דברים חיים רחמים: 2016

יום רביעי, 28 בדצמבר 2016

וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב כג] וַיֹּאמֶר, הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי, וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה-זֹּאת.

[תרגום אונקלוס] ואמר, אדם, הדא זמנא גרמא מגרמיי, ובסרא מבסרי; לדא יתקרי איתתא, ארי מבעלה נסיבא דא.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר אָדָם הֲדָא זִמְנָא וְלָא תּוּב תִּתְבְּרִי אִתְּתָא מִן גְבַר הֵיכְמָא דְאִתְבְרִיאַת דָא מִנִי גַרְמָא מִגְרָמַיי וּבִשְרָא מִבִּשְרִי לְדָא חָמֵי לְמִיקְרָא אִתָּא אֲרוּם מִגְבַר אִיתְנְסִיבַת דָא:

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף, ובעברית (לעניות דעתי J ):

"ואמר אדם הפעם, לא טוב לשבור (להפריד ?) את האישה מן האיש, הרי נבראה (האישה) ממני, צלע מצלעי, ובשר מבשרי, לזאת (האישה) ראוי לקרוא לה אישה, הרי מהאיש נלקחה היא."

ג' יש אולי רמז בפסוק זה, הניתן לגלותו בעזרת תרגום יונתן:

- כתוב בתרגום יונתן וְלָא תּוּב תִּתְבְּרִי אִתְּתָא מִן גְבַר שבעברית לא טוב לשבור (להפריד ?) את האישה מן האיש .

יכול להיות שיש כאן רמז גדול על הקשר, הייתי אומר קשר חובה וקדוש, בין האישה לבין האיש שלה. וגם כן, שיש לשמור על הקשר הזה כמה שניתן, לא לבטל עליו, להילחם עבורו, זה קשר קדוש.

- כתוב בתרגום יונתן לְדָא חָמֵי לְמִיקְרָא אִתָּא אֲרוּם מִגְבַר אִיתְנְסִיבַת דָא שבעברית לזאת (האישה) ראוי לקרוא לה אישה, הרי מהאיש נלקחה היא .

יכול להיות שיש כאן רמז על האחראיות של האיש על אשתו, הרי ממנו נלקחה היא! ז"א, האיש הוא הגורם העיקרי בהתנהגותה ופעולותיה של אשתו.

וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תו

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב כב] וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה; וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם.

[תרגום אונקלוס] ובנא ה' אלוהים ית עלעא דנסיב מן אדם, לאיתתא; ואייתיה, לוות אדם.

[תרגום יונתן] וּבְנָא יְיָ אֱלֹהִים יַת עִלָאָה דְנָסַב מִן אָדָם לְאִיתְּתָא וְאַתְיָהּ לְוַת אָדָם:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא, אפילו מילה במילה.

ב' מה יכול להיות הרמז בפסוק הזה?

- יכול להיות רמז וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם , ז"א, האישה לא נלקחת על ידי אדם, וגם האישה לא באה מעצמה לאדם, אלא הקב"ה הביא אותה אל האדם, כפי הכתוב במקרא.

זה יכול להיות רמז גדול למידת הצניעות שביחסים בין איש לאשתו.

יום שלישי, 27 בדצמבר 2016

וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב כא] וַיַּפֵּל יְהוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל-הָאָדָם, וַיִּישָׁן; וַיִּקַּח, אַחַת מִצַּלְעֹתָיו, וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר, תַּחְתֶּנָּה.

[תרגום אונקלוס] ורמא ה' אלוהים שינתא על אדם, ודמוך; ונסיב, חדא מעלעוהי, ומלי בסרא, תחותה.

[תרגום יונתן] וּרְמָא יְיָ אֱלֹהִים שִׁינְתָא עַמִיקְתָּא עֲלוֹי אָדָם וְדָמַךְ וּנְסִיב חֲדָא מֵעִלְעוֹהִי הוּא עִלָעָה תְּלִיסְרִית דְמִן סְטַר יְמִינָא וְאָחַד בְּבִשְרָא:

א' לעניות דעתי, תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף, וזה תרגומו לעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 35]) :

"ויפל ה׳ אלקים שינה עמוקה על האדם ויישן, וה׳ לקח אחת מצלעותיו, היא הצלע הי׳׳ג מצד ימינו, ואחדה בבשר."

ג' תרגום יונתן מוסיף הוּא עִלָעָה תְּלִיסְרִית דְמִן סְטַר יְמִינָא שבעברית היא הצלע הי׳׳ג מצד ימינו .

- מעניין אולי להזכיר י"ג עיקרי היהדות (חב"ד | עיקרי היהדות | 13 עיקרי האמונה היהודית) , וגם י"ג המידות ביהדות (אנציקלופדיה יהודית דעת - שלוש עשרה מידות הרחמים)

- אפשר לחפש גם מה המשמעות של הצד הימין ביהדות, וזה מה שמצאתי (מהי משמעות צד ימין? - שאל את הרב - כיפה):

תוכן התשובה:
שלום!
לצד ימין יש משמעות רוחנית, וממילא משמעות הלכתית. חשוב לדעת שעולם ההלכה אינו מנותק משורשו הרוחני של העולם, אלא מבטא אותו.
לצד ימין יש חשיבות מצד שורשי העולם, שהוא מבטא (כלפינו כמובן, ואין כאן המקום להאריך למה, כיצד, והרי אין לקב"ה גוף וכו') את הנהגת החסד של העולם, ההשפעה הטובה שחלה על כל הברואים ושהיא שורש כל העולם וכו'. צד שמאל מבטא יותר את צד הגבורה, הדין, הצד הרוחני שבמידה מסוימת 'מאיים' יותר. בהדגשת חשיבות צד ימין אנחנו מדגישים, בדרך כלל, את רצוננו שעיקר ההשפעה עלינו תהיה בחסד. שכל דבר יתחיל בימין כפי שהעולם התחיל בימין. ממש כמו הביטוי 'להתחיל ברגל ימין', כך גם בקשירת הנעליים, לבישת הבגדים. ימין מבטא את מה שטוב בלי יותר מדי חשבונות, ואנחנו רוצים לחיות טוב ולהיות שייכים אל הטוב, לעשות טוב ולהיות חלק ממנו בעולם.

- לכן, אפשר אולי להגיד שהאישה בנויה מהחומר הנבחר ביותר, עם הסגולות הטובות ביותר, ועם הרמה הרוחנית הגבוהה ביותר.

- אפשר אולי להגיד גם, שכול אלה עברו מהגבר לאישה! J

וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב כ] וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּלְכֹל, חַיַּת הַשָּׂדֶה; וּלְאָדָם, לֹא-מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ.

[תרגום אונקלוס] וקרא אדם שמהן, לכל בעירא ולעופא דשמיא, ולכול, חית ברא; ולאדם, לא אשכח סמך כקבליה.

[תרגום יונתן] וּקְרָא אָדָם שְׁמָהָן לְכָל בְּעִירָא וּלְכָל עוֹפָא דִשְמַיָא וּלְכָל חֵיוַת בְּרָא וּלְאָדָם לָא אַשְׁכַּח עַד הַשְׁתָּא סְמִיךְ כְּקִבְלֵיהּ:

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף עַד הַשְׁתָּא שבעברית עד עכשיו. אפשר לשאול, מה הרמז בזה? ואולי על ידי זה, גם מה הרמז במקרא.

- יכול להיות שהמצב הולך להשתנות, עד עכשיו לא מצא עזר כנגדו, אבל בהמשך כן ימצא.

- יכול להיות שהרמז הוא בכלל אל הגבר, שאפילו אם לא מצא עד עכשיו, כן ימשיך, וישתדל, ויחפש, עד שימצא. ובטוח שבעזרת הקב"ה, המצב ישתנה לטובה.

יום שני, 26 בדצמבר 2016

וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה,

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יט] וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ.

[תרגום אונקלוס] וברא ה' אלוהים מן ארעא, כל חית ברא וית כל עופא דשמיא, ואייתי לוות אדם, למחזי מא יקרי ליה; וכול דהוה קרי ליה אדם נפשא חיתא, הוא שמיה.

[תרגום יונתן] וּבְרָא יְיָ אֱלהִים מִן אַדְמְתָא כָּל חֵיוַת בְּרָא וְיַת כָּל עוֹפָא דִשְׁמַיָא וְאַיְיתֵי לְוַת אָדָם לְמֵחְמֵי מַה יְהֵי קָרֵי לֵיהּ שׁוּם וְכָל דְקָרֵי לֵיהּ אָדָם נַפְשָׁא מִן חַיְיתָא הוּא שְׁמֵיהּ:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא.

ב' יכול להיות שלקח הפסוק הוא שאדם שותף לקב"ה בעולם, בכול העניינים של העולם. ואפילו לא רק של העולם הזה, אלא גם של העולם הבא. הרי ידועה אמירת החז"ל שכול מה שנעשה בעולם הזה משפיע על העולם הבא, או, כול מה שנעשה על הארץ משפיע על הנעשה בשמיים.

יום שבת, 24 בדצמבר 2016

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יח] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ.

[תרגום אונקלוס] ואמר ה' אלוהים, לא תקין דיהי אדם בלחודוהי; אעביד ליה סמך, כקבליה.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ אֱלהִים לָא תַקִין דִיהֵי אָדָם דָמִיךְ בִּלְחוֹדוֹהִי אַעֲבֵיד לֵיהּ אִתָּא דִתְהֵי סְמִיךְ כְּקִבְלֵיהּ:

א' לעניות דעתי, תרגום אונקלוס דומה למקרא, מילה במילה.

ב' תרגום יונתן מוסיף, וזה בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 33]) :

"לא מתוקן הוא שיהא אדם ישן לבדו, אעשה לו אשה שתהא לו לעזר כנגדו."

ג' תרגום יונתן מוסיף לָא תַקִין דִיהֵי אָדָם דָמִיךְ בִּלְחוֹדוֹהִי שבעברית לא מתוקן הוא שיהא אדם ישן לבדו .

- אפשר לשאול, למה תרגום יונתן מביא זה, משנה לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אל אדם ישן לבדו ?

- קשה לכתוב זה בימינו, אבל יכול להיות שבזמן תרגום יונתן, בדרך כלל, תפקידה העיקרי של אישה היה לשמש את בעלה ולהביא ילדים לעולם. בתמורה, היא והילדים של המשפחה מקבלים הגנה, מצרכים, מילוי צרכיה של האישה, וכול הדברים הכתובים בכתובה ולא רק בכתובה (הרבה דברים מובאים בעל פה, המוסיפים זכויות לאישה).

ד' מעניין שתרגום יונתן בכול זאת חוזר למקרא אִתָּא דִתְהֵי סְמִיךְ כְּקִבְלֵיהּ שבעברית אשה שתהא לו לעזר כנגדו .

- ז"א, תרגום יונתן מסכים עם המקרא שהאישה עזר ונגדו לבעלה, סעד ותמיכה חומרית, ולפי חז"ל בעיקר רוחנית, לבעלה.

יום רביעי, 21 בדצמבר 2016

וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יז] וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע--לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ--מוֹת תָּמוּת.

[תרגום אונקלוס] ומאילן, דאכלי פירוהי חכמין בין טב לביש--לא תיכול, מיניה: ארי, ביומא דתיכול מיניה--ממת תמות.

[תרגום יונתן] וּמֵאִילַן דְאָכְלִין פֵּירוֹהִי חַכְּמִין לְמִידַע בֵּין טַב לְבִישׁ לָא תֵיכוּל מִנֵיהּ אֲרֵי בְּיוֹמָא דְתֵיכוּל מִנֵיהּ תְּהֵי חַיָיב קְטוֹל:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא, אפילו מילה במילה.

ב' כתוב בתרגומים חכמין בין טב לביש וגם חַכְּמִין לְמִידַע בֵּין טַב לְבִישׁ , יכול להיות רמז שידיעת טוב ורע, זאת חוכמה!

- לפי חז"ל, חוכמה משיגים על ידי לימוד. לכן, הַדַּעַת טוֹב וָרָע , משיגים על ידי לימוד, ולימוד זה לימוד התורה!

- קשה לקבל על הדעת שהקב"ה רוצה למנוע מאדם לדעת טוב ורע. הרי כתוב בספר תהילים, ספר הנבואה של דוד המלך:

[תהילים לד טו] סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.

לכן, יכול להיות שהקב"ה רוצה שאדם ידע וילמד טוב ורע על ידי עבודה קשה, על ידי השתדלות מרבית, הרי "יגעת ומצאת – תאמין".

וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב טז] וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל.

[תרגום אונקלוס] ופקיד ה' אלוהים, על אדם למימר: מכול אילן גינתא, מיכל תיכול.

[תרגום יונתן] וּפַקֵיד יְיָ אֱלהִים עַל אָדָם לְמֵימָר מִכּל אִילַן גִינוּנִיתָא מֵיכַל תֵּיכוּל:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא, אפילו מילה במילה.

