לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה קדשים:

[ויקרא יט טז] לֹא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ, לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ:  אֲנִי, יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] לָא תֵּיכוֹל קֻרְצִין בְּעַמָּךְ, לָא תְּקוּם עַל דְּמָא דְּחַבְרָךְ:  אֲנָא, יְיָ. 

[תרגום יונתן] לָא תֶהֱווֹן אָזְלִין בָּתַר לִישַׁן תְּלִיתָאֵי דְהוּא קְשֵׁי הֵי כְּחַרְבָּא דִקְטַל מִן תְּרֵין חוּרְפוֹי לְמֵיכוּל קוּרְצִין לִמְעִיקָא לְבַר עַמָךְ לָא תִמְנַע זְכוּ דְחַבְרָךְ לְמִסְהֲדָא עֲלוֹי בְּדִינָא אֲנָא יְיָ: 

א' לעניות דעתי, תרגום יונתן לעברית עכשווית הוא:

"לא תלכו אחרי הלשון המשולשת שהיא קשה כחרב שהורגת בשני להבים, ללכת עוקצים להעציב את בן עמך, לא תמנע זיכוי חברך תעיד עליו במשפט, אני ה' : "

ב' כתוב בתרגום יונתן לִישַׁן תְּלִיתָאֵי ובעברית עכשווית הלשון המשולשת . מצאתי פירוש לביטוי זה ב-INTERNET , בספר " יוונית ויוונות בארץ־ישראל: מחקרים באורחות־חיים בארץ־ישראל בתקופת המשנה והתלמוד", על ידי סול ליברמן, הוצאה לאור מוסד ביאליק, 1984.

לפי הכתוב בספר זה, "הלשון המשולשת היא הלשון המפולגת לשלוש, כלומר לשון הנחש".

ג' מצאתי עוד תירוץ על ביטוי זה, ב-INTERNET , בספר "פרשת השבוע" על ידי נפתלי קראוס, הוצאה לאור אריה ניר 1999 .

לפי ספר זה, "על הלשון המשולשת של יהודה 'מה נאמר, מה נדבר, ומה נצטדק', הנראית כמליצה יפה, אומר 'העמק דבר' כי יש שלושה אופנים שבהם יכול אדם לשכנע את חברו בצדקתו: לשון רכה ותחנונים, סגנון עז, בוטה, ומאיים, או דברי היגיון שיביאו את הצד שכנגד להודות כי הצדק עם הדובר."

לעניות דעתי, פירוש זה לא קשור להבנתו של תרגום יונתן.