פירוש התורה - וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג יח]  וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב  בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה. 

[תרגום אונקלוס]  ופרס אברם, ואתא ויתיב במישרי ממרא--דבחברון; ובנא תמן מדבחא, קודם ה' .

 [תרגום יונתן] וּפְרַס אַבְרָם לְמַשְׁכְּנֵיהּ תַיְירִין אִימוֹר (ס"א משׁכוני לתירי ואמרי) וְאָתָא וְיָתִיב בְּחֵיזוֹ מַמְרֵא דִי בְּחֶבְרוֹן וּבְנָא תַמָן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ: 

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף לְמַשְׁכְּנֵיהּ תַיְירִין אִימוֹר (ס"א משׁכוני לתירי ואמרי) .

מצאתי תרגום של פסוק זה באנגלית http://www.sefaria.org/Targum_Jonathan_on_Genesis :

And Abram stretched his tent (and made folds) for oxen and sheep, and came and dwelt in the vale of Mamre which is in Hebron, and builded there an altar before the Lord.

לא מצאתי תרגום אחר בעברית, וגם לא מצאתי את המילים במילון ארמית – עברית.

לכן, התוספת של תרגום יונתן בעברית (ס"א, ז"א, סברה אחרת) עשה מחסה לשוורים וכבסים.

-          לכן, תרגום יונתן מסביר את המקרא ברוח 'צער בעלי חיים', הקיים גם בתלמוד.

לעניות דעתי, זה מדהים למצוא 'צער בעלי חיים' , ממש הביטוי הזה, בתלמוד!

בתקופת התנאים (תלמוד, מסכת בבא מציעא)  הייתה מחלוקת אם האיסור (צער בעלי חיים) משתמע מפורשות מן המקרא (איסור דאורייתא) או שמקורו בפסיקה הלכתית מאוחרת יותר (איסור דרבנן). וכתבו רוב הפוסקים שהאיסור הוא איסור דאורייתא. ורק מיעוטם סוברים שמדובר באיסור דרבנן.

ג' יש בתרגום יונתן עוד שינוי קטן: כתוב במקרא בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן , בתרגום יונתן בְּחֵיזוֹ מַמְרֵא דִי בְּחֶבְרוֹן שבעברית (במרחק) ראייה מהמקום ממרא בחברון.

אפשר אולי להבין את תרגום יונתן ביחד עם תרגום אונקלוס, המקום שמדובר הוא בקרבת ממרא, שהוא חברון, ז"א, בקרבת חברון.

יש אולי רמז כאן, 'בקרבת חברון'. הרי חברון הייתה עיר כנענית אברם אבינו ע"ה נשמר להיכנס או לגור בעיר של עבודה זרה, לא כמו לוט שהתיישב בסדום.

לכן, הרמז להתרחק מעבודה זרה וגם עובדי עבודה זרה כמה שיותר.

פירוש התורה - קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ: כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג יז] קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ:  כִּי לְךָ, אֶתְּנֶנָּה.

[תרגום אונקלוס]  קום הליך בארעא, לאורכה ולפותיה:  ארי לך, אתנינה. 

[תרגום יונתן] קוּם טַיֵיל בְּאַרְעָא וַעֲבַד בָּהּ חֶזְקָתָא לְאָרְכָּא וּלְפַתְיָא אֲרוּם לָךְ אֶתְּנִינָהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 125]):

"קום התהלך בטיול בארץ, ועשה בה חזקה לארכה ולחזקה כי לך אתננה."

ב' כתוב במקרא הִתְהַלֵּךְ , כתוב בתרגום יונתן טַיֵיל שבעברית משחק (?!).

מטייל   -   משחק (ארמית > עברית)

לשחק – (פ') להשתעשע, להשתובב, לבלות זמן במשחק, להתעסק בצעצועים; להשתתף בתחרות ספורט; להציג, לגלם דמות, למלא תפקיד; לעשות ככל העולה על רוחו, לתעתע, להתעלל, להתעמר, לפגוע, להתאכזר (BABYLON).

-          יכול להיות שיש בתרגום יונתן רמז שהקב"ה נותן לאברם אבינו ע"ה: תיקח את האדמה ככול העולה על רוחך, מבלי להתחשב כלל בעמי הארץ.

ג'  תרגום יונתן מוסיף וַעֲבַד בָּהּ חֶזְקָתָא שבעברית ועשה בה חזקה .

יכול להיות שתוספת זאת בתרגום יונתן מתחברת להסבר הקודם טַיֵיל . 

פירוש התורה - וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג טז]  וְשַׂמְתִּי אֶת-זַרְעֲךָ, כַּעֲפַר הָאָרֶץ:  אֲשֶׁר אִם-יוּכַל אִישׁ, לִמְנוֹת אֶת-עֲפַר הָאָרֶץ--גַּם-זַרְעֲךָ, יִמָּנֶה. 

[תרגום אונקלוס]  ואשווי ית בנך, סגיאין כעפרא דארעא:  כמא דלית אפשר לגבר, לממני ית עפרא דארעא--אף בנך, לא יתמנון.

[תרגום יונתן] וְאֵשַׁוֵי יַת בְּנָךְ סַגִיאִין כְּעַפְרָא דְאַרְעָא דְהֵיכְמָא דְאִית אֶפְשַר לִגְבַר לְמִימְנֵי יַת עַפְרָא דְאַרְעָא אַף כֵּן בְּנָךְ אֶפְשַׁר דְיִתְמְנוּן:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

יכול להיות שכאן מקור המנהג לא לספור יהודים, אלא בעקיפין: אף בנך, לא יתמנון.

ב' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"וישווה את בניך רבים כעפר הארץ, כמו שאי אפשר לאיש למנות את עפר הארץ, אף בניך (אי) אפשר למנותם."

ג' אפשר אולי לקשור בין הפסוק הקודם, המדבר על ארץ ישראל, לבין הפסוק הזה המדבר על עם ישראל.

יש אולי רמז, לפי ציווי הקב"ה עם ישראל רבים כמו עפר הארץ, יש למלא ציווי זה. ארץ ישראל באה ביחד עם ריבוי עם ישראל. 

פירוש התורה - כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם.

בס"ד

DAL 40

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג טו]  כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. 

[תרגום אונקלוס]  ארי ית כל ארעא דאת חזי, לך אתנינה, ולבנך, עד עלמא. 

[תרגום יונתן]  אֲרוּם יַת כָּל אַרְעָא דְאַנְתְּ חָמֵי לָךְ אֶתְּנִינָהּ וְלִבְנָךְ עַד עַלְמָא: 

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' אפשר אולי להגיד שאחרי הבטחה זאת, היו הבטחות דומות גם ליצחק בן אברהם, וגם ליעקב בן יצחק. לכן, לעניות דעתי, ברור מי זה וּלְזַרְעֲךָ או וְלִבְנָךְ, אלה עם ישראל.

ג' אפשר אולי לשאול, כמה, או עד איפה ראה אברם מהמקום שהיה בו. אבל, יש בהמשך בתורה תיאור מדויק של גבולות ארץ ישראל. לכן, לעניות דעתי, הפסוק כאן מדבר על 'הצהרת כוונות' של הקב"ה כלפי עם ישראל, מאשר גבולות של ארץ ישראל.

פירוש התורה - וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג יד]  וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וָקֵדְמָה וָיָמָּה

[תרגום אונקלוס]  וה' אמר לאברם, בתר דאתפרש לוט מעימיה, זקוף כען עינך וחזי, מן אתרא דאת תמן--לציפונא ולדרומא, ולמדנחא ולמערבא. 

[תרגום יונתן]  וַיְיָ אָמַר לְאַבְרָם בָּתַר דְאִתְפְּרַשׁ לוֹט מִנֵיהּ זְקוֹף כְּדוֹן עֵינָךְ וְתֶחֱמֵי מִן אַתְרָא דְאַנְתְּ תַּמָן לְצִיפּוּנָא וּלְדָרוֹמָא וּלְמַדִינְחָא וּלְמַעַרְבָא:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג יג]  וְאַנְשֵׁי סְדֹם, רָעִים וְחַטָּאִים, לַיהוָה, מְאֹד.

[תרגום אונקלוס]  ואנשי סדום, בישין בממונהון וחייבין בגוויתהון, קודם ה', לחדא. 

[תרגום יונתן] וְאֵינָשִׁין דִסְדוֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן דֵין לְדֵין וְחַיָיבִין בְּגוּפְהוֹן בְּגִילוּי עֶרְיְיתָא וְשַׁדְיוּת אֲדַם זַכְּאַי וּפַלְחַן פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמְרָדִין לִשְׁמָא דַיְיָ לַחֲדָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 125]):

"ואנשי סדום רעים בממונם זה לזה, וחייבים בגופם בגילוי עריות ובשפיכות דם נקי, ועובדים עבודה זרה, ומורדים לשם ה' מאד."

ב' תרגום יונתן, עוד יותר מאשר תרגום אונקלוס, מסביר ומפרש את פסוק המקרא.

ג' מעניין אולי, שחטאים של אנשי סדום, בגילוי עריות, ובשפיכות דם נקי, ועובדים עבודה זרה , הם אלה שהביאו לקורבן בית המקדש הראשון. לכן, חומרת המעשים של אנשי סדום, ומכאן גם קטילתם.

עוד יותר, חטאים אלה, וחטאים בכלל, הם כפירה בהקב"ה, או כמו שמסביר תרגום יונתן וּמְרָדִין לִשְׁמָא דַיְיָ לַחֲדָא שבעברית ומורדים לשם ה' מאד . 

פירוש התורה - אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.

בס"ד

DAL 40

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג יב] אַבְרָם, יָשַׁב בְּאֶרֶץ-כְּנָעַן; וְלוֹט, יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר, וַיֶּאֱהַל, עַד-סְדֹם.

[תרגום אונקלוס] אברם, יתיב בארעא דכנען; ולוט, יתיב בקרווי מישרא, ופרס, עד סדום.

[תרגום יונתן] אַבְרָם יָתֵיב בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְלוֹט יָתֵיב בְּקִרְוֵוי מֵישְׁרָא וּפְרַס לְמַשְׁכְּנֵיהּ עַד סְדוֹם:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג יא]  וַיִּבְחַר-לוֹ לוֹט, אֵת כָּל-כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּסַּע לוֹט, מִקֶּדֶם; וַיִּפָּרְדוּ, אִישׁ מֵעַל אָחִיו. 

[תרגום אונקלוס]  ובחר ליה לוט, ית כל מישר ירדנא, ונטל לוט, בקדמיתא; ואתפרשו, גבר מלוות אחוהי.

[תרגום יונתן] וּבְחַר לֵיהּ לוֹט יַת כָּל מֵישַׁר יַרְדְנָא וּנְטַל לוֹט מִמַדִינְחָא וְאִיתְפַּרְשׁוּ אֵינַשׁ מֵעַל אָחוֹי: 

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' אולי, יש הבדלים קלים ביותר בין המקרא לבין התרגומים:

-          כתוב במקרא וַיִּפָּרְדוּ, כתוב בתרגומים ואתפרשו שבעברית ויפרשו .

לִיפְרְשׁוּ (בבא מציעא קיח א)   -   יִפְרְשׁוּ

לפרוש - (פ') ללכת, להסתלק, להתפטר, לצאת, לעזוב, לנטוש, לצאת לפנסיה, לצאת לגמלאות; להתרחק, להיבדל, להתבודד, להסתגר, להתנתק, לסור מ-, להוציא עצמו מהכלל, להתנזר, להיפרד; להפליג, לצאת לים

להיפרד - (פ') להתרחק, להינתק, להתנתק, לנתק מגע, להתגרש, לעזוב, לפרוש, להתיר קשר, לא להמשיך יחד, ללכת איש איש לדרכו; לומר שלום לפני פרידה; להתחלק, להסתעף, להתפצל, להתפרק, להתפלג, לא להישאר שלם, להתבקע, להתענף

רואים שיש הבדל קטן בין להיפרד לבין לפרוש: יכול להיות שלפרוש יותר רך מאשר להיפרד. יכול להיות שהתרגומים מסבירים במידה מסוימת את תפילת אברהם אבינו ע"ה בעד לוט שהיה בסדום, מלחמה נגד המלכים כדי להציל את לוט, ואפילו כניסת רות המואבית, מצאצאי לוט, לעם ישראל.

-          כתוב במקרא וַיִּסַּע, כתוב בתרגומים ונטל שבעברית ונטל .

נָטְלִי   -   נוֹטְלִים

לנטול - (פ') ליטול, לקחת, לאסוף, לקבל, להוציא מרשות, לגזול; לאחוז, להחזיק, לתפוס; לשאת ב-; לשטוף, לרחוץ

לנסוע - (פ') לנהוג ברכב, להיות נוסע ברכב; לנוע (רכב) ; לטייל, לשוטט, להסתובב, לסייר, לתייר, לעבור

גם כאן יכול להיות הבדל קטן בין וַיִּסַּע לבין ונטל: הפעם לנטול יותר קשה, יותר חמור מאשר לנסוע.

יכול להיות שכוונת המתרגמים להצביע אפילו על גזל מצד לוט, אדמות כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, מהכנעני והפריזי שברשותם היה אז הארץ.