בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת וארא:
[שמות ח טז] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה,
הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה--הִנֵּה, יוֹצֵא הַמָּיְמָה;
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.
[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, אַקְדֵּים
בְּצַפְרָא וְאִתְעַתַּד קֳדָם פַּרְעֹה--הָא, נָפֵיק לְמַיָּא; וְתֵימַר לֵיהּ,
כִּדְנָן אֲמַר יְיָ, שַׁלַּח עַמִּי, וְיִפְלְחוּן קֳדָמָי.
[תרגום יונתן] וַאֲמַר
יְיָ לְמשֶׁה אַקְדֵם בְּצַפְרָא וְתִתְעַתַּד קֳדָם פַּרְעה הָא נָפִיק לְמִנְטַר
קוּסְמִין עִילוֹי מַיָא הֵי כְּאַמְגוּשָׁא וְתֵימַר לֵיהּ כִּדְנָא אָמַר יְיָ
פְּטוֹר יַת עַמִי וְיִפְלְחוּן קֳדָמַי:
א' תרגום
אונקלוס בעברית:
" וַיֹּאמֶר יְהוָה
אֶל-מֹשֶׁה, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה- הרי (הפרעה) יצא
להמתין קסמים על המים, אלה מכשפים (אולי חרטומי מצרים), וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, כֹּה
אָמַר יְהוָה, שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. "
הָא - הֲרֵי; הֲא; אֲבָל; זֹאת
לְמִינְטַר (מועד
קטן ט א) - לְהַמְתִּין
נָפֵיק - יוֹצֵא
עִילָּוֵי - עַל
אַמְגּוּשָׁא - אַמְגּוּשִׁי (=כהן דת
פרסי, מכשף)
-
תרגום
יונתן מביא אולי את עבודת בני ישראל לפני הקב"ה כסתירה, כניגוד לעבודת
האלילים של
פרעה מלך מצרים, והעם
המצרי בכללו.
לכן, יכול להיות שגם כאן
יש רמז שההבדל, הניגוד הוא לא רק בין העמים, בין עם ישראל לבין העם המצרי, אלא,
ובעיקר, בין עבודת הקב"ה לבין עבודת אלילים של מצרים.
מצב זה חוזר ונמצא הרבה
פעמים בדברי הימים של עם ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה