הֵם מַקְרִיבִם--וְהָיוּ קֹדֶשׁ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת אמור:

[ויקרא כא ו] קְדֹשִׁים יִהְיוּ, לֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא יְחַלְּלוּ, שֵׁם אֱלֹהֵיהֶם:  כִּי אֶת-אִשֵּׁי יְהוָה לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם, הֵם מַקְרִיבִם--וְהָיוּ קֹדֶשׁ. 

[תרגום אונקלוס] קַדִּישִׁין יְהוֹן, קֳדָם אֱלָהֲהוֹן, וְלָא יַחֲלוּן, שְׁמָא דֶּאֱלָהֲהוֹן:  אֲרֵי יָת קֻרְבָּנַיָּא דַּייָ קֻרְבַּן אֱלָהֲהוֹן, אִנּוּן מְקָרְבִין--וִיהוֹן קַדִּישִׁין. 

[תרגום יונתן] קַדִישִׁין יְהוֹן קֳדָם אֱלָהָהוֹן וְלָא יִפְסוּן יַת שְׁמָא דֶאֱלָהָהוֹן אֲרוּם יַת קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ תִּקְרוּבְתָּא דֶאֱלָהָהוֹן הִינוּן מַקְרִיבִין וִיהוֹן קַדִישִׁין בְּגוּפֵיהוֹן: 

א' תרגום יונתן מוסיף וִיהוֹן קַדִישִׁין בְּגוּפֵיהוֹן , שבעברית ויהיו קדושים בגופיהם .

ב' אפשר אולי להבין את התוספת של יונתן לפי מה שכתבו חז"ל:

[ילקוט שמעוני תרכ"ט, ויקרא פרק כא] וְהָיוּ קֹדֶשׁ - לרבות בעלי מומין. 

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=3&perek=21&mefaresh=shimoni

ג' לכן, אפשר אולי להבין את התוספת של יונתן וִיהוֹן קַדִישִׁין בְּגוּפֵיהוֹן כמו והיו קדושים בגופיכם כפי שהם , ז"א, כולל כוהנים עם מומים גופניים.

ד' יכול להיות שאפשר לשאול כמה שאלות:

-          ידוע שכהן בעל מום פסול מעבודות המקדש. בשאר דיני הכהונה, אין הבדל בין כהן בעל מום לבין כהן רגיל.

-          חשבנו פעם שהכוהנות הולכת לפי אבא, מפני שכוהנות היא כמו מקצוע שלומדים אותה מאבא.

-          אבל, כהן בעל מום לא עובד בבית המקדש. לכן, הוא לא יכול ללמד את בנו עבודת המקדש.

-          אפשר לשאול, בן של אבא כהן בעל מום, אבל הבן ללא מום וכן יכול לשרת בבית המקדש, האם הבן הזה יכול להיות כהן?

התשובה היא כן, הבן הזה יכול להיות כהן!

-          שאלה דומה בקשר לבן יתום של כהן. האם הוא יכול להיות כהן?

כן, יכול להיות כהן!

-          לכן, התירוץ שכהונה הוא מקצוע שלומדים אותו מאבא הכהן, בתירוץ הזה יש כמה חורים!

-          ואולי לא! יכול להיות שהכהן הילד לומד את עבודת המקדש מסבא שלו, אבא של אביו, שגם הוא כהן, הרי הנכדים כמו בנים!

מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב, לְבֹא חֲמָת

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר פרשת שלח לך:

[במדבר יג כא]  וַיַּעֲלוּ, וַיָּתֻרוּ אֶת-הָאָרֶץ, מִמִּדְבַּר-צִן עַד-רְחֹב, לְבֹא חֲמָת.

[תרגום אונקלוס] וּסְלִיקוּ, וְאַלִּילוּ יָת אַרְעָא, מִמַּדְבְּרָא דְּצִין עַד רְחוֹב, לְמָטֵי חֲמָת.