ב' אפשר לשאול, למה כתוב אָכֹל תֹּאכֵל , ז"א, פעמיים אָכֹל תֹּאכֵל ?

- לפי הפשט, לאכול עכשיו וגם לאכול בעתיד. יכול להיות לאכול עכשיו בעולם הזה, וגם לאכול בעתיד בעולם הבא. יכול להיות גם לאכול עכשיו בעולם הזה, וגם לאכול בעתיד בתחיית המתים. בשני המקרים, יש אולי רמז לחיים עתידיים, אולי גם בעולם הבא וגם בתחיית המתים.

וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב טו] וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ.

[תרגום אונקלוס] ודבר ה' אלוהים, ית אדם; ואשרייה בגינתא דעדן, למפלחה ולמיטרה.

[תרגום יונתן] וּדְבַר יְיָ אֱלהִים יַת אָדָם מִן טַוָר פּוּלְחָנָא אָתַר דְאִתְבַּרְיָא מִתַּמָן וְאַשְׁרֵהּ בְּגִינוּנִיתָא דְעֵדֶן לְמֶהֱוֵי פְּלַח בְּאוֹרַיְתָא וּלְמִנְטַר פִּקוּדָהָא:

א' לעניות דעתי, תרגום אונקלוס דומה למקרא, על מילה במילה.

ב' תרגום יונתן מוסיף. תרגומו לעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 33]) :

ויקח ה׳ אלקים את האדם מהר העבודה (הוא הר המוריה), מקום שנברא משם, ויניחהו בגן עדן להיות עובד בתורה ולשמור מצוותיה.

ג' אפשר למצוא רמזים בתרגום יונתן:

- אדם נברא בהר המוריה, הוא מקום עקידת יצחק, מקום בית המקדש. רמז זה אולי מחזק את הדעת החז"ל שהעולם נברא בשבים עם ישראל.

- כתוב בתרגום יונתן על אדם בגן עדן לְמֶהֱוֵי פְּלַח בְּאוֹרַיְתָא וּלְמִנְטַר פִּקוּדָהָא שבעברית להיות עובד בתורה ולשמור מצוותיה .

יכול להיות כמה רמזים:

· גן עדן הוא מקום קדוש, יכול להיות שהוא משל של מקום אידיאלי ללא טרחה אלא אך ורק לימוד התורה וקיום המצוות.

· יכול להיות שכול הנחלים שיוצאים מגן עדן (ראה הפסוקים הקודמים במקרא) הם לוקחים ונושאים אתם את קדושת גן עדן לכול העולם. כמו כן, התורה נמשלת למים, מים חיים.

· שמעתי שאלה על מקרה דומה, על יעקב אבינו שלמד תורה, אדם למד תורה, הוא למד על עצמו? יכול להיות התורה שאדם למד היא ספר החוקים, המצוות, והפקודות שהקב"ה ציווה אותנו. יכול להיות שהתורה שאנו מכירים אותה היא התורה המקורית אבל מותאמת להבנה, תפיסה, שפה שלנו, כאשר אנו רחוקים ביותר מבחינה רוחנית מאדם, יעקב, האבות, והנביאים שבעם ישראל.

וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר

בס"ד

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב יד] וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל, הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר; וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי, הוּא פְרָת.

[תרגום אונקלוס] ושום נהרא תליתאה דגלת, הוא דמהליך למדנחא דאתור; ונהרא רביעאה, הוא פרת.

[תרגום יונתן] וְשׁוּם נַהֲרָא תְּלִיתָאָה דִיגְלַת הוּא דִמְהֲלִיךְ לְמִידְנַח אַתּוּר וְנַהֲרָא רְבִיעָאָה הוּא פְּרָת:

א' המקרא והתרגומים דומים ביניהם.

ב' כתוב במקרא קִדְמַת בתרגומים למדנחא או לְמִידְנַח שבעברית מִזְרָח .

לפי מילון ארמית עברית, http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx :

מִדְנָח (בבא בתרא צא ב) - מִזְרָח

- לכן, הפשט של המקרא הוא מזרח אשור, ולא כפי שהיה אפשר אולי להבין לפני (בזמן) שהופיע אשור.

ג' כתוב במקרא אַשּׁוּר בתרגומים דאתור או אַתּוּר שבעברית גם אשור (בארמית אות ת שבעברית אות ש).

יכול להיות שהשם אתר בארמית, הוא מארץ אשור? שעבר לעברית בנפרד וללא קשר לשם אשור שבעברית?