פירוש התורה - וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת--סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כח] וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה, וָמֵת--סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת-בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר, נָקִי. 

[תרגום אונקלוס]  וַאֲרֵי יִגַּח תּוֹרָא יָת גֻּבְרָא אוֹ יָת אִתְּתָא, וִימוּת--אִתְרְגָמָא יִתְרְגֵים תּוֹרָא, וְלָא יִתְאֲכִיל יָת בִּסְרֵיהּ, וּמָרֵיהּ דְּתוֹרָא, יְהֵי זָכָא. 

[תרגום יונתן]  וַאֲרוּם יִנְגַשׁ תּוֹר יַת גְּבַר אוֹ יַת אִיתָא וִימוּת יִתְרְגָמָא יִתְרְגֵם תּוֹרָא וְלָא יִתְנְכֵס לְמֵיכוּל יַת בִּשְרֵיהּ וּמָרֵיהּ דְּתוֹרָא יְהֵי זַכְּאַי מִדִּין קְטוֹל וְאוּף מִדְמֵי עַבְדָא וְאַמְהוּ:

א' תרגום יונתן מוסיף וְאוּף מִדְמֵי עַבְדָא וְאַמְהוּ שבעברית ואפילו מדמי עבד אמתו.

-          רש"י מפרש:

ולא יאכל את בשרו – (פסחים כא) ממשמע שנא' סקול יסקל השור איני יודע שהוא נבלה ונבלה אסורה באכילה אלא מה ת"ל ולא יאכל את בשרו שאפילו שחטו לאחר שנגמר דינו אסור באכילה (ב"ק מא) בהנאה מנין ת"ל ובעל השור נקי כאדם האומר לחברו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום וזה מדרשו ופשוטו כמשמעו לפי שנאמר במועד וגם בעליו יומת הוצרך לומר בתם ובעל השור נקי

רש"י מפרש: מנין ת"ל ובעל השור נקי כאדם האומר לחברו יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום...

לעניות דעתי, יכול להיות רמז לחברה ציבורית בערבון מוגבל. גם שמה, במקרה של עבירה פלילית של החברה, בעל המניות מפסיד רק את הכסף שבמניות, אבל לא יותר מזה.

גם בפסוק זה, בעל השור הנוגח מפסיד את השור, אבל לא יותר מזה.

מעניין אולי איך מרכיבים שבכלכלה של ימינו, כלכלה קפיטליסטית לחלוטין, נמצאים גם בתורה, לפני 3,500 שנים!

פירוש התורה - וְאִם-שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ-שֵׁן אֲמָתוֹ, יַפִּיל--לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת שִׁנּוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

   כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כז] וְאִם-שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ-שֵׁן אֲמָתוֹ, יַפִּיל--לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת שִׁנּוֹ.  

[תרגום אונקלוס] וְאִם שִׁנָּא דְּעַבְדֵּיהּ אוֹ שִׁנָּא דְּאַמְתֵּיהּ, יַפִּיל--לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵּיהּ, חֲלָף שִׁנֵּיהּ.

[תרגום יונתן] וְאִין שִׁינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ שִׁינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא יַפִּיל לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִינֵיהּ חוֹלַף שִׁינֵיהּ: 

א' תרגום יונתן מוסיף שִׁינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ שִׁינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא .

פירוש התורה - וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ--וְשִׁחֲתָהּ: לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת עֵינוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כו] וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ-אֶת-עֵין אֲמָתוֹ--וְשִׁחֲתָהּ:  לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ, תַּחַת עֵינוֹ.

[תרגום אונקלוס] וַאֲרֵי יִמְחֵי גְּבַר יָת עֵינָא דְּעַבְדֵּיהּ, אוֹ יָת עֵינָא דְּאַמְתֵּיהּ--וִיחַבְּלִנַּהּ:  לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִנֵּיהּ, חֲלָף עֵינֵיהּ. 

[תרגום יונתן]  וַאֲרוּם יִמְחֵי גְּבַר יַת עֵינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ יַת עֵינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא וְסָמִינָהּ לְבַר חוֹרִין יִפְטְרִינֵיהּ חוֹלַף עֵינֵיהּ:

א' תרגום יונתן מוסיף יַת עֵינָא דְעַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאֵי אוֹ יַת עֵינָא דְאַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא.

רש"י מפרש באופן דומה:

את עין עבדו - כנעני אבל עברי אינו יוצא בשן ועין כמו שאמרנו אצל לא תצא כצאת העבדים

-          לעניות דעתי, זה דבר לא יאומן, לשחרר עבד או שפחה כנעניים! וזה, כמו שכבר אמרתי, לפני 3,500 שנים, בשיא העת

העבדות! רק הקב"ה היה יכול לצוות דבר כזה!

פירוש התורה - כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כה] כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה. 

[תרגום אונקלוס] כְּוַאָה חֲלָף כְּוַאָה, פִּדְעָא חֲלָף פִּדְעָא, מַשְׁקוֹפִי, חֲלָף מַשְׁקוֹפִי. 

[תרגום יונתן] דְּמֵי צַעַר מֵחֲרוֹךְ חוֹלַף מֵחֲרוֹךְ דְּמֵי פּוּדְעָא חוֹלַף פּוּדְעָא דְּמֵי הַלְכְשִׁישׁ חוֹלַף הַלְכְשִׁישׁ:

א' גם כאן, תרגום יונתן מתרגם ומפרש דְּמֵי צַעַר מֵחֲרוֹךְ חוֹלַף מֵחֲרוֹךְ...

פירוש התורה - עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כד] עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. 

[תרגום אונקלוס] עֵינָא חֲלָף עֵינָא, שִׁנָּא חֲלָף שִׁנָּא, יְדָא חֲלָף יְדָא, רִגְלָא חֲלָף רִגְלָא.

[תרגום יונתן] דְּמֵי עֵינָא חוֹלַף עֵינָא דְּמֵי שִׁינָא חוֹלַף שִׁינָא דְּמֵי יְדָא חוֹלַף יְדָא דְּמֵי רִיגְלָא חוֹלַף רִיגְלָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 256]):

"דמי העין תחת עין, דמי השן תחת שן, דמי יד תחת יד, דמי רגל תחת רגל."

-          תרגום יונתן מתרגם ומפרש דְּמֵי עֵינָא חוֹלַף עֵינָא...

רש"י מפרש באופן דומה:

עין תחת עין - סימא עין חבירו נותן לו דמי עינו כמה שפחתו דמיו למכור בשוק וכן כולם ולא נטילת אבר ממש כמו שדרשו רבותינו בפרק החובל (ב"ק פד)

פירוש התורה - וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

  כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כג] וְאִם-אָסוֹן, יִהְיֶה--וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם מוֹתָא, יְהֵי--וְתִתֵּין נַפְשָׁא, חֲלָף נַפְשָׁא. 

[תרגום יונתן] וְאִין מוֹתָא יְהֵי בָהּ וּתְדִינוּן נַפְשָׁא דִקְטוֹלָא חוֹלַף נַפְשָׁא דְאִתְּתָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' לפי המקרא, וגם לפי התרגומים, המכה מכה את האישה בטעות. לכן, היה מגיע לו גלות, ולא עונש מיתה.

ורש"י מפרש באופן דומה:

ונתתה נפש תחת נפש – (סנהדרין עט) רבותינו חולקים בדבר יש אומרים נפש ממש ויש אומרים ממון אבל לא נפש ממש שהמתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה ומשלם ליורשיו דמיו כמו שהיה נמכר בשוק

מדרש מכילתא מפרש באופן דומה:

ונתתה נפש תחת נפש - נפש הוא משלם ואינו משלם ממון תחת נפש. רבי אומר, נפש תחת נפש ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא מיתה. הרי אתה דן, נאמר כאן מיתה ונאמר להלן מיתה, מה להלן ממון אף כאן ממון.

פירוש התורה - וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן, בִּפְלִלִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כב] וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן, בִּפְלִלִים.

