פירוש התורה - וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת-הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם--וְאֶת-לֹג הַשָּׁמֶן; וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה, לִפְנֵי יְהוָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

  כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד יב] וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת-הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם--וְאֶת-לֹג הַשָּׁמֶן; וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה, לִפְנֵי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וְיִסַּב כָּהֲנָא יָת אִמְּרָא חַד, וִיקָרֵיב יָתֵיהּ לַאֲשָׁמָא--וְיָת לוֹגָא דְּמִשְׁחָא; וִירִים יָתְהוֹן אֲרָמָא, קֳדָם יְיָ. 

[תרגום יונתן]  וְיִסַב כַּהֲנָא יַת אִימְרָא חַד וִיקָרֵיב יָתֵיהּ לְקָרְבָּן אֲשָׁמָא וְיַת לוּגָא דְמִשְׁחָא וְיָרִים יַתְהוֹן אֲרָמָא קֳדָם יְיָ: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 221]):

"ולקח הכהן את הכבש האחד, והקריב אותו לקרבן אשם, ואת לוג השמן, והניף אותם תנופה לפני ה׳."

-        תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר, אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר--וְאֹתָם: לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד יא] וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר, אֵת הָאִישׁ הַמִּטַּהֵר--וְאֹתָם:  לִפְנֵי יְהוָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. 

[תרגום אונקלוס] וִיקִים כָּהֲנָא דִּמְדַכֵּי, יָת גֻּבְרָא דְּמִדַּכֵּי--וְיָתְהוֹן:  קֳדָם יְיָ, בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא.

[תרגום יונתן] וְיוֹקִים כַּהֲנָא דְמִדַכֵּי יַת גַבְרָא דִמְדַכֵּי וְיַת אִימְרַיָא קֳדָם יְיָ בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִימְנָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 220]):

" והעמיד הכהן המטהר את האיש המיטהר ואת הכבשים, לפני ה׳, בפתח אהל מועד . "

אִימְרַיָא – אִימְר – אִימְרַא – אִמְרַא – אִימְרַה – lamb – כבסה (מילון יאאסטרוב)

-        תרגום יונתן מוסיף בפירוש וְיַת אִימְרַיָא שבעברית ואת הכבשים.

פירוש התורה - וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, יִקַּח שְׁנֵי-כְבָשִׂים תְּמִימִם, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת-שְׁנָתָהּ, תְּמִימָה; וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְלֹג אֶחָד, שָׁמֶן.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד י] וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, יִקַּח שְׁנֵי-כְבָשִׂים תְּמִימִם, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת-שְׁנָתָהּ, תְּמִימָה; וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים, סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, וְלֹג אֶחָד, שָׁמֶן.  

[תרגום אונקלוס] וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה, יִסַּב תְּרֵין אִמְּרִין שַׁלְמִין, וְאִמַּרְתָּא חֲדָא בַּת שַׁתַּהּ, שַׁלְמְתָא; וּתְלָתָא עֶסְרוֹנִין, סֻלְתָּא מִנְחָתָא דְּפִילָא בִּמְשַׁח, וְלוֹגָא חַד, דְּמִשְׁחָא. 

[תרגום יונתן]  וּבְיוֹמָא תְּמִינָאָה יִסַב תְּרֵין אִמְרִין שַׁלְמִין וְאִמַרְתָּא חֲדָא בַּר שַׁתָּא שְׁלֵימְתָּא וּתְלָתָא עֶסְרוֹנִין סְמִידָא לְמִנְחָתָאפְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא וְלוּגָא חֲדָא דִמְשַׁח זֵיתָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 219]):

"וביום השמיני ייקח שני כבשים תמימים, וכבשה אחת בת שנתה תמימה, ושלשה עשרוניים סולת למנחה, בלול בשמן זית, ולוג אחד של שמן זית. "

-        תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, אֶת-רֹאשׁוֹ וְאֶת-זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, וְאֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, יְגַלֵּחַ; וְכִבֶּס אֶת-בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם--וְטָהֵר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד ט]  וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, אֶת-רֹאשׁוֹ וְאֶת-זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו, וְאֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, יְגַלֵּחַ; וְכִבֶּס אֶת-בְּגָדָיו, וְרָחַץ אֶת-בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם--וְטָהֵר. 

