בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת שמות:
[שמות ג
טז] לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת-זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם יְהוָה אֱלֹהֵי
אֲבֹתֵיכֶם נִרְאָה אֵלַי, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לֵאמֹר: פָּקֹד
פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם.
[תרגום אונקלוס] אִיזֵיל וְתִכְנוֹשׁ יָת סָבֵי יִשְׂרָאֵל, וְתֵימַר
לְהוֹן יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתְכוֹן אִתְגְּלִי לִי, אֱלָהֵיהּ דְּאַבְרָהָם
יִצְחָק וְיַעֲקוֹב, לְמֵימַר: מִדְכָר דְּכִירְנָא יָתְכוֹן, וְיָת
דְּאִתְעֲבֵיד לְכוֹן בְּמִצְרָיִם.
[תרגום יונתן] אִיזֵל וְתִכְנוֹש יַת סָבֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר יְיָ
אֱלָהָא דְאַבְהַתְכוֹן אִתְגְלֵי לִי אֱלָהֵיהּ דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב
לְמֵימַר מִידְכַּר דְכִירְנָא יַתְכוֹן וְיַת עוּלְבָנָא דְאִיתְעֲבִיד לְכוֹן
בְּמִצְרַיִם:
א' תרגומים דומים
למקרא.
ב' תרגומים משנים
במעט את המקרא: מִדְכָר דְּכִירְנָא יָתְכוֹן, וְיָת דְּאִתְעֲבֵיד לְכוֹן
בְּמִצְרָיִם או מִידְכַּר דְכִירְנָא יַתְכוֹן וְיַת עוּלְבָנָא
דְאִיתְעֲבִיד לְכוֹן בְּמִצְרַיִם, שבעברית נזכר, זכרתי אתכם, ואת עלבון
שנעשה לכם במצרים.
-
לעומת זה, כתוב במקרא פָּקֹד פָּקַדְתִּי
אֶתְכֶם, וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם.
יש אולי הארה מעניינת: פָּקֹד פָּקַדְתִּי שבמקרא מתורגם על
ידי מִדְכָר דְּכִירְנָא בתרגומים, שבעברית נזכר, זכרתי. בעברית
עכשווית
לפקוד - פ') לתת
פקודה, לצוות, להורות, לתת הוראה, לדרוש, לבקש לעשות כדברו, לתבוע, לדבר מגבוה,
לחייב, להכריח, לאלץ, להגיד; למנות, לספור, לערוך מפקד, לקבוע מספר אנשים, לבדוק
נוכחות, לחשב כמות, לבדוק כמה יש; לבקר תדיר, להיכנס ל-, לערוך ביקור, לעבור אצל,
לסור, לקפוץ, לבוא ל-, ללכת ל-, להזדמן ל-, להתארח, להיות נוכח; לבוא על, לתפוס,
לרדת על, לנחות על; להעסיק את המחשבה, להטריד, להציק; להעניש, לענוש, להטיל עונש,
לגמול לרעה, לזכור לרעה, לעשות שפטים, לייסר, לנקום; לזכור לטובה (BABYLON).
המובן של התרגום, וכנראה של המילה התנכית, שונה מזה של המילה בעברית
העכשווית לפקוד. יכול להיות שהשינוי במובן היה כבר קיים לפני אלפיים שנים,
בזמן כתיבת התרגומים. לכן, תרגמו את פָּקֹד פָּקַדְתִּי על ידי מִדְכָר
דְּכִירְנָא.
-
תרגום יונתן מסביר ואת עלבון שנעשה לכם במצרים, תרגום
אונקלוס כותב באופן דומה.
לעומת זה, במקרא כתוב וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם.
בעברית העכשווית:
עשוי - (ת') גמור,
מותקן, נעשה, מושלם; מורגל, נוהג ל-; ייתכן, אפשרי, אולי, עלול, יכול, מסוגל
גם כאן, יש הבדל בין המובן של המילה התנכית לבין המילה שבעברית העכשווית.
הבדל זה נראה לי מורגש גם בתרגומים, כאשר מובן המילה בתרגומים דומה למובן המילה
העכשווית. ז"א, בדומה להארה הקודמת, השינוי במובן המילים התנכיות נעשה והיה
קיים כבר לפני אלפיים שנים, זמן כתיבת התרגומים.
-
כתוב במקרא, וגם בתרגומים וְאֶת-הֶעָשׂוּי לָכֶם
או וְיָת דְּאִתְעֲבֵיד לְכוֹן.
יש אולי שאלה, למה כתוב ב'סביל' ולא ב'פעיל', להגיד ישירות ובפירוש, מי עשה
זאת לבני ישראל? אין לי תשובה, או תירוץ.