[תרגום אונקלוס]  וַאֲרֵי יִנְצוֹן גֻּבְרִין, וְיִמְחוֹן אִתְּתָא מְעַדְּיָא וְיִפְּקוּן וַלְדַּהָא, וְלָא יְהֵי, מוֹתָא--אִתְגְּבָאָה יִתְגְּבֵי, כְּמָא דִּישַׁוֵּי עֲלוֹהִי בַּעְלַהּ דְּאִתְּתָא, וְיִתֵּין, מִמֵּימַר דַּיָּנַיָּא.

[תרגום יונתן] וַאֲרוּם יִנְצוּן גַּבְרִין וְיִמְחוּן אִתְּתָא מְעַבְּרָא וְאַפִּילַת יַת וַולְדָהָא וְלָא יְהֵי בָהּ מוֹתָא מִתְקַנְסָא יִתְקְנֵיס דְּמֵי וַולְדָא הֵיכְמָא דִמְשַׁוֵי עֲלֵיהּ בַּעֲלֵיהּ דְּאִינְתְּתָא וְיִתֵּן עַל מֵימַר דַּיָינַיָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, יַעֲמֹד--לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כא] אַךְ אִם-יוֹם אוֹ יוֹמַיִם, יַעֲמֹד--לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא.  

[תרגום אונקלוס] בְּרַם אִם יוֹמָא אוֹ תְּרֵין יוֹמִין, יִתְקַיַּם--לָא יִתְּדָן, אֲרֵי כַּסְפֵּיהּ הוּא. 

[תרגום יונתן] בְּרַם אִין יוֹמָא חַד מֵעִידַן לְעִידַן אוֹ תְּרֵין יוֹמִין קְטִיעִין יִתְקַיֵּים לָא יִתְדַן מְטוֹל דִּכְסַף זְבִינֵיהּ הוּא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 256]):

" ברם, אם יום אחד, מעת לעת שלם, או שני ימים, שהוא כיומיים, מקצתו מזה היום ומקצתן מזה, יתקיים (ואחר כך מת, או, לפי ההבנה שלי, אפילו אם ימות אחר כך) לא יישפט כי כסף מקנה שלו הוא."

ב' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ--נָקֹם, יִנָּקֵם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כ] וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ--נָקֹם, יִנָּקֵם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲרֵי יִמְחֵי גְּבַר יָת עַבְדֵּיהּ אוֹ יָת אַמְתֵּיהּ, בְּשֻׁלְטָן, וִימוּת, תְּחוֹת יְדֵיהּ--אִתְּדָנָא, יִתְּדָן.

[תרגום יונתן] וַאֲרוּם יִמְחֵי גְבַר יַת עַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאָה אוֹ יַת אַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא בְּשַׁרְבִיטָא וִימוּת בְּהַהוּא יוֹמָא תְּחוֹת יְדֵיהּ יִתְדְּנָא יִתְדַן דִּין קְטִילַת סַיְיפָא: 

[ירושלמי (קטעים)] מִתְנַקְמָא יִתְנַקֵם:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 256]):

"ואיש כי יכה את עבדו הכנעני או את אמתו הכנענית בשבט, וימות באותו היום שהכהו תחת ידו, יובא לדין, ויהיה נידון דין מיתת חרב -

כדאי׳ במכילתא (רפ״ז סי׳ ד) ״נקם ינקם״, מיתה וכו׳."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

" נָקֹם, יִנָּקֵם."

-          לעניות דעתי, יש בפסוק זה, וגם כפי שמוסבר בתרגום יונתן, יש כאן ציווי או חוק חברתי יוצא דופן, גם בימינו, וקל וחומר לפני

3,500 שנים, בשיא עת העבדות. הייתי מדגיש עוד יותר, לא מדובר על עבד עברי, עבד מבני ישראל, אלא על עבד כנעני, ועל שפחה כנענית. ציווי ה', אין ספק על זה!

פירוש התורה - אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ--וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא יט] אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ--וְנִקָּה הַמַּכֶּה:  רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא.

[תרגום אונקלוס] אִם יְקוּם וִיהַלֵּיךְ בְּבָרָא, עַל בָּרְיֵיהּ--וִיהֵי זָכָא מָחְיָא:  לְחוֹד בֻּטְלָנֵיהּ יִתֵּין, וַאֲגַר אַסְיָא יְשַׁלֵּים. 

