פירוש התורה - וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל-מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם--בָּאָרֶץ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח כא] וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל-מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם--בָּאָרֶץ.

[תרגום אונקלוס] וּקְרָא פַּרְעֹה, לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן; וַאֲמַר, אִיזִילוּ דַּבַּחוּ קֳדָם אֱלָהֲכוֹן--בְּאַרְעָא. 

[תרגום יונתן] וּקְרָא פַרְעה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרן וַאֲמַר אִיזִילוּ פְּלָחוּ נִכְסַת חַגָא קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן בְּאַרְעָא הָדָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

" וַיִּקְרָא פַרְעֹה, אֶל-מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר, לְכוּ עבדו שחיטת (זבח) החג לפני ה' אלֹהֵיכֶם בארץ הזאת."

נִכְסְתָא (בבא קמא מו א; בבא בתרא צב א)   -   שְׁחִיטָה

-          רש"י מפרש:

זבחו לאלהיכם בארץ - במקומכם ולא תלכו במדבר

-          תרגום יונתן מוסיף מילה אחת, אבל יכול להיות חשובה מאד: בְּאַרְעָא הָדָא שבעברית בארץ הזאת.

לכן, לפי תרגום יונתן, אפילו פרעה יודע ומודע שארץ בני ישראל היא לא מצרים, אלא ארץ ישראל. הבנה זאת של פרעה קיימת אפילו לפני שבני ישראל יצאו ממצרים, והרבה לפני שהגיעו אל ארץ ישראל.

לכן, גם בזמן הגלויות הבאות, גלות בבל, וגלות רומי, ברור לכול שארץ העם היהודי היא ארץ ישראל.

והיום, כמו אז!

פירוש התורה - וַיַּעַשׂ יְהוָה, כֵּן, וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד, בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, מִפְּנֵי הֶעָרֹב.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח כ] וַיַּעַשׂ יְהוָה, כֵּן, וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד, בֵּיתָה פַרְעֹה וּבֵית עֲבָדָיו; וּבְכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, מִפְּנֵי הֶעָרֹב. 

[תרגום אונקלוס] וַעֲבַד יְיָ, כֵּין, וַאֲתָא עָרוֹבָא תַּקִּיף, לְבֵית פַּרְעֹה וּלְבֵית עַבְדּוֹהִי; וּבְכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם אִתְחַבַּלַת אַרְעָא, מִן קֳדָם עָרוֹבָא.

[תרגום יונתן] וְעָבַד יְיָ כֵּן וְאַיְיתֵי עִירְבּוּב חֵיוַת בָּרָא תַקִיף לְבֵית פַּרְעה וּלְבֵית עַבְדוֹי וּבְכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם אִיתְחַבִּילוּ יַתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָם עִירְבּוּב חֵיוַת בָּרָא: 

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְשַׂמְתִּי פְדֻת, בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה, הָאֹת הַזֶּה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח יט] וְשַׂמְתִּי פְדֻת, בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ; לְמָחָר יִהְיֶה, הָאֹת הַזֶּה.

[תרגום אונקלוס]  וַאֲשַׁוֵּי פֻּרְקָן לְעַמִּי, וְעַל עַמָּךְ אַיְתִי מַחָא; לִמְחַר יְהֵי, אָתָא הָדֵין.

[תרגום יונתן] וַאֲשַׁוֵי פּוּרְקַן לְעַמִי וְעַל עַמָךְ אַיְיתֵי מָחָא לְעִידַן מָחָר יְהֵי אָתָא הָדֵין:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 82]):

"ואשים פדיון לעמי ( שינצלו מהמכה) ועל עמך אביא המכה, ולעת מחר יהיה האות הזה."

-          רש"י מפרש:

ושמתי פדות - שיבדיל בין עמי ובין עמך

-          פדיון – (ז') כופר, דמי ערבות, תשלום; מזומן, קופה, רווח, סכום כסף נצבר (BABYLON)

-          לפדות - (פ') להחליף במזומנים; לגאול בכסף, לתת כסף תמורת; לשחרר, להציל, לחלץ, להושיע; להרוויח, להוציא פדיון (BABYLON)

-          בפסוק זה, והתרגומים מסבירים ומחזקים זאת, יש אולי ביטוי להשגחה הפרטית של הקב"ה על בני

ישראל, על העם הנבחר, על הבנים של הקב"ה.

פירוש התורה - וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח יח] וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ, לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם, עָרֹב--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. 

[תרגום אונקלוס] וְאַפְרֵישׁ בְּיוֹמָא הַהוּא יָת אַרְעָא דְּגֹשֶׁן, דְּעַמִּי שָׁרֵי עֲלַהּ, בְּדִיל דְּלָא לְמִהְוֵי תַּמָּן, עָרוֹבָא--בְּדִיל דְּתִדַּע, אֲרֵי אֲנָא יְיָ שַׁלִּיט בְּגוֹ אַרְעָא.

[תרגום יונתן]  וְאֶעֱבֵיד פִּלְאִין בְּיוֹמָא הַהוּא עִם אַרְעָא דְגשֶׁן דְעַמִי שְׁרֵי עֲלָהּ בְּדִיל דְלָא לְמֶהֱוֵי תַמָן עִירְבּוּב חֵיוַת בָּרָא מִן בִּגְלַל דְתִנְדַע אַרוּם אֲנָא יְיָ שַׁלִיט בְּגוֹ אַרְעָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 81]):

"בספר אהבת יונתן פי׳: ואעשה  פלאים ביום ההוא עם ארץ גושן אשר עמי הונה עליה, לבלתי היות שם ערוב של היות השדה, למען אשר תדע כי אני ה׳ שליט ומשגיח בקרב הארץ."

פירוש התורה - כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח יז] כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב; וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ.

[תרגום אונקלוס] אֲרֵי אִם לָיְתָךְ, מְשַׁלַּח יָת עַמִּי--הָאֲנָא מַשְׁלַח בָּךְ וּבְעַבְדָךְ וּבְעַמָּךְ וּבְבָתָּךְ, יָת עָרוֹבָא; וְיִתְמְלוֹן בָּתֵּי מִצְרַיִם, יָת עָרוֹבָא, וְאַף אַרְעָא, דְּאִנּוּן עֲלַהּ.

[תרגום יונתן] אֲרוּם אִין לֵיתָךְ מִפְטַר יַת עַמִי הָאֲנָא מְגָרֵי בָךְ וּבְעַבְדָךְ וּבְעַמָךְ וּבְבֵיתָךְ יַת עִירְבּוּב חֵיוַת בָּרָא וְיִתְמְלוּן בָּתֵּי מִצְרָאֵי עִירְבּוּב חֵיוַת בָּרָא וְאוּף יַת אַרְעָא דְהִינוּן עֲלָהּ: 

[ירושלמי (קטעים)] עִרְבּוּבָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

" כִּי אִם-אֵינְךָ, מְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מַשְׁלִיחַ בְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמְּךָ וּבְבָתֶּיךָ, אֶת-הֶעָרֹב, חיות בר. וּמָלְאוּ בָּתֵּי מִצְרַיִם, אֶת-הֶעָרֹב, וְגַם הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הֵם עָלֶיהָ."

-          רש"י מפרש באופן דומה:

את הערוב - כל מיני חיות רעות ונחשים ועקרבים בערבוביא והיו משחיתים בהם ויש טעם בדבר באגדה בכל מכה ומכה למה זו ולמה זו בטכסיסי מלחמות מלכים בא עליהם כסדר מלכות כשצרה על עיר בתחלה מקלקל מעיינותיה ואח"כ תוקעין עליהן ומריעין בשופרות ליראם ולבהלם וכן הצפרדעים מקרקרים והומים וכו' כדאיתא במדרש רבי תנחומא

-          יכול להיות שאפשר אולי לקשר בין מכת הערוב, לבין מצבה של ארץ ישראל בזמן גלות עם ישראל

מארץ ישראל. גם בזמן הגלות, ארץ ישראל מתמלאת בחיות רעות. ראה גם גיור הכותים כתרופה נגד האריות שבארץ ישראל בזמנם. כותי מוכר גם כגר אריות.

לכן, יכול להיות שמכות מצרים יכולות, חס וחלילה, לחזור גם על ארץ ישראל, אם עם ישראל, העם היהודי לא ממלא אחרי רצון הקב"ה, אחרי מצוות הקב"ה.

יכול להיות שעל כול אחד לראות את עצמו כמי שקובע את קו המאזניים, אם לזכות או, חס וחלילה, אם לחובה, של עם ישראל ואפילו של העולם כולו.

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה--הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח טז] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה--הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. 

[תרגום אונקלוס]  וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, אַקְדֵּים בְּצַפְרָא וְאִתְעַתַּד קֳדָם פַּרְעֹה--הָא, נָפֵיק לְמַיָּא; וְתֵימַר לֵיהּ, כִּדְנָן אֲמַר יְיָ, שַׁלַּח עַמִּי, וְיִפְלְחוּן קֳדָמָי. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אַקְדֵם בְּצַפְרָא וְתִתְעַתַּד קֳדָם פַּרְעה הָא נָפִיק לְמִנְטַר קוּסְמִין עִילוֹי מַיָא הֵי כְּאַמְגוּשָׁא וְתֵימַר לֵיהּ כִּדְנָא אָמַר יְיָ פְּטוֹר יַת עַמִי וְיִפְלְחוּן קֳדָמַי:

א' תרגום אונקלוס בעברית:

" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה- הרי (הפרעה) יצא להמתין קסמים על המים, אלה מכשפים (אולי חרטומי מצרים), וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. "

הָא   -   הֲרֵי; הֲא; אֲבָל; זֹאת

לְמִינְטַר (מועד קטן ט א)   -   לְהַמְתִּין

נָפֵיק   -   יוֹצֵא

עִילָּוֵי   -   עַל

אַמְגּוּשָׁא   -   אַמְגּוּשִׁי (=כהן דת פרסי, מכשף)

-          תרגום יונתן מביא אולי את עבודת בני ישראל לפני הקב"ה כסתירה, כניגוד לעבודת האלילים של

פרעה מלך מצרים, והעם המצרי בכללו.

לכן, יכול להיות שגם כאן יש רמז שההבדל, הניגוד הוא לא רק בין העמים, בין עם ישראל לבין העם המצרי, אלא, ובעיקר, בין עבודת הקב"ה לבין עבודת אלילים של מצרים.

מצב זה חוזר ונמצא הרבה פעמים בדברי הימים של עם ישראל.

פירוש התורה - וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח טו] וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא; וַיֶּחֱזַק לֵב-פַּרְעֹה וְלֹא-שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.  

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַרוּ חָרָשַׁיָּא לְפַרְעֹה, מַחָא מִן קֳדָם יְיָ הִיא; וְאִתַּקַּף לִבָּא דְּפַרְעֹה וְלָא קַבֵּיל מִנְּהוֹן, כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ.  

[תרגום יונתן] וַאֲמָרוּ אִיסְטַגְנִינֵי פַּרְעה לָא מִן כּחַ גְבוּרַת משֶׁה וְאַהֲרן הִיא אֱלָהֵן מְחָא מִשְׁתַּלְחָא מִן קֳדָם יְיָ הִיא וְאִתְקַף יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְלָא קַבֵּיל מִנְהוֹן הֵיכְמָא דְמַלֵיל יְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 80]):

"וחרטומי פרעה אמרו אל פרעה: זאת (המכה) לא באה מגבורת משה ואהרן, אלא מכה המשתלחת מלפני ה׳ היא, ויחזק יצר לב של פרעה ולא שמע אליהם כאשר דבר ה׳."

-          תרגום יונתן מוסיף לָא מִן כּחַ גְבוּרַת משֶׁה וְאַהֲרן הִיא שבעברית זאת (המכה) לא באה מגבורת

משה ואהרן.

דבר זה אולי מחזק את ההערכה, ששתי המכות הראשונות נעשו בדרך הטבע. על ידי כך, גם חרטומי מצרים היו מסוגלים לחזור עליהן. לעומת זאת, המכות שבהמשך נעשות בדרך על טבעית, ולכן, חרטומי מצרים לא מסוגלים לחזור עליהן. אולי עוד יותר, לחרטומי מצרים, ולחרטומים בכלל, אין כוחות על טבעיים, אלא ידע מיוחד הנותן להם יכולת לבצע דברים בדרך טבעית. אבל דרך זאת לא ידועה לכלל הציבור.

פירוש התורה - וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת-הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי, הַכִּנָּם, בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ח יד] וַיַּעֲשׂוּ-כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת-הַכִּנִּים, וְלֹא יָכֹלוּ; וַתְּהִי, הַכִּנָּם, בָּאָדָם, וּבַבְּהֵמָה. 

[תרגום אונקלוס] וַעֲבַדוּ כֵּין חָרָשַׁיָּא בְּלַחֲשֵׁיהוֹן לְאַפָּקָא יָת קַלְמְתָא, וְלָא יְכִילוּ; וַהֲוָת, קַלְמְתָא, בַּאֲנָשָׁא, וּבִבְעִירָא.

[תרגום יונתן] וַעֲבָדוּ הֵיכְדֵין אִסְטַגְנִינַיָא חַרְשְׁיוּתָא בְּלַחֲשֵׁהוֹן לְאַנְפָּקָא יַת קַלְמִין וְלָא יָכִילוּ וַהֲוַת מְחַת קַלְמֵי שַׁלְטָא בְּאֵינָשָׁא וּבִבְעִירָא: 

א' תרגומים דומים למקרא.