[במדבר כב ו] וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר.

דברים חיים רחמים

                 כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:    

[במדבר כב ו] וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר.

[תרגום אונקלוס] וּכְעַן אֵיתַא כְעַן לוּט לִי יָת עַמָּא הָדֵין אֲרֵי תַּקִּיף הוּא מִנִּי מָאִם אִכּוֹל לְאָגָחָא בֵיהּ קְרָב וַאֲתָרְכִנֵּיהּ מִן אַרְעָא אֲרֵי יָדַעְנָא יָת דִּתְבָּרֵיךְ מְבָרַךְ וְדִתְלוּט לִיט׃

[תרגום יונתן] וּכְדוּן אִיתָא בְּבָעוּ לוֹט בְּגִינִי יַת עַמָא הָדֵין אֲרוּם תַּקִיף הוּא מִנִי לְוַואי אֵיכוֹל לְאַזְעוֹרֵיהּ וְאִתְרְכִינֵיהּ מִן אַרְעָא אֲרוּם יַדְעִית יַת דִי תְבוֹרָךְ מְבוֹרָךְ וְדִי תְלוֹט לִיט יֵילוּט:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 377]):  

ועתה, לך נא קלל בשבילי את העם הזה, כי עצום הוא ממני, (ואז) הלוואי אוכל למעטן, ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך, ואת אשר תקלל, הוא מקולל ויואר.

-        תרגומים דומים למקרא.

יש אולי דבר קטן: כתוב במקרא אוּלַי, כאשר בתרגום יונתן כתוב לְוַואי שבעברית הלוואי.

[במדבר כב ה] וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי.

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:         

[במדבר כב ה] וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי.

[תרגום אונקלוס] וּשְׁלַח אִזְגַּדִּין לְוָת בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר לִפְתוֹר אֲרָם דְּעַל פְּרָת אֲרַע בְּנֵי עַמֵּיהּ לְמִקְרֵי לֵיהּ לְמֵימַר הָא עַמָּא נְפַק מִמִּצְרַיִם הָא חֲפָא יָת עֵין שִׁמְשָׁא דְּאַרְעָא וְהוּא שָׁרֵי מִלְּקִבְלִי׃

[תרגום יונתן] וְשָׁדַר עִזְגְדִין לְוַת לָבָן אֲרַמִי הוּא בִּלְעָם דִבְעָא לְמִבְלוֹעַ יַת עַמָא בֵּית יִשְרָאֵל בַּר בְּעוֹר דְאִיטַפַּשׁ מִסוֹגְעֵי חָכְמָתֵיהּ וְלָא חַס עַל יִשְרָאֵל זַרְעָא דִבְנֵי בְנָתֵיהּ וּבֵית מוֹתְבֵיהּ בְּפַדַן הִיא פְּתוֹר עַל שְׁמֵיהּ פָּתִיר חֶלְמַיָא וְהִיא מִתְבַּנְיָא בַּאֲרָם דְעַל פְּרָת אַרַע דְפַלְחִין וְסַגְדִין לֵיהּ בְּנֵי עַמָא לְמִקְרֵי לֵיהּ לְמֵימַר הָא עַמָא נְפַק מִמִצְרַיִם וְהָא חָפָא יַת חֶזְוָא דְאַרְעָא וְהוּא שְׁרֵי מִן קִבְלִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 377]):  

וישלח שלוחים אל לבן הארמי, הוא בלעם, שירצה לבלוע את עם בית ישראל, בן בעור, שנשתטה מרוב חכמתו, ולא רחם על ישראל, זרע בני בנותיו, ומקום מושבו בפדן ,היא פתור, על שמו פותר חלומות, והיא נבנתה בארם שעל (נהר) פרת, ארץ שעובדים ומשתחווים

לו בני עמו, לקרא לו, לאמר: הנה עם יצא ממצרים, והנה כסה את מראה הארץ והוא שוכן כנגדי.

-        תרגומים דומים למקרא.