[תרגום יונתן] וּסְלִיקוּ וְאַלִילוּ יַת אַרְעָא מִן מַדְבְּרָא דְצִין עַד פַּלְטִיוֹת מֵעַלָךְ לְאַנְטוּכְיָא:

א' כתוב במקרא לְבֹא חֲמָת , כתוב בתרגום אונקלוס מֵעַלָךְ לְאַנְטוּכְיָא . אפשר לשאול מה לְאַנְטוּכְיָא ?

ב' מצאתי ב-INTERNET ספר

ארץ קדומים: כולל גלילות ארץ ישראל ושמות המקומות הגעאגרפיות הנמצאות בכתבי ...

מאת Shlomo Levisohn‏,Jacob Kaplan‏ 1839 ! J

המת (חמת) Hamath

שם ממלכה על הגבול הצפוני לארץ כנען, בין הים התיכון ובין העיר דמשק [יחזקאל מז טו, טז] :

[יחזקאל מז טו, טז] טו וְזֶה, גְּבוּל הָאָרֶץ:  לִפְאַת צָפוֹנָה מִן-הַיָּם הַגָּדוֹל, הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן--לְבוֹא צְדָדָה.  טז חֲמָת בֵּרוֹתָה, סִבְרַיִם, אֲשֶׁר בֵּין-גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וּבֵין גְּבוּל חֲמָת; חָצֵר, הַתִּיכוֹן, אֲשֶׁר, אֶל-גְּבוּל חַוְרָן.  יז וְהָיָה גְבוּל מִן-הַיָּם, חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק, וְצָפוֹן צָפוֹנָה, וּגְבוּל חֲמָת; וְאֵת, פְּאַת צָפוֹן. 

ולדעת תרגום יונתן והירושלמי על התורה היא אנטוכיה.

ג' לפי המפה שבהמשך

אנטיוכיה – ויקיפדיה

https://he.wikipedia.org/wiki/אנטיוכיה

רואים שהמקום של חמת – אנטוכיה הוא בתחום לבנון של היום, צפונה מטריפולי הלבנונית.

וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר פרשת שלח לך:

[במדבר יג כ] וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. 

[תרגום אונקלוס] וּמָא אַרְעָא הֲעַתִּירָא הִיא אִם מִסְכֵּינָא, הֲאִית בַּהּ אִילָנִין אִם לָא, וְתִתַּקְּפוּן, וְתִסְּבוּן מֵאִבָּא דְּאַרְעָא; וְיוֹמַיָּא--יוֹמֵי, בִּכּוּרֵי עִנְבִּין. 

[תרגום יונתן] וּמָה שְׁבַח אַרְעָא הַשְׁמִינִין אִינוּן פִּרְיָהּ אִין פַּתְרָנִין הַאִית בָּהּ אִילָנִין דְמֵיכַל אִין לָא וְתַעַבְדוּן חֶזְקָתָא וְתִסְבּוּן מֵאִבָּא דְאַרְעָא וְיוֹמַיָא דִי אֲזָלוּ בְּעֶשְרִין וְתִשְׁעָה לְיַרְחָא דְסִיוָן יוֹמֵי דְמִן בִּכּוּרֵי עִנְבִין:

א' כתוב במקרא וְהַיָּמִים--יְמֵי, בִּכּוּרֵי עֲנָבִים, תרגום יונתן וְיוֹמַיָא דִי אֲזָלוּ בְּעֶשְרִין וְתִשְׁעָה לְיַרְחָא דְסִיוָן יוֹמֵי דְמִן בִּכּוּרֵי עִנְבִין , שבעברית והימים שהם הלכו הם עשרים ותשעה של חודש סיוון, ימים של ביכורי הענבים.

תרגום יונתן מוסיף את התאריך של כ"ט עשרים ותשעה של חודש סיוון .

ב' כתוב ב-"במדבר רבה טז יב"

"והימים ימי בכורי ענבים" מכאן אמרו אין תקופת תמוז בלא תאנים וענבים:

ידוע שכ"ט בסיון הוא ערב ראש חודש תמוז. ז"א, יש התאמה בתאריכים.

וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר פרשת שלח לך:

[במדבר יג טז]  אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ. 

[תרגום אונקלוס] אִלֵּין שְׁמָהָת גֻּבְרַיָּא, דִּשְׁלַח מֹשֶׁה לְאַלָּלָא יָת אַרְעָא; וּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן, יְהוֹשׁוּעַ. 

[תרגום יונתן] אִלֵין שְׁמָהָן גוּבְרַיָא דְשָׁדַר משֶׁה לְאַלְלָא יַת אַרְעָא וּכְדִי חֲמָא משֶׁה עִנְוָותָנוּתֵיהּ קָרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן יְהוֹשֻׁעַ:

א' כתוב במקרא וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ , תרגום יונתן וּכְדִי חֲמָא משֶׁה עִנְוָותָנוּתֵיהּ קָרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן יְהוֹשֻׁעַ: שבעברית ובלבד שראה משה את צניעותו (או מידת עניו של הושע) קרה משה להושע יהושע.

ב' תרגום יונתן מסביר למה משה רבינו שינה מהושע ליהושע. זה רמז ברור לחשיבות וגדולה של הצניעות אצל אנשים. 

ג' אפשר אולי עוד שאלה, למה השם יהושע כתוב ללא וו? רואים שתרגום אונקלוס כן כותב את השם יהושוע, עם הוו. אבל תרגום יונתן כותב את השם יהושע גם ללא וו. אין לי תשובה! 

אבל יכול להיות תירוצים:

-          שע - משתייך למעמד הגבוה, אציל [מילוג], אבל גם שוע זה אותו הסבר,

-          השם יהושע מאוזן סביב הוו הראשון, שתי אותיות ימינה ושתי אותיות שמאלה,

-          לעומת זאת, עוד וו היה מחלק את המילה לחלקים קטנים.

שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר במדבר פרשת שלח לך:

[במדבר יג ב] שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו, תִּשְׁלָחוּ--כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם.

[תרגום אונקלוס] שְׁלַח לָךְ גֻּבְרִין, וִיאַלְּלוּן יָת אַרְעָא דִּכְנַעַן, דַּאֲנָא יָהֵיב, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:  גֻּבְרָא חַד גֻּבְרָא חַד לְשִׁבְטָא דַּאֲבָהָתוֹהִי, תִּשְׁלְחוּן--כֹּל, רַבָּא דִּבְהוֹן. 

[תרגום יונתן] שְׁלַח לָךְ גוּבְרִין חַרִיפִין וִיאַלְלוּן יַת אַרְעָא דִכְנַעַן דַאֲנָא יָהֵיב לִבְנֵי יִשְרָאֵל גַבְרָא חָד גַבְרָא חָד לְשִׁבְטָא דְאַבְהָתוֹי תְּשַׁלְחוּן מִן קֳדָם כָּל אַמַרְכּוֹל דִבְהוֹן: 

א' כתוב במקרא אֲנָשִׁים , תרגום יונתן מסביר גוּבְרִין חַרִיפִין , ז"א, בעברית, אנשים בכירים או חריפים J !

התרגום אנשים בכירים מחזק את סוף הפסוק, כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם (מקרא).

ב' כתוב במקרא  כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם , כתוב בתרגום יונתן מִן קֳדָם כָּל אַמַרְכּוֹל דִבְהוֹן , ז"א, בעברית, מלפני המכובדים שבכם.

ג' תרגמתי אַמַרְכּוֹל לפי הכתוב:

[במדבר א ה] וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם:  לִרְאוּבֵן, אֱלִיצוּר בֶּן-שְׁדֵיאוּר.

[תרגום יונתן] וְאִלֵין שְׁמָהָיַית גוּבְרַיָא דִיקוּמוּן עִמְכוֹן לִרְאוּבֵן אַמַרְכּוֹל אֱלִיצוּר בַּר שְׁדֵיאוּר:

יכול להיות שהמילה אַמַרְכּוֹל בארמית, היא כמו תואר כבוד, המכובד ...

