פירוש התורה - אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא, אֵדָעָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית יח כא] אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם-לֹא, אֵדָעָה.

[תרגום אונקלוס] אֶתְגְּלֵי כְּעַן וַאֲדוּן, הֲכִקְבִילַתְהוֹן דְּעַאלַת לִקְדָמַי עֲבַדוּ אַעֲבֵיד עִמְּהוֹן גְּמֵירָא אִם לָא תָּיְבִין; וְאִם תָּיְבִין, לָא אֶתְפְּרַע.

[תרגום יונתן] אִתְגְלֵי כְּדוּן וְאֶחְמֵי הָא כְּקִיבַלְתָּא דְרִיבָה פְּלֵיטִית דְעָלַת קוֹמוֹי עָבָדוּ גְמִירָא הִינוּן חַיָבִין וְאִם עַבְדִין תְּתוּבָא הֲלָא הִינוּן קֳדָמָי זַכָּאִין כְּמָא דְלָא יַדְעֵיהּ וְלָא אִתְפְּרַע: 

[ירושלמי (קטעים)] אִתְגְלֵי כְּעַן וְאֶחֱמֵי הָא כִּקְבֵלְתְּהוֹן דְעַמָא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה סַלְקַת קָדָמוֹי כַּלַיָיה עֲבָדוּ גְמִירָא אִינוּן חֲיָיבִין מְדַמְיַן אִינוּן בְּנַפְשָׁתֵיהוֹן דִילְמָא לֵית עוֹבָדֵיהוֹן בִּישַׁיָא גְלֵן קָדָמוֹי וְאִין בָּעוּ לְמֶעֱבַד תְּתוּבָא הָא אִינוּן יְהָבִין כִּדְלָא יְדַעְתִּינוּן:

א' הֲכְצָעֲקָתָה - האם הדברים ייתכנו? האם הדברים חמורים כל כך?

כָּלֶה – 1. נגמר, תם, 2. לא נשאר ממנו, אזל, נגמר

ב' 'תרגום' לפי הפשט של המקרא לעברית עכשווית:

"ארד לעת הזאת ואראה, האם הדברים (בסדום ועמורה) הבאים אלי החמורים כל כך, הם (תושבי סדום ועמורה) עשו אותם, אזי לא נשאר מערים אלה כלום! ואם לא (תושבי סדום ועמורה לא עשו את הדברים הנוראים אלה, או חזרו בתשובה), אזי אחשוב מה לעשות (כבר לא אהרוס את ערים אלה)."

ג' תרגום אונקלוס בעברית:

"אתגלה לעת הזאת ואשפוט, האם הדברים החמורים כול כך שעלו לפני נעשו, אגמור אותם (את תושבי סדום ועמורה) אם לא ישובו (בתשובה). ואם שבים (בתשובה), לא אעשה מהומה (לא אשמיד אותם)."

תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ד' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 177]):

" אתגלה עתה ואראה, הכצעקתה של הנערה פליטית, שבאה לפני, (באמת) עשו, (אז) כלה הם חייבים, ואם עשו תשובה (על מעשיהם), הלא הם לפני צדיקים, כאילו לא ידעתי (מזה לעולם), ולא אפרע (מהם)."

תרגום יונתן מוסיף:

-          כְּקִיבַלְתָּא דְרִיבָה פְּלֵיטִית  שבעברית הכצעקתה של הנערה פליטית .

מצאתי באותו הספר:

ובהא דתרגם ב״הכצעקתה״, צעקת הנערה פליטית, ר״ל: שהיתה בת לוט נשואה לא׳ מגדולי סדום, וראתה עני א׳, מדוקדק בדקדוקי עניות ברחוב העיר, ועגמה נפשה עליו, ... ומכלכלת אותו העני, ... והוציאו אותה (על זה שחמלה עליו) להישרף, ונקראת פליטית על שם שלוט אביה נקרא ״פליט״, שנעשה לו נס, ונמלט ממלחמת המלכים לעיל, עכ״ל.

-          וְאִם עַבְדִין תְּתוּבָא הֲלָא הִינוּן קֳדָמָי זַכָּאִין כְּמָא דְלָא יַדְעֵיהּ שבעברית ואם עשו תשובה (על מעשיהם), הלא הם לפני צדיקים, כאילו לא ידעתי (מזה לעולם).

יש בתרגום יונתן רמז נפלא: אם עושים תשובה, כצדיקים הם, ולא מזכירים להם את מעשיהם הקודמים, כאילו לא היו. עיקרון זה מופיע דחופות בספרות חז"ל.

נכדתי שאלה אותי, וזאת שאלה נפוצה מאד: אם רוצח עושה תשובה מעבירים לו את עונש המוות, כאילו לא קרה כלום, כאילו לא עשה כלום?

לעניות דעתי, התשובה היא שעונש של בית דין בשר ודם על הארץ לא מתבטל. אבל, אם הרוצח עושה תשובה, יש לו אולי זכות לעולם הבא. התשובה היא אולי נושא לדיון בין הפושע לבין הקב"ה. אפילו זה לא לגמרי נכון: ידוע שפושע נגד חברו לא יכול לחזור בתשובה מול הקב"ה, אלא אחרי שהפושע סגר את החשבון מול חברו ופייס אותו. זה גם דבר מדהים, הקב"ה סולח רק אחרי שבשר ודם, החבר הנפגע, סולח ומוחל. לעניות דעתי, זה מדהים איך טובת בשר ודם באה לפני 'טובת' הקב"ה. עוד יותר, העונש שהקב"ה הביא על דור המבול, וגם על סדום ועמורה היו בגלל הפשעים נגד הזולת, ולא בגלל עבודת כוכבים.