-        תרגום יונתן מעניין מאד, למשל מה הרמז שמרמז על ידי התוספת שלו. יכול להיות שרצה להצביע על חוסר הנאמנות, וחוסר

רחמים, אפילו על זרע בנותיו, של לבן הארמי, ובכלל של העמים שסביב ישראל. הרי לבן הארמי ויעקב אבינו ע"ה עשו ברית ביניהם, שלא יגרמו רע זה לזה. לכאורה, לבן הארמי, שהוא בלעם, הפר עכשיו ברית זאת.

[במדבר כב ד] וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא.

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:         

[במדבר כב ד] וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מוֹאָב לְסָבֵי מִדְיָן כְּעַן יְשֵׁיצוֹן קְהָלָא יָת כָּל סַחְרָנַנָא כְּמָא דִּמְלָחֵיךְ תּוֹרָא יָת יָרוֹקָא דְּחַקְלָא וּבָלָק בַּר צִפּוֹר מַלְכָּא לְמוֹאָב בְּעִדָּנָא הַהוּא׃

[תרגום יונתן] וַאֲמַר מוֹאֲבָאֵי לְסָבֵי מִדְיָנָאֵי אֲרוּם עַמָא חַד וּמָלְכוּ חַד הֲווֹן עַד הַהוּא יוֹמָא כְּדוּן יְשֵׁיצוּן קְהָלָא יַת כָּל חָזְרָנוּתָא הֵיכְמָא דְמִבְעֵי תוֹרָא יַת עִיסְבָּא דְחַקְלָא וּבָלָק בַּר צִפּוֹר מִדְיָנָאָה מַלְכָּא לְמוֹאָב בְּעִידָנָא הַהִיא וְלָא בְּעִידָנָא חוֹרָנָא דְהָכִין הֲוָה תְנָאָה בֵּינַתְהוֹן לְמֶהֱוֵי מַלְכִין לְפִרְקִין מֵאִילַךְ וְאִילַךְ:

א' תרגום יונתן בעברית:

ואמר מואב אל זקני מדין, כאשר עם אחד ומלכו אחד היו, עד היום ההוא. כאשר יחסלו הקהל את  כול הסביבה, כמו  שמבקש השור את ירק השדה. ובלק בן ציפור המדיני מלך של מואב בזמן ההוא, ולא בזמן  אחר, שכן היה  תנאי  ביניהם להיות מלכים לסירוגין מאלה ואלה.

-        תרגומים דומים למקרא.

-        תרגום יונתן מביא אולי פרט היסטורי חשוב על הקשר המדיני בין מואב לבין מדין. היה להם מן מדינה פדרלית, כאשר המלך

היה מן נשיא במשטר פרלמנטרי, כאשר הפרלמנט היה מועצת הזקנים, וחברי הפרלמנט היו הזקנים עצמם. המלך, הנשיא היה לסירוגין, פעם מן מואב, פעם מן מדין.   

[במדבר כב ג] וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

 דברים חיים רחמים

          כתוב בספר במדבר, פרשת בלק: 

[במדבר כב ג] וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וּדְחֵיל מוֹאֲבָאָה מִן קֳדָם עַמָּא לַחְדָּא אֲרֵי סַגִּי הוּא וְעַקַת לְמוֹאֲבָאֵי מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] וּדְחִילוּ מוֹאֲבָאֵי מִן קֳדָם עַמָא לַחֲדָא אֲרוּם סַגִי הוּא וְאִתְיַעֲקוּ מוֹאֲבָאֵי בְּחַיֵיהוֹן מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְרָאֵל:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 374]):  

וייראו המואבים מלפני העם מאוד כי רב הוא, ויקוצו המואבים בחייהם מלפני בני ישראל.

תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כב ב] וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי.

 בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

             כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:   

[במדבר כב ב]  וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי.

[תרגום אונקלוס] וַחֲזָא בָלָק בַּר צִפּוֹר יָת כָּל דַּעֲבַד יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוֹרָאָה׃

[תרגום יונתן]  וירא וַחֲמָא בָּלָק בַּר צִפּוֹר יַת כָּל מַה דְעָבַד יִשְרָאֵל לֶאֱמוֹרָאֵי:

א' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כב א] וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

בס"ד

 

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:  

[במדבר כב א] וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָּא דְּמוֹאָב מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא דִּירִיחוֹ׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל וּשְׁרוֹן בְּמַשִׁרְיָא דְמוֹאָב מֵעִיבְרָא לְיַרְדְנָא דִירֵיחוֹ:

א' תרגומים דומים למקרא.

