וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת קדשים:

[ויקרא יט ו, ז] ו בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת; וְהַנּוֹתָר עַד-יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף.  ז וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי--פִּגּוּל הוּא, לֹא יֵרָצֶה.

א' לפי ציווי הקב"ה, יש לאכול את בשר הזבח תוך יומיים, לא יותר.

ב' יכול להיות שטעם הציווי הוא, שהבשר מתקלקל תוך יומיים מהשחיטה, אם משאירים אותו בחוץ. אם אוכלים את הבשר אחרי כיומיים, מאוחר יותר, למשל ביום השלישי לשחיטה, הבשר המקולקל מסוכן לבריאותם של אלה שאוכלים אותו.

ג' יכול להיות שיש כאן רמז גם על בשר שלא של זבח. ללא קירור או מלח, בתנאים של מדבר וטמפרטורות יחסית גבוהות, הבשר השחוט מתקלקל תוך יומיים, וביום השלישי אחרי השחיטה הבשר כבר מקולקל ומסוכן לאכילה.

ד' יש אולי עוד רמז גדול כאן: מצוות הקב"ה, הציווי של הקב"ה, הם לטובת בני ישראל ולשמירתם. כול מערכת של המצוות, החוקים, והפקודות של הקב"ה, כול מערכת זאת היא לטובת בני ישראל, ויש אולי מקום להגיד לטובת עם ישראל.

ה' לעניות דעתי, אצל יהודים, לפי תורת הקב"ה, עם ישראל קודם לבני ישראל!