בתרגום יונתן יש מילה אחרת בשביל נשיא, כפי שמוצאים בפסוק אחר בספר במדבר:

[במדבר א טז]  אֵלֶּה קריאי (קְרוּאֵי) הָעֵדָה, נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם:  רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם.

[תרגום יונתן] אִלֵין מְזַמְנֵי עַם כְּנִישְׁתָּא רַבְרְבֵי שִׁבְטַיָא דְאַבְהַתְהוֹן רֵישֵׁי אַלְפַיָא דְיִשְרָאֵל הִינוּן: 

ד' במבט ראשון, לפי הפשט, יש סתירה מסוימת בין הכתוב במקרא, כֹּל, נָשִׂיא בָהֶם , לבין תרגום יונתן מִן קֳדָם כָּל אַמַרְכּוֹל דִבְהוֹן , או בעברית מלפני המכובדים שבכם.

ז"א, לא חייבים להיות הנשיאים, אלא אנשים בכירים, מן המכובדים שבכם.

אפשר לבדוק את הדברים בקלות, אם נשווה את השמות שלנשיאי השבטים שבתחילת ספר דברים, פרשת דברים, מול השמות של האנשים שבפרשת שלח לך:

[במדבר א ה] ה וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם:  לִרְאוּבֵן, אֱלִיצוּר בֶּן-שְׁדֵיאוּר. 

[במדבר יג ד] וְאִלֵין שְׁמָהָתָא דִתְרֵיסַר גוּבְרַיָא מְאַלְלַיָא לְשִׁבְטָא דִרְאוּבֵן עַזְגָד שַׁמוּעַ בַּר זַכּוּר

רואים שהם לא אותם האנשים, וכך בכול השבטים. סביר להניח שלא כול הנשיאים התחלפו בבת אחת. לכן, יכול להיות שתרגום יונתן נוגע בנקודה זאת, שהשליחים לא היו הנשיאים אלא המכובדים הבכירים (וגם החריפים) שבהם. 

אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ--לָהּ, יִטַּמָּא

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אמור:

[ויקרא כא ג] וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ--לָהּ, יִטַּמָּא. 

[תרגום אונקלוס] וְלַאֲחָתֵיהּ בְּתוּלְתָא דְּקָרִיבָא לֵיהּ, דְּלָא הֲוָת לִגְבַר--לַהּ, יִסְתָּאַב.

[תרגום יונתן] וּלְאַחְתֵיהּ בְּתוּלְתָּא דִקְרִיבָא לֵיהּ וְלָא מְאַרְסָא וּדְעַד כְּדוֹן לָא הֲוַת מִיבְעֲלָא לִגְבַר לָהּ יִסְתָּאֵב:

א' כתוב במקרא לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ—לָהּ , תרגום יונתן מוסיף ומפרש וְלָא מְאַרְסָא .

ז"א, לא מספיק אחות בטולה, אלא גם לא מאורסת.

ב' במבט  ראשון יש כאן סתירה בין המקרא לבין תרגום יונתן שמוסיף לפי ההלכה: ארוסה היא גם בטולה. אזי למה לא? אבל כך ההלכה:

סימן שעג: איזה כהן מוזהר על הטומאה, ולאיזה מתים מטמא, ועד מתי מטמא

(וכן אינו מיטמא) לאחותו ארוסה, אפילו היא ארוסה לכהן;

כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אמור:

[ויקרא כא ב]  כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב, אֵלָיו:  לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו, וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו.

[תרגום אונקלוס] אֱלָהֵין לְקָרִיבֵיהּ--דְּקָרִיב, לֵיהּ:  לְאִמֵּיהּ וְלַאֲבוּהִי, וְלִבְרֵיהּ וְלִבְרַתֵּיהּ וְלַאֲחוּהִי.

