פירוש התורה - וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ--נָקֹם, יִנָּקֵם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:

[שמות כא כ] וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ--נָקֹם, יִנָּקֵם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲרֵי יִמְחֵי גְּבַר יָת עַבְדֵּיהּ אוֹ יָת אַמְתֵּיהּ, בְּשֻׁלְטָן, וִימוּת, תְּחוֹת יְדֵיהּ--אִתְּדָנָא, יִתְּדָן.

[תרגום יונתן] וַאֲרוּם יִמְחֵי גְבַר יַת עַבְדֵיהּ כְּנַעֲנָאָה אוֹ יַת אַמְתֵיהּ כְּנַעֲנִיתָא בְּשַׁרְבִיטָא וִימוּת בְּהַהוּא יוֹמָא תְּחוֹת יְדֵיהּ יִתְדְּנָא יִתְדַן דִּין קְטִילַת סַיְיפָא: 

[ירושלמי (קטעים)] מִתְנַקְמָא יִתְנַקֵם:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 256]):

"ואיש כי יכה את עבדו הכנעני או את אמתו הכנענית בשבט, וימות באותו היום שהכהו תחת ידו, יובא לדין, ויהיה נידון דין מיתת חרב -

כדאי׳ במכילתא (רפ״ז סי׳ ד) ״נקם ינקם״, מיתה וכו׳."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

" נָקֹם, יִנָּקֵם."

-          לעניות דעתי, יש בפסוק זה, וגם כפי שמוסבר בתרגום יונתן, יש כאן ציווי או חוק חברתי יוצא דופן, גם בימינו, וקל וחומר לפני

3,500 שנים, בשיא עת העבדות. הייתי מדגיש עוד יותר, לא מדובר על עבד עברי, עבד מבני ישראל, אלא על עבד כנעני, ועל שפחה כנענית. ציווי ה', אין ספק על זה!