פירוש התורה - אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית יח כד] אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, בְּתוֹךְ הָעִיר; הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם, לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.

[תרגום אונקלוס] מָאִם אִית חַמְשִׁין זַכָּאִין, בְּגוֹ קַרְתָּא; הֲבִרְגַז תְּשֵׁיצֵי וְלָא תִּשְׁבּוֹק לְאַתְרָא, בְּדִיל חַמְשִׁין זַכָּאִין דִּבְגַוַּהּ.

[תרגום יונתן] מָאִים אִית חַמְשִׁין זַכָּאִין בְּגוֹ קַרְתָּא דְיֵיצְלוּן קֳדָמָךְ עֲשָרָה לְכָל קִרְוָוא כָּל קְבֵיל חַמְשָׁא קוּרְיַין סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם וְזוֹעַר הֲרוּגְזָךְ שֵׁצְיָא וְלָא תִשְׁבּוֹק לְאַתְרָא בְּגִין זַכְוַות חַמְשִׁין זַכָּאִין דִבְגַוָוהּ: 

א' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 177]):

"אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר אשר יתפללו לפניך, עשרה לכל עיר, בנגד חמשה ערים סדום ועמודה וכו׳ (אַדְמָה וּצְבוֹיִם וְזוֹעַר) וצוער, הרוגזך יספה ולא תשא למקום למען זכיות של החמישים הצדיקים אשר בתוכה."

תרגום יונתן מוסיף:

-           דְיֵיצְלוּן קֳדָמָךְ שבעברית אשר יתפללו לפניך .

יש אולי כאן רמז, לא מספיק להיות צדיק, אלא יש להתפלל לפני הקב"ה, כדי שהקב"ה יענה לבקשתך.

-          עֲשָרָה לְכָל קִרְוָוא כָּל קְבֵיל חַמְשָׁא קוּרְיַין סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם וְזוֹעַר שבעברית עשרה לכל עיר, בנגד חמשה ערים סדום ועמודה וכו׳ (אַדְמָה וּצְבוֹיִם וְזוֹעַר) וצוער.

יש כאן רעיון חדש, שמוסבר באותו הספר:

וכדאי להביא מה שדקדק בדברי תיב״ע בספר אמת ליעקב כאן, שכתב: ״עשרה לכל קרווא״, אמאי נקט דייקא מספר ״עשרה״. ומסביר הטעם, משום דעשרה הוא מספר (המקובל) לתפלת הצבור. ואפשר דילפינן מלשון ״בתוך״ העיר, וכדאמרינן בברכות (כ״א:) אתיא ״תוך תוך״, כתיב הכא: ״ונקדשתי בתוך בני ישראל״, וכתיב התם: ״הבדלו מתוך העדה הזאת״, מה להלן עשרה אף כאן. ועיין בראב״ע [פס׳ כ״ח] שכתב, וז״ל: ואעפ״י שחכמינו ז״ל העתיקו שאין תפלה בצבור פחות מעשרה, גם זה הפסוק יחזיק ידי אמנותינו, עכ"ל.