ספר ישעיהו פרק מא
פרק מא
א הַחֲרִישׁוּ אֵלַי
אִיִּים וּלְאֻמִּים יַחֲלִיפוּ כֹחַ יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ יַחְדָּו
לַמִּשְׁפָּט נִקְרָבָה.
אֲצִיתוּ
לְמֵימְרִי נַגְוָן וּמַלְכְּוָן יוֹסְפוּן חֵיל יִתְקָרְבוּן בְּכֵן יְמַלְלוּן
כַּחֲדָא לְדִינָא נִתְקְרָב.
-
תקשיבו
למאמר שלי נגדים (מגדים ?) ומלכים, יאספו כוחות, יתקרבו השבט (מקל ?) כאחד, נתקרב
(הקב"ה והמלכים) לקרת (?) הדין.
-
לכן, לפי תרגום יונתן, המקרא הַחֲרִישׁוּ ז"א, שיתקו ותשמעו מה
אני אומר (הקב"ה).
ב מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו
גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ.
מַן אַיְתִי
בִגְלַאי מִמַדִינְחָא אַבְרָָהָם בְחִיר צַדִיקַיָא בִּקְשׁוֹט קַרְבֵהּ
לְאַתְרֵהּ מְסַר קֳדָמוֹהִי עַמְמִין וּמַלְכִין תַּקִּיפִין תְּבַר רָמָא
כְּעַפְרָא קָטוֹלִין קֳדָם חַרְבֵהּ כְּקַשָׁא רְדוֹפִין קֳדָם קַשְׁתֵהּ:
-
מי בא בגלות ממזרחה, (זה) אברהם בחיר הצדיקים באמת התקרב למקום שמסר (ה')
לפניו עמים ומלכים חזקים, שבר השליך כמו עפר, הרוגים לפני חרב כקש, רדופים לפני
קשת.
ג יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא.
רְדָפִינוּן
עֲדָא שְׁלָם חַיָלַת אוֹרַח בְרִגְלוֹהִי לָא עֲלָת:
-
רודף אותם בשלום, צבא על דרכים ברגליהם לא נכנס.
ד מִי פָעַל וְעָשָׂה קֹרֵא הַדֹּרוֹת מֵרֹאשׁ אֲנִי יְהוָה רִאשׁוֹן וְאֶת
אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא.
מַן אֲמַר
אִלֵין קַיָם אֲמַר וַעֲבִיד וְסִדַר דָרַיָא מִלְקָדְמִין אֲנָא יי בָרֵית
עַלְמָא מִבְרֵאשִׁית אַף עַלְמֵי עָלְמַיָא דִילִי אִינוּן בַּר מִנִי לֵית
אֱלָהָא:
-
מי אמר (אלא) ה' הקיים, אמר ועשה וסידר מבראשית, אני ה' בורא העולם
מבראשית, אף עולמי עולמים לי, אין אלוקים חוץ ממני.
ה רָאוּ אִיִּים וְיִירָאוּ קְצוֹת
הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן.
חֲזוֹ
נַגְוָתָא וִידְחֲלוּן דְבִסְיָפֵי אַרְעָא יְזוּעוּן יִתְקַרְבוּן וְיֵיתוּן:
-
ראו איים, ורעדו מפחד בקצוות הארץ, יזדעזעו, יתקרבו, ויבואו.
תרגום יונתן דומה לפסוק
המקרא, אבל, לעניות דעתי, יותר פיוטי.
ו אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק.
גְבַר יַת
חַבְרֵהּ יִסְעֲדוּן וְלַאֲחוֹהִי יֵימַר תַּקִיף:
-
אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק.
ז וַיְחַזֵּק חָרָשׁ אֶת צֹרֵף מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם אֹמֵר
לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט.
הֲלָא
יְבַהֲתוּן בְעוֹבָדֵיהוֹן דְמַתְקֵיף נַגָרָא עִם קֵינָאָה מָחֵי בְפַטִישָׁא עִם
דִמְטַפַּח בְּקוּרְנְסָא זִמְנָא אֲמַר עַל דִבְקָא תַּקִין הוּא וּמַתְקֵיף
לֵיהּ בְמַסְמְרִין דְלָא יִצְטְלֵי:
-
לא יתביישו בעבודתם, כאשר מתחזק נגר עם צורף, מכה בפטיש, עם הפטיש הקטן בסדן
פעמים רבות, אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים לֹא יִמּוֹט.
ח וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע
אַבְרָהָם אֹהֲבִי.
וְאַתְּ
יִשְׂרָאֵל עַבְדִי יַעֲקֹב דְאִתְרְעֵיתִי בָךְ זַרְעֵהּ דְאַבְרָהָם רְחִימִי:
-
וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע
אַבְרָהָם אֹהֲבִי.
ט אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ
וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.
דְקָרֵיבְתָּךְ
מִזַרְעִית אַרְעָא וּמִמַלְכְּוָתָא בְּחַרַתָּךְ וַאֲמַרִית לָךְ עַבְדִי אַתְּ
אִתְרְעֵיתִי בָּךְ וְלָא אַרְחֵקִינָךְ:
-
אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ
וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.
י אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ
אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי.
לָא תִדְחַל
אֲרֵי בְסַעֲדָךְ מֵימְרִי לָא תִתְּבַר אֲרֵי אֲנָא אֱלָהָךְ אִתְקְפִינָךְ אַף
אֶסַעְדִינָךְ אַף אַחֲדִינָךְ בִימִין קוּשְׁטִי:
-
אל תפחד, הרי בעזרתך מאמרי. אל תישבר, אשר אני אלוקיך. אחזק אותך, אף אסעד
אותך, אף אשמח אותך בימיני צדקי.
יא הֵן יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בָּךְ יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ
אַנְשֵׁי רִיבֶךָ.
הָא
יִבָהֲתוּן וְיִתְכַּנְעוּן כָּל עַמְמַיָא דַהֲווֹ מִתְגָרין בָךְ יְהוֹן
כִּלְמָא וְיֵבְדוּן אֱנָשׁי דִינָךְ:
-
יתביישו וישתחוו (לפני ה') כול העמים שמתגרים בך ה', ה' יכלם ויאבד אנשי
דינך (דין ה').
יב תְּבַקְשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם אַנְשֵׁי מַצֻּתֶךָ יִהְיוּ כְאַיִן
וּכְאֶפֶס אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֶּךָ.
תִּבְעִינוּן
וְלָא תַשְׁכְחִינוּן לְאַנְשֵׁי מַצוּתָךְ יְהוֹן כִּלְמָא וּכְלָא מִדָעַם
גַבְרִין דַּהֲווֹ מִתְגָרִין לְמֶעְבַד עִמָך קְרָב:
-
תבקשו (תחפשו תשובה) ולא תמצאו (לא תקבלו תשובה, התייחסות) לאנשי ריבך, תהיו
כלום ורימה, כאפס. אנשים שמתגרים לעבדות עמך, (יקבלו) מלחמה.
יג כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ הָאֹמֵר לְךָ אַל
תִּירָא אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ.
[תרגום
יונתן] אֲרֵי אֲנָא יי אֱלָהָךְ מַתְקֵיף יְמִינָךְ דַאֲמָרִית לָךְ לָא תִדְחַל
מֵימְרִי בְסַעְדָךְ:
[תרגום
יונתן בעברית] הרי אני ה' אלוקיך, מחזיק ימינך, כאשר אני אומר לך אל תפחד,
מאמר שלי בסעדך.
מַחֲזִיק
יְמִינֶךָ - אוחז ימינך לבל תפול [מצודת דוד]
אולי, עוד
דבר מעניין:
כתוב במסכת
נזיר, ביאור שטיינזלץ על נזיר ג' ב:
ודוחים, אמרי [אומרים]: לא, הטעם הוא משום ש"ימין"
גופיה [עצמה] איקרי [נקראת] שבועה. דתניא [שכן שנינו בברייתא]: מניין
לאומר "ימין" שהיא שבועה — שנאמר: "נשבע ה' בימינו"
(ישעיה סב, ח), מניין לאומר "שמאל" שהיא שבועה שנאמר: "ובזרוע
עזו" (ישעיה סב, ח), שכיון שנאמרה בהקבלה לימין משמע שהיא יד שמאל. ומכאן
שלשון "ימין" ו"שמאל" היא עצמה לשון שבועה, ואין זו התפסה
בדבר הסמוך לו בכתוב.
לכן, אפשר אולי
לפרש 'מַחֲזִיק יְמִינֶךָ' על ידי 'מחזיק אני (ה') בשבועה (שנתתי) לך'.
לפי תירוץ זה, הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל חזק ביותר, שבועה, ברית!
עוד דבר: את
הדברים האלה למדתי אותם בדף יומי. לכן, מתברר לי שיש יתרון עצום בלימוד הגמרא, לא
רק בהבנה ולימוד המצוות, אלא גם בהבנת התורה, ובכלל הבנת התנ"ך כולו.
יד אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ
נְאֻם יְהוָה וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
לָא
תִדַחְלוּן שִׁבְטַיָא דְבֵית יַעֲקֹב זַרְעִיתָא דְיִשְׂרָאֵל מֵימְרִי
בְסַעֲדְכוֹן אֲמַר יי וּפָרִיקְכוֹן קַדִישָׁא דְיִשׂרָאֵל:
-
לא תפחדו שבטי בית יעקב, צאצאי ישראל, המאמר שלי בסעדכם, אמר ה' וגאל אתכם
קדוש ישראל.
טו הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת תָּדוּשׁ
הָרִים וְתָדֹק וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים.
הָא
שׁוִיתֵיכוֹן לְמוֹרַג תַּקִיף חֲדַת מָלֵי סִמְפּוֹרִין תְּקָטֵיל פַּלְחֵי
כּוֹכְבַיָא וּתְשֵיצֵי וּמַלְכוּתָא כְּמוֹצָא תְשַׁוֵי:
-
הא, עשיתי אתכם לארמון חזק חדש מלא אבנים יקרות, קוצץ פלחי כוכבים,
וסנפירים, ומלכויות, כמוץ תשים.