בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:
[בראשית יט כד] וַיהוָה, הִמְטִיר עַל-סְדֹם
וְעַל-עֲמֹרָה--גָּפְרִית וָאֵשׁ: מֵאֵת יְהוָה, מִן-הַשָּׁמָיִם.
[תרגום אונקלוס] וַייָ, אַמְטַר עַל סְדוֹם וְעַל
עֲמוֹרָה--גֻּפְרֵיתָא וְאִישָׁתָא: מִן קֳדָם יְיָ, מִן שְׁמַיָּא.
[תרגום יונתן] וּמֵימְרָא דַיְיָ אָחִית מִיטְרִין
דְרַעֲוָא עַל סְדוֹם וְעַל עֲמוֹרָה עַל מְנַת דְיַעַבְדוּן תְּתוּבָא וְלָא
עָבְדוּ אֲרוּם אָמְרוּ לָא גְלֵי קֳדָם יְיָ עוּבְדִין בִּישַׁיָא הָא בְּכֵן
נַחְתוּ עֲלֵיהוֹן כִּבְרֵיתָא וְאֵשָׁא מִן קֳדָם מֵימְרָא דַיְיָ מִן שְׁמַיָא:
[ירושלמי (קטעים)] וּמֵימְרֵיהּ דַיְיָ הֲוָה מָחִית עַל
עַמָא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה מִיטְרִין דְרַעֲוָוא דִילְמָא דְיַעֲבְדוּן תְּתוּבָא
מִן עוּבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא וְכֵוָון דַחָמְיָין מִטְרָא דְרַעֲוָוא הֲווֹ
אָמְרִין דִילְמָא דְלֵית עוֹבָדֵינָן בִּישַׁיָא גְלַן קֳדָמוֹי חָזַר לְמֶהֱוֵי
מָחִית עֲלֵיהוֹן גוּפְרֵיתָא וְאֵישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ מִן שְׁמַיָא:
א' תרגום
יונתן בעברית (תרגום שלי J ):
"ומאמר ה' הוריד מטרים של קדושה ורצון טוב על סדום
ועמורה על מנת (התושבים) יעשו תשובה ולא עשו, כאשר אמרו לא נרחיק מלפני ה' המעשים
הרעים. לכן, נחתו עליהם גופרית ואש לפי תאמר ה' מן השמיים."
רעווא דרעווין הוא
כינוי לזמן תפילת המנחה ביום השבת אחר הצהריים, אז מאירה קדושתה של השבת בשיא התוקף. זמן זה
הוא זמן מסוגל, וחסידים נוהגים לנצל זמן זה לנגן ניגוני געגועים חסידיים,
ולחזור מאמרי
דא"ח.
ב' תרגום
ירושלמי (קטעים) (תרגום שלי J ):
"ומאמר ה' מוריד על עם סדום ועמורה מטרים של קדושה
ורצון טוב אולי שיעשו תשובה מן מעשיהם הרעים. וכיוון שראו את מטר של קדושה היו
אומרים שאולי שאין המעשים הרעים גלויים לפניו (ה'). חזר (ה') להוריד עליהם גופרית
ואש מלפני ה' מן השמיים."
ג' בשני
התרגומים, יונתן וירושלמי (קטעים) יש ביטוי לאותו רעיון: הקב"ה רוצה מהאנשים
תשובה, שינוי ההתנהגות למעשים טובים ועזיבת המעשים הרעים. אפילו רגע לפני ביצוע
העונש מן השמיים, הקב"ה נותן עוד הזדמנות לתושבי סדום ועמורה לחזור ממעשיהם
הרעים ולהינצל.
אבל, תושבי סדום ועמורה חושבים שהם יכולים 'לסדר' את
הקב"ה, דווקא בגלל הרחמים והאהבה שלו לאנושות. והעונש בא. הלקח הוא שיש לעשות
תשובה מיד וכמה שיותר מהר, אף פעם לא יודעים מתי העונש מהקב"ה בא.
לעומת זאת, בדיני ב"ד של מטה, של בשר ודם, התשובה לא
מעכבת את העונש שבידי בשר ודם.
ז"א, היה אפשר שכול התושבים של סדום ועמורה היו
ניצלים, לא רק לוט ובנותיו, אם היו עושים תשובה.
