמֵי לְכוֹן לְמִשְׁתֵּיצְיָא מִגּוֹ עַלְמָא אִלוּלֵי דִדְכַר לְכוֹן זְכוּת אַבְהַתְכוֹן צַדִיקַיָא וּמַשְׁכַּן זִמְנָא וַאֲרוֹן קְיָימָא וּמָאנָא קוּדְשָׁא דַּחֲמִיתוּן דַּהֲבָא סַנִינָא וְכַפֵּר לְכוֹן עַל חוֹבַת עֵיגַל דַּהֲבָא:

א' כתוב במקרא אֵלֶּה הַדְּבָרִים , תרגום אונקלוס אִלֵּין פִּתְגָמַיָּא ... אוֹכַח יָתְהוֹן , תרגום יונתן אִלֵּין פִּתְגָמֵי אוֹכָחוּתָא שבעברית [שרת"י במדינות – דברים , דף 8] אלה דברי התוכחה .

- אלה דברי הוכחה על עם ישראל, שמשה רבינו ע"ה אומר אותם לפני מותו.

- יש הניגוד בין הניסים הטובים שהקב"ה עטף את עם ישראל, לבין התנהגותו של עם ישראל שלא לפי מצוות הקב"ה. הניגוד הזה חוזר פעם אחרי פעם בהיסטוריה של עם ישראל, כאילו לא למד כלום. זה גם סוג של אי-הוקרת תודה להקב"ה.

- למה הדבר דומה?

כאשר המשטרה ברחובות, כול הנהגים מתנהגים לפי החוק. כאשר המשטרה נאלמת מן הרחובות, הנהגים מתנהגים לפי רצונם, מדברים בטלפון נייד, לא מסמנים, חותכים, ועוד.

כאשר לאדם טוב, חושב שהוא לבד עשה זאת. כאשר אדם בצרות, הוא נעזר בכול דבר, בראש ובראשונה בהקב"ה.

כאשר ילד מקווה לקבל סוכריה, הוא מתנהג טוב, לפי דרישות הוריו. כאשר הילד רוצה לקבל סוכרייה, הוא עושה צרות, כדי להכריח את הוריו לתת לו את הסוכרייה, מן שכיתה, דמי שתיקה, או דמי חסות.

ב' השאלה והנושא בכלל של אי-חוקרת טובה, או הזיכרון הקצר מבחינת מצוות ועבירות, תחום מרתק, מעניין ללא סוף מפני שפותח אופקים ללא סוף.

- יש עבירות בתחום היצרים הבסיסיים, הנפש הבהמית, כמו אכילה, שתיה, עצלנות, ועוד.

- אבל יש עוד תחום של עבירות, של הלבנת פני איש בציבור, התנשאות, לשון הרע, ועוד כאלה, שאין להם הסבר הגיוני, אלא שנאת חינם, ושמחה לאיד.

ג' שמעתי ברדיו על ההבדל מבחינת ההתמכרות בין המורים שמקבלים תוצאתם מיד, כמו שולחנות הימורים, מכונות מזל, מרוציי סוסים, או הימורים שמקבלים תוצאתם במועד מאוחר יותר, למשל בעוד שבוע כמו בהימורים על משחקי כדור רגל. ההימורים עם תוצאה מידית הרבה יותר ממכרים מאשר ההימורים 'מאוחרים'.

ד' לכן, יכול להיות פתרון אפשרי הוא להזכיר וללמד כול יום את הניסים והטובות שהקב"ה עשה לעם ישראל לאורך הזמנים, כאילו קרו לנו אישית, לכול אחד ואחד. והצד השני של אותה המטבע הוא להזכיר וללמד כול יום שהטוב שלנו, שלנו אישית, בעתיד לבוא, תלוי בהתנהגות שלנו כאן ועכשיו, התנהגות שלנו מול הזולת ומול הקב"ה.

- יפה בתיאוריה, אבל קשה ביותר להוציא מן הכוח אל הפועל! איך לעשות זאת, חינוך ועוד פעם חינוך, כול יום, כול עת, בכול הזדמנות, לכול הגילאים, בכול הדרכים. כמו שכתוב בפרקי אבות:

[פרקי אבות ב ה] אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד, ולא הבישן למד, ולא הקפדן מלמד, ולא כל המרבה בסחורה מחכים. ובמקום שאין אנשים, השתדל להיות איש.

וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת מסעי:

[במדבר לג לז] וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר, בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ, מֵרְקַם; וּשְׁרוֹ בְּהֹר טוּרָא, בִּסְיָפֵי אַרְעָא דֶּאֱדוֹם.