[תרגום אונקלוס]  וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְגַלַּח יָת כָּל סַעֲרֵיהּ, יָת רֵישֵׁיהּ וְיָת דִּקְנֵיהּ וְיָת גְּבִינֵי עֵינוֹהִי, וְיָת כָּל סַעֲרֵיהּ, יְגַלַּח; וִיצַבַּע יָת לְבוּשׁוֹהִי, וְיַסְחֵי יָת בִּסְרֵיהּ בְּמַיָּא--וְיִדְכֵּי.

[תרגום יונתן] וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה יְסַפֵּר יַת כָּל שְעָרֵיהּ יַת רֵישֵׁיהּ וְיַת דִיקְנֵיהּ וְיַת גְבִינֵי עֵינוֹי וְיַת כָּל שְעָרֵיהּ יְסַפֵּר וְיִצְבַּע יַת לְבוּשׁוֹי וְיַסְחֵי יַת בִּישְרֵיהּ בְּמוֹי וְיִדְכֵּי: 

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת יָמִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד ח] וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת יָמִים.  

[תרגום אונקלוס] וִיצַבַּע דְּמִדַּכֵּי יָת לְבוּשׁוֹהִי וִיגַלַּח יָת כָּל סַעֲרֵיהּ, וְיִסְחֵי בְּמַיָּא וְיִדְכֵּי, וּבָתַר כֵּין, יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא; וְיִתֵּיב מִבַּרָא לְמַשְׁכְּנֵיהּ, שִׁבְעָא יוֹמִין.  

[תרגום יונתן] וְיִצְבַּע דְמִדְכֵּי יַת לְבוּשׁוֹי וִיסַפֵּר יַת כָּל שְעָרֵיהּ וְיַסְחֵי בְּמַיָא וְיִדְכֵּי וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא וְיָתִיב מִבָּרָא לְמַשְׁכַּן בֵּית מוֹתְבֵיהּ וְלָא יִקְרַב לְצַד אִינְתְּתֵיהּ שׁוּבְעָא יוֹמִין:

א' תרגום יונתן בעברית:

" וְכִבֶּס הַמִּטַּהֵר אֶת-בְּגָדָיו וְגִלַּח אֶת-כָּל-שְׂעָרוֹ, וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר, וְאַחַר, יָבוֹא אֶל-הַמַּחֲנֶה; וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָוהֳלוֹ (מקום בית מושבו) ולא יתקרב אל אשתו שבעה ימים."

-        תרגום יונתן מוסיף  וְלָא יִקְרַב לְצַד אִינְתְּתֵיהּ שׁוּבְעָא יוֹמִין כפירוש מפורש למה שכתוב במקרא וְיָשַׁב מִחוּץ לְאָהֳלוֹ, שִׁבְעַת

יָמִים.

גם רש"י מפרש באופן דומה:

וישב מחוץ לאהלו – (ת"כ חולין קמא) מלמד שאסור בתשמיש המטה

פירוש התורה - וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת--שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא, פרשת מצורע:

[ויקרא יד ז] וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת--שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה. 

[תרגום אונקלוס] וְיַדֵּי, עַל דְּמִדַּכֵּי מִן סְגִירוּתָא--שְׁבַע זִמְנִין; וִידַכֵּינֵיהּ, וִישַׁלַּח יָת צִפְּרָא חַיְתָא עַל אַפֵּי חַקְלָא.

