וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת כי תצא:

[דברים כא יא]  וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. 

[תרגום אונקלוס] וְתִחְזֵי, בְּשִׁבְיָא, אִתְּתָא, שַׁפִּירַת רֵיו; וְתִתְרְעֵי בַּהּ, וְתִסְּבַהּ לָךְ לְאִתּוּ.

[תרגום יונתן]  וְתֵיחֲמוּן בִּשְׁבִיתָא אִתָּא שַׁפִּירַת רֵיוֵוי וְתִתְיַדְעוּן בָּהּ וְתִסְבוּנָהּ לְכוֹן לְאִינְתּוּ:

א' תרגום יונתן לעברית [שרת"י במדינות – דברים דף 270]:

"וראייתם בשביה אשת יפת תואר ותאהבון אותה ותקחו אותה לכם לאשה."

ב' לעניות דעתי, הפסוק הזה בא ביחד עם הפסוק הקודם שמדבר על שבויים שהם עבדים.

בזמנינו, כאשר אין עבדים, גם הפסוק הזה [דברים כא יא]  לא מתקיים הלכה למעשה.

ג' יש כאו עוד דבר שאני לא יודע להסבירו: המקרא ותרגום אונקלוס כותבים על יחיד וְרָאִיתָ וְתִחְזֵי , אבל תרגום יונתן כותב ברבים וְתֵיחֲמוּן או בעברית וראייתם . לעומת זאת, גם המקרא וגם התרגומים מדברים על האישה ביחיד אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר   אִתְּתָא, שַׁפִּירַת    רֵיו אִתָּא שַׁפִּירַת רֵיוֵוי .

למה? אין לי הסבר. 

כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת כי תצא:

[דברים כא י] כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ.

[תרגום אונקלוס] אֲרֵי תִּפּוֹק לְאָגָחָא קְרָבָא, עַל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ; וְיִמְסְרִנּוּן יְיָ אֱלָהָךְ, בִּידָךְ--וְתִשְׁבֵּי שִׁבְיְהוֹן.

[תרגום יונתן] כי תצא אֲרוּם תִּפְקוּן לְסִדְרֵי קְרָבָא עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן וְיִמְסְרִינוּן יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּיֶדְכוֹן וְתִשְׁבֵי שִׁבְיָתָא מִנְהוֹן:

א' כתוב במקרא וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ , תרגום אונקלוס וְתִשְׁבֵּי שִׁבְיְהוֹן , תרגום יונתן וְתִשְׁבֵי שִׁבְיָתָא מִנְהוֹן שבעברית ותשבה שבויים מתוכם .

ב' אפשר אולי לשאול, למה כתוב כפל וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ ? הרי מה ששבים אלה שבויים?

ג' יכול להיות שיש רמז בתרגום יונתן וְתִשְׁבֵי שִׁבְיָתָא מִנְהוֹן שבעברית ותשבה שבויים מתוכם . יכול להיות שהמילה מתוכם מתייחסת אל עַל-אֹיְבֶיךָ או כמו בתרגומים בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן .

לכן, הפסוק מתייחס רק לשבויים שהם האויבים שלך, ולא אחר, למשל איש שלא מבין אויביך אבל נמצא באופן מקרי בתוך העיר הנצורה, ז"א, "בעלי אזרחות זרה".

דרך אגב, דבר דומה יש גם בימינו. למשל יהודים בעלי דרכון שוודי או יפני שנוצלו ויצאו מגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.

ד' רש"י וגם חז"ל מפרשים:

"ושבית שביו" (ספרי) לרבות כנענים שבתוכה ואע"פ שהם משבעה אומות. 

לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ראה:

[דברים יב ד] לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

[תרגום אונקלוס] לָא תַּעְבְּדוּן כֵּין, קֳדָם יְיָ אֱלָהֲכוֹן.

[תרגום יונתן] לֵיתֵיכוֹן רְשָׁאִין לְמַחְקָא כְּתַב שְׁמָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן: 

א' התרגום לעברית של תרגום יונתן [שרת"י במדינות – דברים דף 164]:

"אין אתם רשאים למחוק כתב שם ה׳ אלקיכס."

ב' יכול להיות שכאן המקור של ההלכה זאת. 

וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ראה:

[דברים יב ג] וְנִתַּצְתֶּם אֶת-מִזְבְּחֹתָם, וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת-מַצֵּבֹתָם, וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ, וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן; וְאִבַּדְתֶּם אֶת-שְׁמָם, מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא. 

[תרגום אונקלוס] וּתְתָרְעוּן יָת אֵיגוֹרֵיהוֹן, וּתְתַבְּרוּן יָת קָמָתְהוֹן, וַאֲשֵׁירֵיהוֹן תֵּיקְדוּן בְּנוּרָא, וְצַלְמֵי טָעֲוָתְהוֹן תְּקָצְצוּן; וְתַבְּדוּן יָת שׁוֹמְהוֹן, מִן אַתְרָא הַהוּא.

[תרגום יונתן] וְתִסְתְּרוּן יַת אֲגוּרֵיהוֹן וְתִתְבְּרוּן יַת קָמַתְהוֹן וּמְרַחֲקַתְהוֹן תּוֹקְדוּן בְּנוּרָא וְצִילְמֵי טַעֲוַותְהוֹן תְּשַׁקְצוּן וּתְשֵׁיצִינוּן יַת שִׁמְהוֹן מִן אַתְרָא הַהוּא: 

א' כתוב במקרא מִזְבְּחֹתָם ובתרגומים כתוב אֵיגוֹרֵיהוֹן או אֲגוּרֵיהוֹן .

ב' יכול להיות שמקור המילה בתרגומים הוא ביוונית:

The agora (/ˈæɡərə/; Ancient Greek: Ἀγορά Agorá) was a central spot in ancient Greek city-states. The literal meaning of the word is "gathering place" or "assembly". The agora was the center of athletic, artistic, spiritual and political life of the city.

כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ראה:

[דברים יא לא, לב] לא כִּי אַתֶּם, עֹבְרִים אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם; וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ, וִישַׁבְתֶּם-בָּהּ.  לב וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַחֻקִּים וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם, הַיּוֹם.

א' אלה הפסוקים שלפיהם היהודים, עם ישראל, יושבים בארץ ישראל.

לכן, עם ישראל הם לא קולוניאליסטים שכבשו את ארץ ישראל מהילידים, מבני המקום, ומתגוררים בה על חשבון אלה, אלא עם ישראל קיבל את ארץ ישראל מהקב"ה, כפי שכתוב בפסוקים אלה.

ב' וגם כן, התנאי כדי שעם ישראל ימשיכו להיות בארץ ישראל בבטחה ובשלום הוא בפסוק הבא אחריו. 

וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר דברים, פרשת ראה:

[דברים יא כט] וְהָיָה, כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ--וְנָתַתָּה אֶת-הַבְּרָכָה עַל-הַר גְּרִזִים, וְאֶת-הַקְּלָלָה עַל-הַר עֵיבָל. 

[תרגום אונקלוס] וִיהֵי, אֲרֵי יַעֵילִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ, לְאַרְעָא, דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ--וְתִתֵּין יָת מְבָרְכַיָּא עַל טוּרָא דִּגְרִיזִין, וְיָת מְלָטְטַיָּא עַל טוּרָא דְּעֵיבָל.

[תרגום יונתן] וִיהֵי אֲרוּם יֵיעָל יַתְכוֹן יְיָ אֱלָהָכוֹן לְאַרְעָא דְאַתּוּן עָלְלִין לְתַמָּן לְמֵירְתָהּ וְתִתְּנוּן שִׁית שִׁבְטִין עַל טַוְורָא דִגְרִיזִים וְשִׁית שִׁבְטִין עַל טַוְורָא דְעֵיבָל מְבָרְכַיָא יֶהֱווֹן הָפְכִין אַפֵּיהוֹן לְקָבֵיל טַוְורָא דִגְרִיזִים וּמְלַטְטַיָא יֶהֱווֹן הָפְכִין אַפֵּיהוֹן לְקָבֵל טַוְורָא דְעֵיבָל:

א' התרגום לעברית של תרגום יונתן [שרת"י במדינות – דברים דף 163]:

"והיה כי יביאכם ה׳ אלקיכם אל הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה, ונתתם ששה שבטים על הד גריזים, וששה שבטים על הר עיבל, המברכים יהיו הופכים פניהם כנגד הר גריזים, והמקללים יהיו הופכים פניהם כנגד הר עיבל."

ב' יכול להיות שטקס הברכה והקללה, כפי שמתואר בתרגום יונתן, נראה מעניין ודורש מחשבה.

יכול להיות שהרמז הוא על:

-          אחדות העם, כול השבטים משתמשים בטקס, וכולם מושפעים מהטקס. אין כאן חלוקה לטובים ולפחות טובים, אלא כולם ביחד.

-          בחירה חופשית, תנאי ההתחלה 50-50, לכן כול אחד יכול להביא לברכה או ח"ו להפוכה.

-          כל ישראל עֲרֵבִים זה לזה [ספרא בחוקותי פרק ז, ה] , כול אחד יכול לתקן את המעשים של חברו, או, ח"ו, להפך. 

אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ראה:

[דברים יא כז] אֶת-הַבְּרָכָה--אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, אֶל-מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם.

[תרגום אונקלוס] יָת בִּרְכָן--אִם תְּקַבְּלוּן, לְפִקּוֹדַיָּא דַּייָ אֱלָהֲכוֹן, דַּאֲנָא מְפַקֵּיד יָתְכוֹן, יוֹמָא דֵּין. 

[תרגום יונתן]  יַת בִּרְכָתָא אִין תְּקַבְּלוּן לְפִיקוּדַיָא דַיְיָ אֱלָהָכוֹן דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין:

א' כתוב במקרא אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם ודומה גם בתרגומים.

ב' על בסיס הפסוק הקודם [דברים יא כו], אפשר אולי להשיג שהמילה אָנֹכִי מתייחסת למשה רבינו עצמו.

ג' לכן, אפשר אולי להגיד שהמצוות, החוקים, והמשפטים, כולם באים מהקב"ה, אבל כולם עוברים דרך משה רבינו ע"ה, ומשה רבינו ע"ה מצווה אותם לעם ישראל.

ד' יכול להיות שזה המצב גם בימינו אלה, כול המצוות, החוקים, והמשפטים באים מהקב"ה, אבל מגיעים לעם ישראל דרך, בתיווך, של הרבנים.

ה' אפשר לשאול, מה על ההשגחה הפרטית של הקב"ה על בני עם ישראל, והקשר הישיר בין הקב"ה לבין היהודים?

יכול להיות שאין קושיה, ההשגחה הפרטית קיימת בצורה ישירה, אבל המצוות באות אלינו דרך הרבנים. 

רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ראה:

[דברים יא כו] רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם:  בְּרָכָה, וּקְלָלָה.

[תרגום אונקלוס] חֲזוֹ, דַּאֲנָא יָהֵיב קֳדָמֵיכוֹן--יוֹמָא דֵּין:  בִּרְכָן, וּלְוָטִין.

[תרגום יונתן] ראה אנכי אָמַר משֶׁה נְבִיָא חֲמוֹן דַּאֲנָא מְסַדֵּר קֳדָמֵיכוֹן יוֹמָא דֵין בִּרְכָתָא וְחִילוּפָהּ:

א' כתוב בתרגום יונתן אָמַר משֶׁה נְבִיָא חֲמוֹן דַּאֲנָא מְסַדֵּר קֳדָמֵיכוֹן שבעברית אמר הנביא משה תראו את מה שאני מסדר לפניכם .

-          התרגום מפרש כוונת התורה: משה רבינו ע"ה הוא 'המתווך' בין הקב"ה לבין עם ישראל, הוא מביא לפני עם ישראל את הברכה ואת הקללה מהקב"ה.

ב' כתוב בתרגום יונתן בִּרְכָתָא וְחִילוּפָהּ שבעברית ברכה וחלופה (תחליפה) .

-          תרגום יונתן מדבר בשפה 'חיובית', חלופה ולא קללה. יש אולי ללמוד ממנו!

כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת עקב:

[דברים ז יז-יט] יז כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ, רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי; אֵיכָה אוּכַל, לְהוֹרִישָׁם.  יח לֹא תִירָא, מֵהֶם:  זָכֹר תִּזְכֹּר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְפַרְעֹה, וּלְכָל-מִצְרָיִם. יט הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר-רָאוּ עֵינֶיךָ, וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה, אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ; כֵּן-יַעֲשֶׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְכָל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר-אַתָּה יָרֵא, מִפְּנֵיהֶם. 

א' כמו אז, גם בימינו!

ב' כמו אז, גם בימינו היהודים מתנחלים בארץ ישראל, בנים שחוזרים לנחלת אבותיהם כדי לקחת ירושתם.