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מֵרְקָם וּשְׁרוֹ בְּטַוְורוֹס אוּמָנוֹס בִּסְיָיפֵי אַרְעָא דֶאֱדוֹם:

א' השם הר ההר מופיע במקרא כאשר הוא מתאר שני מקומות שונים זה מזה, אחד בגבול הדרומי של ארץ ישראל, ואחד בגבול הצפוני של ארץ ישראל. לשני המקומות יש אותו שם, של מקום הררי, 'הר ההר'.

ב' כתוב בספר ארץ קדומים קפלן, יעקב בן שלמה , 1839, וילנה, דף 158-160 (125-127), גם בקשר לסעיף א' :

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24765

"הר ההר הוא שם עצם פרטי לשני ראשי הרים. האחד על גבול ארץ אדום כדרך יום וחצי ממקצוע הדרומית של ים האדום אשר שם מת אהרון [במדבר כ', כ"ב. שם ל"ג, ל"ז]. והשנית הוא שם הר אחד מוצק אל כתף מזרחית צפונית הלבנון, והוא הנזכר [במדבר ל"ד, ז'-ח']. ואונקלוס תרגם שניהם הר טורא, כי לדעתו השם הר היה שם פרטי לשני ראשי ההרים האלה. אולם, מה שתרגם יונתן שם שניהם טוורס אמנוס צ"ע (צריך עיון, התוספת שלי) ! - .

ג' מצאתי מאמר שמזכיר את השם טוורס אמנוס שבתרגום יונתן:

Mustafa Arslan, Ancient and Current Toponomy of Asia Minor, Journal of Educational and Social Research, MCSER Publishing, Rome-Italy, Vol. 4 No.4 June 2014, 455-459

“Mountains in Turkey Mentioned by Strabo

1- Amanus – Amanos: It’s a part of Taurus Mountain chain in the south of Asia Minor, stretching the east of Issus Gulf (Smith I, 1854: 114).

Smith, W., (1854). Dictionary of Greek and Roman Geography (in two volumes). Boston: Little Brown and Company.”

ד' Strabo : https://en.wikipedia.org/wiki/Strabo

Strabo (/ˈstreɪboʊ/; Greek: Στράβων Strabōn; 64 or 63 BC – c. 24 AD), was a Greek geographer, philosopher, and historian.

Strabo is most notable for his work Geographica ("Geography"), which presented a descriptive history of people and places from different regions of the world known to his era.

ה' אפשר אולי לסכם בצורה זאת:

- במקרא וגם בתרגומים, מוזכרים שני הרים, אחד בדרום ואחד בצפון, באותו שם הר ההר.

- יונתן מתרגם את שניהם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס .

- לפי הספר ארץ קדומים (קפלן, 1839 ), לא יודעים את פשר תרגום יונתן טַוְורוֹס אוּמָנוֹס .

- השם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס הוא שם יווני שמופיע בספר Geographica (Strabo) (שנה 24 לפי מניין הגויים) כמו Amanus – Amanos.

- לכן, יכול להיות שתרגום ידע את השם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס מהספר של Strabo, Geographuca . תרגום יונתן משייך את השם הזה טַוְורוֹס אוּמָנוֹס להר הצפוני שמוזכר במקרא הר ההר . עוד יותר, מפני שאותו שם הר ההר ניתן גם להר הדרומי שמוזכר במקרא, תרגום יונתן נותן גם להר הדרומי אותו שם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס כמו של ההר הצפוני. אבל, אם להר הצפוני היה תירוץ לקבל את השם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס , להר הדרומי אין התירוץ הזה, אלא מקבל אותו שם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס רק בגלל שגם במקרא יש להם, להר הדרומי ולהר הצפוני, אותו שם הר ההר.

- לפי אתר ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Strabo

Although the Geographica was rarely utilized in its contemporary antiquity, a multitude of copies survived throughout the Byzantine Empire. It first appeared in Western Europe in Rome as a Latin translation issued around 1469. The first Greek edition was published in 1516 in Venice. Isaac Casaubon, classical scholar and editor of Greek texts, provided the first critical edition in 1587.

יכול להיות שתרגום יונתן בשם טַוְורוֹס אוּמָנוֹס , הוא עוד הוכחה שתרגום יונתן לתורה נכתב יחסית מאוחר, אחרי מותו של יונתן בן עוזיאל:

"יונתן בן עוזיאל - תנא בדור הראשון לתנאים, חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני." wikipedia.org/wiki/יונתן_בן_עוזיאל

יום רביעי, 24 באוגוסט 2016

וַיִּסְעוּ, מֵחֹר הַגִּדְגָּד; וַיַּחֲנוּ, בְּיָטְבָתָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת מסעי:

[במדבר לג לג] וַיִּסְעוּ, מֵחֹר הַגִּדְגָּד; וַיַּחֲנוּ, בְּיָטְבָתָה

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ, מֵחוֹר גִּדְגָד; וּשְׁרוֹ, בְּיָטְבָתָה.