תרגומים כותבים מֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא דִּירִיחוֹ. ז"א, מעבר לירדן, מול יריחו.

גם רשב"ם מפרש בצורה דומה:

מעבר לירדן יריחו: כלומר כנגד ירדן וכנגד יריחו, לא למטה בירדן ולא למעלה מיושבי ארץ ישראל, ראוי ליכתב מעבר לירדן לאותם שעברו את הירדן שלהם קרוי ערבות דומה מואב מעבר לירדן:

סוף 

[במדבר כא לה] וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:  

[במדבר כא לה] וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.

[תרגום אונקלוס] וּמְחוֹ יָתֵיהּ וְיָת בְּנוֹהִי וְיָת כָּל עַמֵּיהּ עַד דְּלָא אִשְׁתְּאַר לֵיהּ מְשֵׁיזֵיב וִירִיתוּ יָת אַרְעֵיהּ׃

[תרגום יונתן] וַהֲוָה כֵּיוַן דְחָמָא עוֹג רַשִׁיעָא יַת מַשִׁירְיָיתָא דְיִשְרָאֵל דַהֲוָה שִׁיתָּא פַּרְסֵי אָמַר לֵית אֲנָא מְסַדֵר סִדְרֵי קְרָבָא כֻּלוֹ קֳבֵיל עַמָא הָדֵין דִלְמָא יַעַבְדוּן לִי הֵיכְמָא דְעָבָדוּ לְסִיחוֹן וַאֲזַל וְעָקַר טַוְורָא בַּר שִׁיתָּא פַּרְסֵי וְאַחֲתֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ לְמִטְלַק עֲלֵיהוֹן מִן יַד זַמִין מֵימְרָא דַיְיָ זוֹחֲלָא וּפָכַר טַוְורָא וְנַקְרֵיהּ וְטָמַע רֵישֵׁיהּ בְּגַוֵיהּ בָּעָא לְמִשְׁלְפֵיהּ מִן רֵישֵׁיהּ וְלָא יָכִיל מִן בִּגְלַל דְמַשְׁכֵי כַּכֵיהּ וְשִׁינֵיהּ פּוּמֵיהּ הַלְכָא וְהַלְכָא אָזַל משֶׁה וְנָסַב נַרְגָא בְּרַת עִישַרְתֵּי אַמִין וְטָפַז עִישַרְתֵּי אַמִין וּמַחְיֵיהּ בְּקַרְסוּלֵיהּ וְנָפַל וּמִית מִן לְהָאֵל לְמַשְׁרִיתָא דְיִשְרָאֵל דְהָכִין כְּתִיב וּמְחוֹ יָתֵיהּ וְיַת בְּנוֹי וְיַת כָּל עַמֵיהּ עַד דִי לָא שְׁיָירוּ לֵיהּ מְשֵׁיזִיב וִירִיתוּ יַת אַרְעֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 371]):   

ויהי כאשר עוג הרשע ראה את מחנה ישראל שהיה שש פרסאות, אמר: אין אני עורך כל סדר מלחמה נגד העם הזה, פן יעשו לי כמו שעשו לסיחון, והלך ועקר הר (ארוך) בן שש פרסאות, והניחו על ראשו לזרוק (אותו) עליהם, תיכף מאמרו של ה׳ הזמין רמשים ופירר

את ההר, ונעשה עפר וכסה את ראשו בתוכו, רצה להסירו מראשו, ולא יכול כי לחייו ושיני פיו נפרדו מכאן ומכאן, הלך משה ולקח יתד בת שנים עשר אמות, וקפץ שנים עשר אמות, והכהו ברגלו, ונפל ומת להלאה ממחנה ישראל, דהכי כתיב: ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד, ויירשו את ארצו.

-        תרגום יונתן מיפה את המקרא! רש"י גם מביא פירוש דומה לתרגום יונתן:

וַיַּכּוּ אֹתוֹ – מֹשֶׁה הֲרָגוֹ, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת בְּהָרוֹאֶה (ברכות נ"ד ע"ב), עֲקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי וְכוּלֵּיהּ.