[במדבר כד יד] וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד יד] וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

[תרגום אונקלוס] וּכְעַן הָאֲנָא אָזֵיל לְעַמִּי אֵיתַא אֶמְלְכִנָּךְ מָא דְּתַעֲבֵיד וַאֲחַוֵּי לָךְ מָא דְּיַעֲבֵיד עַמָּא הָדֵין לְעַמָּךְ בְּסוֹף יוֹמַיָּא׃

[תרגום יונתן] וּכְדוֹן הָאֲנָא מִתְפְנֵי וְאָזִיל לְעַמִי אִיתָא אֵימְלְכִינָךְ אִיזַל זַמִין פּוּנְדְקִין וּמַנֵי בְּהוֹן נְשַׁיָיא מַטְעֲיָיתָא זַבִּין מֵיכְלָא וּמִשְׁתַּיָיא בְּבָצִיר מִן טִימְהוֹן וְיֵיתוּן עַמָא הָדֵין וְיֵיכְלוּן וְיִשְׁתּוּן וִירַווּן וִישַׁמְשׁוּן עִמְהוֹן וִיכַפְרוּן בֶּאֱלָהָהוֹן וְיִתְמַסְרוּן בִּידָךְ בְּשָׁעָה קְּלִילָא וְיִפְּלוּן מִנְהוֹן סַגִיאִין בְּרַם בָּתַר כְּדֵין עֲתִידִין הִינוּן דְיִשְׁלְטוּן בְּעַמָךְ בְּסוֹף עֲקַב יוֹמַיָא:

[ירושלמי (קטעים)] וּכְדוֹ הָא אֲנָא אָזֵיל לְוַת עַמִי אִיתָא כְעַן אָעוּץ יָתָךְ עֵצָה דִי תַעֲבֵיד בְּעַמָא הָאִילֵן חָטֵי יַתְהוֹן וְאִין לָא לֵית אַתְּ שַׁלִיט בְּעַמָא הָאִילֵין בְּרַם עֲתִידִין הִינוּן עַמָא הָאִילֵין מִשְׁלוֹט בְּעַמָךְ בְּסוֹף עֲקַב יוֹמַיָא:

א' תרגום יונתן בעברית [שרת"י במדינות – במדבר דף 414]:

ועתה הנני מתפנה והולך לעמי, לך אייעצך לך (עצה בה תוכל נכות בם בישראל) : הזמן חנויות ותמנה בהן נשים זונות, קנה מאכל ומשתה בפחות משויין, ויבא העם הזה ויאכלו וישתו וישכרו וישמשו עמהן, ויכפרו כאלהיהם, וימסרו בידך בשעה קלה, ויפלו מהם רבים, אך אחרי כך, עתידים הם שישלטו בעמך באחרית סוף הימים.

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

עתה, אני הולך אל עמי, ישנה עכשיו אייעץ לך עצה שתעשה בעם הזה (בעם ישראל) תחטאה אותם, ואם לא, אין אתה שולט בעם הזה. אבל, עתידים הם, העם הזה, לשלוט בעמך בסוף אחרית הַיָּמִים.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן מעניין ביותר: הוא מתאים מצוין לימינו אלה! אבל, לפי הפסוק שבמקרא, וגם לפי

התרגומים, בני ישראל עתידיים להשתלט גם על הפיתויים האלה, ולשלוט על אויבינו ושונאינו באחרית סוף הימים! 

[במדבר כד יג] אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֹתוֹ אֲדַבֵּר.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד יג] אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהוָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהוָה אֹתוֹ אֲדַבֵּר.

[תרגום אונקלוס] אִם יִתֵּין לִי בָלָק מְלֵי בֵיתֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמִעְבַּר עַל גְּזֵירַת מֵימְרָא דַּייָ לְמֶעֱבַד טָבְתָא אוֹ בִּשְׁתָּא מֵרְעוּתִי דִּימַלֵּיל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵּיל׃

[תרגום יונתן] אִם יִתֵּן לִי בָלָק מִן יְקָרָא מְלא קוּרְטוֹר דִילֵיהּ כְּסַף וּדְהַב לֵית לִי רְשׁוּ לְמֶעֱבַר עַל גְזֵירֵת מֵימַר דַיְיָ לְמֶעֱבַד טַבְתָא אוֹ בִישְׁתָא מִן רְעוּתִי מַה דִי מַלֵיל יְיָ יָתֵיהּ אֲמַלֵיל:

א' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כד יב] וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד יב] וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק הֲלָא אַף עִם אִזְגַּדָּךְ דִּשְׁלַחְתָּא לְוָתִי מַלֵּילִית לְמֵימַר׃

[תרגום יונתן] וַאֲמַר בִּלְעָם לְבָלָק הֲלָא עִם אִזְגַדִין דְשָׁדַרְתְּ לְוָתִי מַלֵלִית לְמֵימָר:

א' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כד יא] וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד יא] וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד.

[תרגום אונקלוס] וּכְעַן אִיזֵיל לָךְ לְאַתְרָךְ אֲמַרִית יַקָּרָא אֲיַקְּרִנָּךְ וְהָא מַנְעָךְ יְיָ מִן יְקָר׃

[תרגום יונתן] וּכְדוֹן עֲרוֹק לָךְ לְאַתְרָךְ אֲמָרִית מְיַקְרָא אֲיַקְרִינָךְ וְהָא מְנַע יְיָ לְבִלְעָם מִן יְקָרָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כד י] וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד י] וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים.

[תרגום אונקלוס] וּתְקֵיף רוּגְזָא דְּבָלָק בְּבִלְעָם וּשְׁקַפִנּוּן לִידוֹהִי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לִמְלָט שָׂנְאַי קְרֵיתָךְ וְהָא בָּרָכָא מְבָרֵיכְתְּ לְהוֹן דְּנָן תְּלָת זִמְנִין׃

[תרגום יונתן] וּתְקֵיף רוּגְזָא דְבָלָק בְּבִלְעָם וְטָפַח יַת יְדוֹי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט סַנְאַי דְבַרְתִּיךְ וְהָא בְּרָכָא מְבָרְכַת לְהוֹן דְנַן תְּלַת זִמְנִין:

[ירושלמי (קטעים)] וּתְקֵיף רוּגְזָא דְבָלָק עַל בִּלְעָם וְטָפַח בְּכַף יְדוֹי וַאֲמַר בָּלָק לְבִלְעָם לְמֵילַט שַנְאַי דְבָרִית יָתָךְ וּלְחוֹד מְבָרְכַתְּ:

א' תרגומים דומים למקרא.

[במדבר כד ט] כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד ט] כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר.

[תרגום אונקלוס] יְנוּחַ יִשְׁרֵי בִּתְקוֹף כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא וְלֵית דִּיקִימִנֵּיהּ בְּרִיכָךְ יְהוֹן בְּרִיכִין וְלִיטָךְ יְהוֹן לִיטִין׃

תרגום יונתן] נַיְיחִין וְשַׁרְיַין כְּאַרְיָא וּכְלֵיתָא דְכַד דָמִיךְ מַאן יְקִימִינֵיהּ מְבָרְכְהוֹן יְהוֹן בְּרִיכִין כְּמשֶׁה נְבִייָא סַפְרֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל וּמְלַטְטִינוּן יְהוֹן לִיטִין כְּבִלְעָם בַּר בְּעוֹר:

[ירושלמי (קטעים)] הָא עַמָא הָאִלֵין כְּאַרְיָא שַׁרְיָן וּכְאַרְיוּתָא מִתְגַבְּרִין מַאן דְבָרֵךְ יַתְכוֹן יִשְרָאֵל יֶהֱוֵי מְבוֹרָךְ כְּמשֶׁה נְבִיָא סַפְרֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל וּמַאן דְלַיִיט יַתְכוֹן יֶהֱוֵי לוּט כְּבִלְעָם בַּר בְּעוֹר:

א' תרגומים בעברית:

-          תרגום אונקלוס:

ינוח ושוכן בחוזקה כאריה וכלביא ואין (שלא) יתקיים, מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶים אותך אָרוּר.

