בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:
[שמות כא יז] וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ,
מוֹת יוּמָת.
[תרגום אונקלוס] וְדִילוּט
לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵּיהּ, אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל.
[תרגום יונתן] וּדְיֵילוּט
לְאָבוּי וּלְאִימֵיהּ בִּשְׁמָא מְפַרְשָׁא אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּאַטְלוּת
אַבְנִין:
א' תרגומים
דומים למקרא.
ב' תרגום
יונתן בעברית:
"ושיקלל לאביו ולאמו
בשם המפורש מוֹת יוּמָת בסקילה."
בְּאַטְלוּתא – throwing,
casting, stoning to death (מילון יסטרוב –
מילון לתלמוד) לזרוק, יידוי (זריקה, השלכה, הטלה, סקילה, רגימה, קליעה), סקילה (רגימה,
זריקת אבנים, יידוי אבנים, עונש בימי קדם, אחת מארבע מיתות בית דין)
-
מדרש
מכילתא מפרש:
סז. ומקלל אביו ואמו בשם המפורש.
או אינו. אלא בכנוי , שאין תלמוד לומר בנקבו שם יומת להביא המקלל אביו ואמו אינו
חייב עד שיקללם בשם המפורש דברי ר' אחאי . רבי חנינא בן אידי אומר, הואיל ואמרה
תורה השבע אל תשבע, קלל ואל תקלל. מה השבע בשם, אף אל תשבע. בשם מה קלל בהשם אף אל
תקלל בשם.
-
גם
כאן יש אולי שאלות שכבר נידונו ומצאו תשובה בגמרא, למשל: תרגום יונתן כותב בִּשְׁמָא
מְפַרְשָׁא, מה קורה אם לא בשם
המפורש, אלא בשמות אחרים,
למשל עבודה זרה?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה