יום חמישי, 7 בפברואר 2019

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים



כתוב בספר שמות, פרשת וארא:
[שמות ז יט] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה-יָדְךָ עַל-מֵימֵי מִצְרַיִם עַל-נַהֲרֹתָם עַל-יְאֹרֵיהֶם וְעַל-אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל-מִקְוֵה מֵימֵיהֶם--וְיִהְיוּ-דָם; וְהָיָה דָם בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים.
[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, אֵימַר לְאַהֲרוֹן סַב חֻטְרָךְ וַאֲרֵים יְדָךְ עַל מַיָּא דְּמִצְרָאֵי עַל נַהְרֵיהוֹן עַל אֲרִתֵּיהוֹן וְעַל אַגְמֵיהוֹן וְעַל כָּל בֵּית כְּנֵישָׁת מֵימֵיהוֹן--וִיהוֹן דְּמָא; וִיהֵי דְּמָא בְּכָל אַרְעָא דְּמִצְרַיִם, וּבְמָנֵי אָעָא וּבְמָנֵי אַבְנָא.
[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֵימַר לְאַהֲרן סַב חוּטְרָךְ וַאֲרֵים יְדָךְ עַל מוֹי דְמִצְרָאֵי עַל נַהֲרֵיהוֹן עַל פַּצִידֵיהוֹן עַל שִׁיקְיֵיהוֹן וְעַל כָּל כְּנִישׁוּת מֵימֵיהוֹן וִיהוֹן דְמָא בְּכָל אַרְעָא דְמִצְרַיִם וּבְמָאנֵי אָעָא וּבְמָאנֵי אַבְנָא:
[ירושלמי (קטעים)] וּבְעֵצִים וּבְסִיקַיָא:
א' תרגומים מוסיפים וּבְמָנֵי אָעָא וּבְמָנֵי אַבְנָא או וּבְמָאנֵי אָעָא וּבְמָאנֵי אַבְנָא שבעברית ובכלים שלי עץ ובכלי אבנים.
-          רש"י מפרש באופן דומה:
ובעצים ובאבנים - מים שבכלי עץ ובכלי אבן
-          תרגומים מפרשים לפי הפשט.
אפשר אולי לשאול, למה רק כלים של עץ ואבן, אבל לא כלים ממתכת, למשל נחושת, או כלים מעצם, או למשל קרן, או עורות של חי.
תירוץ אחד, לא היו אז כלים ממתכת. אבל כנראה לא נכון.
אותה שאלה מוסברת בספר ([שרת"י במדינות – שמות דף 72]):
"בספר אגרא דכלה מפרש דברי המתרגם דאיירי כאן בכלים של עץ ובכלים של אבנים כזה, וז״ל :
כי היו עובדים לנילוס באמרם שהוא אלוק, והנה לא נלקו רק המים שהיה בכלי עץ ואבן שהיו דומם וצומח. כי הדומם והצומח משקה הנילוס וממנו מגדל, ונלקה בכוחו ית״ש, להורות שהשי״ת מושל עליו. אבל המים שהיו בכלי עצם, שהוא מן החי, לא נלקו בשעת הליקוי, להורות כי נילוס אינו אלוק ואינו פועל כלום על החיים, רק על הדומם והצומח, וזה (על החי) בכוחו ית״ש, עכ״ל."

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה