פירוש התורה - אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר--אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד ט]  אֵת כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם, וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם, וְאַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, וְאַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר--אַרְבָּעָה מְלָכִים, אֶת-הַחֲמִשָּׁה.

[תרגום אונקלוס]  עם כדורלעומר מלכא דעילם, ותדעל מלכא דעממי, ואמרפל מלכא דבבל, ואריוך מלכא דאלסר--ארבעא מלכין, לוקביל חמשא. 

[תרגום יונתן] עִם כְּדָרְלָעוֹמֶר מַלְכָּא דְעֵילָם וְתִידְעָל מַלְכָּא דְעַמְמַיָא מִשְׁתַּמְעִין לֵיהּ וְאַמְרָפֶל מַלְכָּא דְפוּנְטוֹס וְאַרְיוֹךְ מַלְכָּא דִתְלָסַר אַרְבַּעַת מַלְכִין סַדָרוּ קְרָבָא לִקְבֵיל חַמְשָׁא:

[ירושלמי (קטעים)] וְאַמְרָפֶל מַלְכָּא דְפִנְטוֹס וְאַרְיוֹךְ מַלְכָּא דְאֶלָסָר אַרְבַּע מַלְכִין לְקָבֵיל חַמְשָׁא סִידְרוּ סִדְרֵי קְרָבָא:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' עוד פעם, לעניות דעתי, אלה בריתות דומות מדיניות מאד לבריתות של ימינו. יש אומרים 'היסטוריה חוזרת'.

לכן, בימינו, להיות זהירים מאד, צנועים מאד, מפחדים מאד אפילו, לא למהר, כדי לא להיכנס לברית הלא נכונה. יותר מזה, יכול להיות שלא להיכנס לאף ברית, זה הדבר הנכון ביותר שיש לעשות.

מזרח התיכון הוא עולם מיוחד, אולי תחילתו וגם סופו, ז"א, עולם שעוקף ומסובב את כול העולמות.

פירוש התורה - וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד ח]  וַיֵּצֵא מֶלֶךְ-סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא-צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה, בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים.

[תרגום אונקלוס]  ונפק מלכא דסדום ומלכא דעמורה, ומלכא דאדמה ומלכא דצבויים, ומלכא דבלע, היא צוער; וסדרו עימהון קרבא, במישר חקליא.

[תרגום יונתן] וּנְפַק מַלְכָּא דִסְדוֹם וּמַלְכָּא דַעֲמוֹרָה וּמַלְכָּא דְאַדְמָה וּמַלְכָּא דִצְבוֹיִים וּמַלְכָּא דְקַרְתָּא דִבְלָעַת דַיְרָהָא אִיהִי זוֹעַר וְסָדְרוּ עִמְהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא בְּמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא:

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"ויצא מלך סדום, ומלך עמורה, ומלך אדמה, ומלך הצבויים ([בראשית יד ב] ... בתאוות המשגל הרבה  ....), ומלך העיר שבלעה מגוריה שהיא זוער (צוער). והסתדרו כולם ביניהם בסידורי קרב במישור הפרדסים."

ב' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי--וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד ז]  וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-עֵין מִשְׁפָּט, הִוא קָדֵשׁ, וַיַּכּוּ, אֶת-כָּל-שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי--וְגַם, אֶת-הָאֱמֹרִי, הַיֹּשֵׁב, בְּחַצְצֹן תָּמָר.

[תרגום אונקלוס]  ותבו ואתו למישר פילוג דינא, היא רקם, ומחו, ית כל חקל עמלקאה--ואף, ית אמוראה, דיתיב, בעין גדי. 

[תרגום יונתן]  וְתָבוּ וְאָתוּ לְאַתְרָא דְאִתְפְּלִיג דִינָא דְמשֶׁה נְבִיָא עַל עֵינָא דְמֵי מַצוֹתָא הוּא רֵיקָם וּמְחוֹי יַת כָּל חַקְלֵי עֲמַלְקָאֵי וְאוֹף יַת אֱמוֹרָאֵי דְיָתִיב בְּעֵין גֶדִי:

א' הסבריו של מלבי"ם יכולים לעזור להבין את הפסוק, כולל התרגומים:

"וישובו" אח"כ שבו ממערב למזרח ובאו עד קדש שהוא שבקצה גבול אדום, ואז היה שמה עין משפט, "ושם הכו כל שדה העמלקי", ר"ל שאח"כ בימי משה התיישבו שם בני עמלק כמ"ש עמלק יושב בארץ הנגב, "וגם את האמורי היושב בחצצן תמר " והיה קרוב לסדום כמו שנראה (ביחזקאל מ"ז י"ט), שלעתיד יהיה שם גבול א"י בצד דרום, כמ"ש בפירושי שם:  

ב' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"ושבו ובאו למקום ששמה עושים דין (ומשפט), דין שנעשה משה הנביא (על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להישפט שם על עסקי אותו העין, והם מי מריבה.  ואונקלוס תרגמו כפשוטו, מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט:) על עין (מעין) מי המריבה הוא רֵיקָם (רקם). ומחו את כול שדות העמלקי, ואפילו את האמורי שישב בעין גדי."

לגבי העיר ריקם או רקם מצאתי באתר he.wikipedia.org/wiki/רקם:

"לפי יוסף בן מתתיהו נקראה פטרה על שמו בשם רקם וכך היא מופיעה בתרגום אונקלוס לארמית :

"מהלך חד עשר יומין מחורב אורח טורא דשעיר עד רקם גיאה". [אונקלוס דברים א, ב] (אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.)

יוסף בן מתתיהו ממשיך את גלגול השם רקם לפטרה:

"ורקם (מלך מדין), אשר שמו היה כשם העיר, המרכז והבירה של כל ערב, אשר עדיין נקראת על ידי האומה הערבית בשם א-רקם על שם המלך שבנה אותה. אבל היוונים כינוה פטרה." [קדמוניות ספר 4 פרק 7.]

מכאן שלפי יוספוס רקם היא קדש היא פטרה, הסלע האדום בירדן.

ג' כתוב במקרא בְּחַצְצֹן תָּמָר, כתוב בתרגומים בְּעֵין גֶדִי .

חצצון - חצצון , סוג השייך למשפחת כף הצפרדע, אשר כל סוגיה הם צמחי מים וביצה. מיני החצצון הם עשבים רבשנתיים בעלי קנה שורש, שגבעולם הזקוף והגבוה שקוע בחלקו התחתון במים, אולם העלים הנישאים עליו בולטים מעל פני המים. 

-          יכול להיות שהפסוק ותרגומים מעידים שעין גדי היה גם לפני אלפיים שנה נווה מדבר פורה ומסגסג.

פירוש התורה - וְאֶת-הַחֹרִי, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר עַל-הַמִּדְבָּר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לךלך:

[בראשית יד ו]  וְאֶת-הַחֹרִי, בְּהַרְרָם שֵׂעִיר, עַד אֵיל פָּארָן, אֲשֶׁר עַל-הַמִּדְבָּר. 

[תרגום אונקלוס] וית חוראי, דבטורא דשעיר, עד מישר פארן, דסמיך על מדברא.

[תרגום יונתן] וְיַת חוֹרָאֵי דִבְטַוְורַיָא רָמַיָא דִגְבָלָא עַד מֵישַׁר פָּארָן דִסְמִיךְ לִצְטַר מַדְבְּרָא: 

[ירושלמי (קטעים)] וְיַת חוֹרָוָאֵי אִילֵין דְשַׁרְיָין בְּטוּרָא דְגַבְלָא עַד מֵישַׁר חֲזוֹזָא דִסְמִיךְ עַל מַדְבְּרָא:

א' הסבריו של מלבי"ם יכולים לעזור להבין את הפסוק, כולל התרגומים:

"ואת החורי" . שאח"כ היה שם ארץ אדום כנודע "עד איל פארן" שישב שם ישמעאל שהיה קרוב לגבול מצרים, ואגב מלמדנו כי אז כבר נכבשו הארצות לפני בני אדום ובני לוט, שהיה בהשגחת ה', כמ"ש כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר (שם ב ו) וכן שם (י יא, ושם כא כב) שה' השמיד הענקים ע"י ארבעה מלכים אלה, כדי שיוכלו בני עשו ובני לוט להתיישב שם:  

ב' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"והחורי שבהרים הגבוהים של גבלא עד מישור פארן שסמוך לגבול המדבר."

מצאתי באתר he.wikipedia.org/wiki/חייא_בר_אבא , על העיר גבלא:

"רבי חייא בר אבא (או רבי חייא או רבי חייה) הכהן, אמורא מהדור השלישי, נולד בבבל, עלה לארץ ישראל ולמד אצל רבי יוחנן.

רבי חייא נדד במקומות רבים, ומוזכר כי בנוסף לבבל הוא ביקר גם ברומי, בסוריה, ובתוך ארץ ישראל בערים "גבלא" שבים המלח, טבריה, צור, וציפורי. "

פירוש התורה - וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד ה]  וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם.

[תרגום אונקלוס]  ובארבע עסרי שנין  אתא כדורלעומר, ומלכיא דעימיה, ומחו ית גיבריא דבעשתרות קרניים, וית תקיפיא דבהמתא; וית, אימתני, דבשווה, קריתיים. 

[תרגום יונתן] וּבִירְבֵּיסְרֵי שְׁנִין אָתָא כְדָרְלָעוֹמֶר וּמַלְכַיָא דְעִימֵיהּ וּמְחוֹ יַת גִבָּרַיָא דִבְעַשְׁתְּרוֹת קַרְנָיִם וְיַת תַּקִיפַיָא דִבְהֶמְתָּא וְיַת אֵימְתָנֵי דִבְשָׁוֵהּ קִרְיָתָיִם:

[ירושלמי (קטעים)] וּקְטוּלוּ יַת זִיבָּרַיָא דִבְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם וְיַת זַוְיָתָנַיָא דִי בְּהוֹן וְיַת אֵמְתָנַיָא אִילֵין דְשַׁרְיָין דִבְנוּהָ קַרְתָּא:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 129]):

"ובשנת הארבעה עשרה שנה (למרדן) בא כְדָרְלָעֹמֶר והמלכים אשר אתו, ויכו את הגיבורים הרפאים אשר בעשתורות קרניים ואת הגיבורים והתקיפים אשר במקום "המתא"."

ג' מלבי"ם מסביר יפה מאד:

"ובארבע" - ובשנת הארבע עשרה בא כדרלעומר והמלכים אשר אתו, כי היו מקושרים שיעזור כ"א לחברו נגד המורדים, "ויכו את רפאים" באשר בצד הדרומי לארץ כנען קרוב לסדום ישבו עמים רבים גיבורים, על הארץ שאח"כ ישב שם עוג מלך הבשן ובצדו עמון ובצדו מואב ובצדו שעיר, כמו שתראה שישראל בהליכתן ממערב למזרח על מצר הדרומי לא"י עברו ארץ אדום ומואב ועמון עד עוג, והתייראו המלכים פן יתחברו כולם לעזר למלכי ערי הכיכר, לכן הכו את כ"א בפ"ע, ועשתרות קרנים הוא היה אח"כ ארץ עוג אשר הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים, ר"ל מן המוכים בימי אמרפל, "ואת הזוזים"  שם היו אח"כ ארץ בני עמון כמ"ש (דברים ב) רפאים ישבו בה והעמונים יקראו להם זמזומים, "ואת האימים בשוה קריתים" שם היה אח"כ ארץ מואב, שקריתים נחשב בין ערי מואב וכמ"ש (שם י) האמים לפנים ישבו בה:  

-          יכול להיות שהסברי מלבי"ם עוזרים להבין תרגום ירושלמי (קטעים).