[תרגום יונתן] אֱלָהֵן לְאִנְתְּתָא דִקְרִיבָא לְגוּפֵיהּ לְאִימֵיהּ וּלְאָבוֹי וְלִבְרֵיהּ וְלִבְרַתֵּיהּ וּלְאָחוֹי: 

א' כתוב במקרא כִּי, אִם-לִשְׁאֵרוֹ, הַקָּרֹב , כתוב בתרגום יונתן אֱלָהֵן לְאִנְתְּתָא דִקְרִיבָא , שבעברית את האישה (רעיה) הקרובה .

ב' לכן, תרגום יונתן מוסיף הסבר שמבאר את המקרא.

ג' מצאתי גם ב-INTERNET:

סימן שעג: איזה כהן מוזהר על הטומאה, ולאיזה מתים מטמא, ועד מתי מטמא

אלו הם הקרובים שמיטמא להם: אשתו נשואה שהיא כשרה; אבל פסולה, או גרושה, או ארוסה, לא אונן ולא מיטמא לה;

ד' וכך כתוב בפסוק הבא:

[ויקרא כא ד] לֹא יִטַּמָּא, בַּעַל בְּעַמָּיו--לְהֵחַלּוֹ.

[תרגום אונקלוס] לָא יִסְתָּאַב, בְּרַבָּא בְּעַמֵּיהּ--לְאַחָלוּתֵיהּ.

[תרגום יונתן] לָא יִסְתָּאֵב בַּעֲלָא לְאִיתְּתֵיהּ אֱלָהֵן כַּד כַּשְׁרָא לֵיהּ בְּרַם לִקְרֵיבָא דְהִינוּן עַבְדִין עוֹבְדֵי עַמֵיהּ יִתְחַל עֲלֵיהוֹן: 

לָא יִסְתָּאֵב בַּעֲלָא לְאִיתְּתֵיהּ אֱלָהֵן כַּד כַּשְׁרָא לֵיהּ שבעברית לא יטמא לאשתו אלא כשהיא כשרה לו, אבל ...

רש"י מפרש:

"לא יטמא בעל בעמיו להחלו" (ת"כ) לא יטמא לאשתו פסולה שהוא מחולל בה בעודה עמו וכן פשוטו של מקרא לא יטמא בעל בשארו בעוד שהיא בתוך עמיו שיש לה קוברין שאינה מת מצוה ובאיזה שאר אמרתי באותו שהיא להחלו להתחלל הוא מכהונתו

לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת אמור:

[ויקרא כא א] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, אֱמֹר אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן; וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, אֵימַר לְכָהֲנַיָּא בְּנֵי אַהֲרוֹן; וְתֵימַר לְהוֹן, עַל מִית לָא יִסְתָּאַב בְּעַמֵּיהּ.

[תרגום יונתן] ויאמר וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֵימַר לְכַהֲנַיָא בְּנֵי אַהֲרן דְכוּרַיָא דְיִתְפַּרְשׁוּן מִן סְאוֹב וְכִדְנָא תֵימַר לְהוֹן עַל בַּר נַשׁ דְמִית לָא יִסְתָּאֵב בְּעַמֵיהּ:

א' כתוב במקרא אֶל-הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן , תרגום יונתן כותב לְכַהֲנַיָא בְּנֵי אַהֲרן דְכוּרַיָא , שבעברית אל הכוהנים בני אהרון, הזכרים.

לכן, יונתן מסביר בפירוש שרק הבנים שלכוהנים הם כוהנים.

ב' כתוב במקרא לְנֶפֶשׁ לֹא-יִטַּמָּא בְּעַמָּיו . האם אפשר לכהן להיטמא מגוי?

זה מה שמצאתי ב-INTERNET:

סימן נז – דין אזהרת טומאת כהן
[שייך לשלחן ערוך סימן שסט]

ז מותר לכהן ליטמא באהל של מת גוי, אבל לא במגע ובמשא, ומכל מקום נכון להיזהר גם באהל מת גוי.  [ילקו"י אבלות מהדורת תשס"ד סי' נז ס"ז, עמוד תשפח. יביע אומר ח"א יו"ד ר"ס י' ]