[תרגום יונתן]  אִין יְקוּם מִמַּרְעֵיהּ וּמְהֲלֵךְ בְּשׁוּקָא עַל מוֹרְנִיתֵיהּ וִיהֵי זַכְיַי מַחְיָיא מִדִּין קְטוֹל לְחוֹד בּוּטְלִין עִיבִידְתֵּיהּ וְצַעֲרֵיהּ וְנִזְקֵיהּ וּבַהֲתֵיהּ יִתֵּן וַאֲגַר אַסְיָא יְשַׁלֵּם עַד דְּמִתְּסֵי:

[ירושלמי (קטעים)] אוֹ בְּמַרְתּוֹקָא וְלָא יָמוּת וְיִטְלַק לְעֶרֶס מְרָע:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 254]):

"בספר אהבת יונתן פירש: אם יקום מחוליו וילך בחוץ על משענתו, וניקה המכה מדין מיתה, רק בטול עבודתו וצערו ונזקו ובושתו ייתן, ושכר הרופא ישלם, עד שיתרפא."

מִשְׁעַנְתּוֹ - תמיכה, משען, מקל להישענות, מקל להיתמכות; מסעד כיסא, התקן להישען עליו, חלקו האחורי של הרהיט; תמיכה רוחנית, תמיכה נפשית, עזרה, סיוע, היחלצות לעזרה

בָּרְיֵיהּ – בָּרְיֵ – healthy, strong, stout (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) גדול וכבד; חסון, מוצק;

מוֹרְנִיתֵיהּ – מוֹרְן – faintness, cowardice (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) פחדנות, חולשה, קלישות; עמעום; עילפון

-          לעניות דעתי, יש אולי אי-התאמה בין תרגום יונתן בעברית (לפי הספר שרת"י במדינות – שמות) לבין המקרא (וגם תרגום

אונקלוס). לעניות דעתי, יש אי-התאמה בין תרגום יונתן לבין תרגום יונתן בעברית.

לעניות דעתי, תרגום יונתן בעברית הוא:

" אם יקום מחוליו וילך בחוץ על משענתו, וניקה המכה מדין מיתה, לבד (בלי אף אחד מאלה שבהמשך, ייתן) בטלה (ביטול זמן) מעבודתו, וצערו, ונזקו (הנזק שנגרם לו), ובושתו ייתן. ותשלום רפואה ישלם (המכה) עד שמתרפא (המוכה)."

יש כאן מילה לְחוֹד שכנראה אפשר אולי לתרגם אותה גם לכיוון חיוב, וגם לכיוון שלילה. לעניות דעתי, יש לתרגם אותה כדי לישר את תרגום יונתן עם המקרא ועם תרגום אונקלוס.

בּוּטְלִין - בּוּטְלִן – idleness, indemnity for loss of time (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) עצלות; בטלה; בטלנות; ביטול זמן; הבל,  פיצוי על ביטול זמן

לבד - (תה"פ) בדד, בודד, בלי אף אחד, ללא קרובים, ללא עזרה, גלמוד, בעצמו, בכוחות עצמו, יחידי, יחיד

לחוד - (תה"פ) בנפרד, בנבדל, במנותק, באופן נפרד, לבד, לעצמו, בגפו, לא יחד, בפני עצמו

בָּהֲתַיְיהוּ (חולין נו ב)   -   בָּשְׁתָּם (=לִקּוּיָם)

מִיתַּסֵּי   -   נִרְפָּא; מִתְרַפֵּא

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

"או באגרוף ולא ימות ווישלך (אותו) למיטה מרע."

בְּמַרְתּוֹקָא – blow (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) מכה

בְּמַרְתּוֹקָא – fist (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) אגרוף

וְיִטְלַק – טְלַק – to cast, throw (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) להשליך, להטיל, לזרוק

ב' כתוב במקרא וְרַפֹּא יְרַפֵּא .

מפרשים את הפסוק זה שמתיר לרופא לרפא.

מדרש מכילתא מפרש:

"דבר אחר, בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה (רק שבתו ייתן ורפא ירפא [שניתן רשות לרופא לרפאות])."