[תרגום יונתן]  וְיַדֵי עַל בֵּית אַפּוֹהִי דְמִידְכֵּי מִן סְגִירוּתָא שִׁבְעָתֵי זִמְנִין וִידַכִּינֵיהּ וְיִפְטוֹר יַת צִיפּוֹרָא חַיְיתָא עַל אַנְפֵּי חַקְלָא וִיהֵי אִין אִיטִימוֹס הַהוּא גַבְרָא לְמִילְקֵי תוּב בְצוֹרָעָא תַיְיבָא צִיפּוֹרָא חַיְיתָא לְבֵיתֵיהּ בְּיוֹמָא הַהוּא וּמִתְכַשְׁרָא לְמֵיכְלָא וְיַת צִפּוֹרָא נְכִיסָא הֲוָה מִקְבָּר כַּהֲנָא בְּמֵיחְמֵי מְצוֹרָע:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – ויקרא דף 217]):

"בספר יין הטוב פי׳, והזה על מצחו של המטהר, מן הצרעת, שבע פעמים וטהרו, ושלח את הצפוד החיה על פני השדה, והיה אם עתיד האיש ההוא ללקות שוב בצרעת, (מפני שחזר מתשובתו לסורו), שבה הציפור החיה לביתו ביום ההוא, וראויה להיאכל (כדאי׳ בתו״כ כט, חזרה מותרת לאכילה, שלא אמרה תורה שלח לתקלה) , ואת הציפור השחוטה היה קובר הכהן לעיני המצורע, (כדאי׳ בנגעים פי״ד מ״ב: לפי שאסורה בהנאה, והתויו״ט כתב שקוברה בפניו מפני החשד, שלא יחשידנו לכהן שיאכלנה שלא בפניו), עכ״ל."

-        כתוב באותו הספר:

"בספר נושא כלי יהונתן כאן העיר, וז״ל: ויתכן שהיונתן לומד שענין השילוח היה לבדוק אם המצורע נתרפא (ונתקבל תשובתו), או לו. שאם המצורע נרפא לא תשוב הציפור, ואם לא נרפא, תשוב בו ביום. כי אחרת, למה צריך לשלוח את הציפור, הלא סוף סוף אם היא חוזרת מותרת באכילה. ועיין בתנחומא: למה שוחט אחת ומשלח אחת, אלא סימנא אם יעשה תשובה אין הצרעת חוזרת עליו, עכ״ל.

ובספר אהבת יהונתן כאן העיר, וז״ל: ויש אומרים שהכוונה היא שהציפור השלוחה לחופשי נושאת אתה את טומאתו, כשעיר המשתלח ביום הכפורים מדברה, שכתוב בו: ״ונשא עליו וגו״׳, וכן נוהגים הערביים, שהאלמנה לפני נשואיה משלחת צפור לחופשי, והיא נושאת אתה את טומאת אלמנותה. והיה אם מוכן אותו האיש ללקות עוד בצרעת, (שיחטא עוד הפעם, ויהיה עונשו בצרעת), שבה הציפור החיה לביתו ביום ההוא (שיחטא), ותהיה כשירה לאכול (וכן תרגם להלן בפס׳ נג, ע״ש). והוא אומרם ז״ל: (ויקרא רבה פט״ז סי׳ ט) למה שוחט אחת ומשלח אחת, (פי׳, הלא קרבן שתי תורים ובני יונה, שניהם נקרבים), אלא אם עשה תשובה אץ הצרעת חוזר עליו, פי׳, כשם שזו המשולחת אינה חוזרת. ומשמע שאם חוטא עוד הפעם, ולא יעשה תשובה, גם המשולחת חוזרת באותו יום מן השדה, (וכן כתב הבעל הטורים כאן), עכ״ל."

-        אפשר אולי להמשיך את המחשבה שבתרגום יונתן, שהציפור הנשלח לחופשי חוזר למי ששלח אותו, אם חוזר מתשובתו, ונדבק

עוד פעם בצרעת. ז"א, יש מן סימן מידי שהנרפא חזר מתשובתו, ואזי נדבק מחדש.

אפשר לשאול, למה אין סימן כזה מידי גם בקורבנות אחרים, קורבן חטאת, קורבן עשם? אין לי תשובה!