ד' אולי מעניין, אפילו מעניין מאד ללמוד כאן על הדיפלומטיה, מדיניות, קשרים, ובריתות במזרח התיכון העתיקה. לעניות דעתי, זה דומה מאד למה שקורה בדיפלומטיה של ימינו.

אמרו חז"ל "היסטוריה חוזרת". אולי יש ללמוד ממה שהיה אז, כדי להתגונן ולשמור על ישראל של ימינו. 

פירוש התורה - שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדוּ אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר; וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד ד]   שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָבְדוּ אֶת-כְּדָרְלָעֹמֶר; וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ. 

[תרגום אונקלוס] תרתא עסרי שנין, פלחו ית כדורלעומר; ותלת עסרי שנין, מרדו.

[תרגום יונתן] תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין פְּלָחוּ יַת כְּדָרְלָעוֹמֶר וּבִתְלַסְרֵי שְׁנִין מָרָדוּ:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' מלבי"ם מסביר:

שתים - ועפ"י התחברות הזה עבדו את כדרלעומר שתים עשרה שנה, ובשלש עשרה מרדו ולא נתנו לו מס, או שהמרד נמשך שלש עשרה שנה:  

-          כתוב במקרא וּשְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מָרָדוּ, כתוב בתרגום יונתן  וּבִתְלַסְרֵי שְׁנִין מָרָדוּ:

לכן, לא ברור אם המרד המשיך 13 שנים (ז"א, 13עוד  שנים אחרי 12 שנים של נתינות), או המרד פרץ בשנה השלוש עשרה.

לפי דברי הימים של מזרח התיכון העתיק, סביר להניח שהמרד פרץ בשנה השלוש עשרה, שנה אחרי 12 שנים של נתינות. תרגום יונתן מסביר בכיוון זה.

פירוש התורה - כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ, אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים: הוּא, יָם הַמֶּלַח.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יד ג] כָּל-אֵלֶּה, חָבְרוּ, אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים:  הוּא, יָם הַמֶּלַח. 

[תרגום אונקלוס]  כל אילין, אתכנשו, למישר, חקליא:  הוא, אתר ימא דמלחא. 

[תרגום יונתן] כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא הוּא אָתַר דְמַסִיק פְּרַקְטוּנִין דְמַיִין וְשַׁדִי לְהוֹן לְיַמָא דְמִלְחָא: 

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"כול אלה התחברו במישור הפרדסים, הוא המקום שנושא המעיינות השופכים את עצמם לים המלח.

ב' כתוב במקרא אֶל-עֵמֶק, הַשִּׂדִּים, כתוב בתרגום אונקלוס למישר, חקליא, כאשר בתרגום יונתן כתוב בפירוש לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא.

פירוש רש"י מתאים לתרגומים:

עמק השדים - כך שמו על שם שהיו בו שדות הרבה ומדרשי אגדה יש הרבה

ג' כתוב בפסוק זה יָם הַמֶּלַח, גם במקרא וגם בתרגומים. אפילו שברגע האירוע עוד לא היה ים המלח, אלא רק אחרי בריחת לוט מסדום. אבל יש גם מקרים אחרים בתורה שנכתב שם לפני האירוע שממנו מקבל את השם, כמו בספר במדבר, פרשת שלח:

[במדבר יג  כג,כד]  כג וַיָּבֹאוּ עַד-נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד, וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט, בִּשְׁנָיִם; וּמִן-הָרִמֹּנִים, וּמִן-הַתְּאֵנִים. בד  לַמָּקוֹם הַהוּא, קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל, עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל, אֲשֶׁר-כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.