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִשַׁקִיפִין דְגֻדְגוֹד וּשְׁרוֹ בְּיָטְבַת אֲתַר טַב וּנְיַיח:

א' תרגום יונתן מוסיף וּשְׁרוֹ בְּיָטְבַת אֲתַר טַב וּנְיַיח שבעברית וחנו ביטבתה, [יָטְבָתָה (נהגה: יוֹטְבָתָה) הוא קיבוץ בערבה, 45 ק"מ צפונה מאילת] מקום טוב ונוח .

ב' כתוב על יטבתה באתר ויקיפדיה:

באזור בו שוכן הקיבוץ, נתגלו שרידים מהתקופות הנאוליתית והכלקוליתית שהכילו ממצאים לפעילות של הפקת נחושת. דרומית לאתר הקיבוץ נמצא פארק תמנע המכיל מכרות נחושת עתיקים ותצורות גאולוגיות מעניינות.

כמו כן, נחשפה מצודה מצרית מתקופת הברזל, מתקופת השושלות ה-19 וה-20 (תקופת הממלכה החדשה) שתפקידו היה הגנה על נווה המדבר החשו.

ככול הנראה, על האתר הזה נאמר בספר במדבר.

וַיִּסְעוּ, מֵאָלוּשׁ; וַיַּחֲנוּ, בִּרְפִידִם,

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת מסעי:

[במדבר לג יד] וַיִּסְעוּ, מֵאָלוּשׁ; וַיַּחֲנוּ, בִּרְפִידִם, וְלֹא-הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם, לִשְׁתּוֹת

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ, מֵאָלוּשׁ; וּשְׁרוֹ, בִּרְפִידִים, וְלָא הֲוָה תַּמָּן מַיָּא לְעַמָּא, לְמִשְׁתֵּי.

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מֵאֲתַר תַּקִיף וּשְׁרוֹ בִּרְפִידִים וּמְטוֹל דְרָפִין יְדֵיהוֹן מִפִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא לָא הֲוָה תַמָן מוֹי לְמִשְׁתֵּי לְעַמָא:

א' תרגום יונתן מוסיף וּמְטוֹל דְרָפִין יְדֵיהוֹן מִפִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא שבעברית מפני שרפו ידיהם מדברי התורה .

ב' גם כאן, תרגום יונתן רואה את ההתרחשות בשטח כהשגחה עליונה, הכול הולך לפי היחס והקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל. אין מקריות בעולם, הכול תחת ההשגחה הפרטית של הקב"ה.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2016

וַיִּסְעוּ, מִמָּרָה, וַיָּבֹאוּ, אֵילִמָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת מסעי:

[במדבר לג ט] וַיִּסְעוּ, מִמָּרָה, וַיָּבֹאוּ, אֵילִמָה; וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים--וַיַּחֲנוּ-שָׁם.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ, מִמָּרָה, וַאֲתוֹ, לְאֵילִים; וּבְאֵילִים תְּרֵי עֲסַר מַבּוּעִין דְּמַיִין, וְשִׁבְעִין דִּקְלִין--וּשְׁרוֹ תַּמָּן.

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִמָרָה וַאֲתוֹ לְאֵילִם וּבְאֵילִם תַּרְתֵּיסְרֵי עִינְוָון דְמַיָין לִתְרֵיסַר שִׁבְטִין וְשׁוּבְעִין דִיקְלִין כֻּלוֹ קֳבֵיל שׁוּבְעִין חַכִּימַיָא וּשְׁרוֹ תַמָן עַל מַיָא:

א' תרגום יונתן מוסיף תַּרְתֵּיסְרֵי עִינְוָון דְמַיָין לִתְרֵיסַר שִׁבְטִין וְשׁוּבְעִין דִיקְלִין כֻּלוֹ קֳבֵיל שׁוּבְעִין חַכִּימַיָא שבעברית שנים עשר מעיינות לשנים עשר השבטים ושבעים דקלים כולם כנגד שבעים חכמים .

ב' על ידי התוספת הזאת, תרגום יונתן רואה את המקום כהשגחה עליונה על עם ישראל, התאמה מוחלטת בין המקום לבין העם.

ג' אבל, אפילו כך, עם כול הטוב שיש במקום הזה, עם ישראל לא עוצר כאן, באילים, אלא ממשיך אל ארץ ישראל, למרות כול הקשיים שבדרך.

יכול להיות כאן רמז לעם ישראל שבימינו אלה, כמה שיכול להיות טוב בחוץ לארץ ישראל, על היהודים להגיע לארץ ישראל!

ד' יכול להיות ששם המקום הוא אילם או בכתב מלא אילים. שם זה יכול להיות כוח, עוז, אומץ . יכול להיות שהמקום הזה, אפילו שהיו בו מים ותמרים, היה מקום קשה לעם ישראל, דווקא בגלל שלא היה מיועד לו.