-          תרגום יונתן:

נחים ושוכנים כאריה וכלביא, שכאשר דומיך, מי יקיים, מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ, כמשה הנביא של תורת ישראל, וְאֹרְרֶים אותך אָרוּר, כְּבִלְעָם בַּר בְּעוֹר:

-          ירושלמי (קטעים):

הי, העם הזה, כאריה שוכנים, וכלביאות מתגברים, מי שמברך אתכם ישראל יהיה מבורך כמשה נביא תורת ישראל, וְמי אֹרְרֶים אותך אָרוּר כְּבִלְעָם בַּר בְּעוֹר:

-          לעניות דעתי, מעניין הניגוד בין משה רבינו ע"ה, הנביא דאורייתא, לבית בלעם, נביא אומות העולם. מעניין מאד גם

המידה לניגוד זה: משה רבינו ע"ה מברך את עם ישראל, כאשר בלעם בר בעור מקלל אותם! אפשר לשאול, האם יש ניגוד בין הנביאים, בין משה רבינו, נביא עם ישראל, לבין בלעם, נביא עמי העולם, זה אומר שיש ניגוד בין עם ישראל, לבין עמי העולם? לא ולא! כפי מאמר ה' לאברהם אבינו ע"ה, אומות העולם מבורכות על ידי בני ישראל.

[במדבר כד ח] אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ.

 בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:       

[במדבר כד ח] אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ.

[תרגום אונקלוס] אֵל דְּאַפֵּיקִנּוּן מִמִּצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ יֵיכְלוּן בֵּית יִשְׂרָאֵל נִכְסֵי עַמְמַיָּא שָׂנְאֵיהוֹן וּבְבִזַּת מַלְכֵיהוֹן יִתְפַּנְּקוּן וְאַרְעָתְהוֹן יַחְסְנוּן׃

[תרגום יונתן] אֱלָהָא דְאַפֵּיקִינוּן פְּרִיקִין מִמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְרוֹמָא תּוּשְׁבַּחְתָּא גְבוּרְתָּא דִילֵיהּ יְשֵׁיצֵי יַת אוּמַיָא בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְתוּקְפְהוֹן יִתְבַּר וְגִירֵי מְחַוַות פּוּרְעָנוּתֵיהּ יְגָרֵי בְהוֹן וִישֵׁיצוּנוּן:

[ירושלמי (קטעים)]  אֱלָהָא דִפְרַק וְאַפֵּיק יַתְהוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם תּוּקְפָא וְתוּשְׁבָּחָא וְרוֹמְמוּתָא דִידֵיהּ יָכְלִין בְּנֵי יִשְרָאֵל עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וְקוּרְיַיתְהוֹן יִפְלְגוּן וְגִבָּרֵיהוֹן יִקְטְלוּן וּמוֹתָרֵיהוֹן יִפְלְגוּן:

א' תרגומים בעברית:

-          תרגום אונקלוס בעברית:

אל שהוציא ממצרים חזק ומרומם לו, ויאכלו בית ישראל נכסי העמים שונאיהם, ובביזת מלכיהם  יתפנקו (בני ישראל), וארצותיהם יירשו.

-          תרגום יונתן בעברית:

ה' שהוציאום בגאולה ממצרים חזק ומרומם, תושבח גבורתו לו, יהרגו את האומות אויביהם, ותוקפנותן תישבר, וחצים בראי פורענותם (של אויבי בני ישראל) יורו בהם (באויבי בני ישראל) ויהרגום.

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

ה' אשר גאל והוציא אום גאולים מארץ מצרים, חוזק ותשבחות ורוממות לו, יכלו בני ישראל על אויביהם, ועריהם (של אויבי בני ישראל) יפרקו, ואנשיהם יהרגו, ומה שנשאר יחלקו (ביניהם, בני ישראל).

[במדבר כד ז] יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:         

[במדבר כד ז] יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ.

[תרגום אונקלוס] יִסְגֵּי מַלְכָּא דְּיִתְרַבַּא מִבְּנוֹהִי וְיִשְׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וְיִתְקַף מֵאֲגַג מַלְכֵּיהּ וְתִנַּטַּל מַלְכוּתֵיהּ׃

[תרגום יונתן] יְקוּם מִנְהוֹן מַלְכֵיהוֹן וּפְרוֹקְהוֹן מִנְהוֹן וּבְהוֹן יֶהֱוֵי וְזַרְעֲיַיתְהוֹן בְּנוֹי דְיַעֲקב יִשְׁלְטוּן בְּעַמְמִין סַגִיאִין קַמָאָה דְיִמְלוֹךְ עֲלֵיהוֹן יַגִיחַ קְרָבָא בִּדְבֵית עֲמָלֵק וְיִתְרוֹמָם עַל אֲגַג מַלְכֵיהוֹן וּבְגִין דְיֵיחוֹס עֲלוֹי יִתְנְטֵיל מִנֵיהּ מַלְכוּתֵיהּ:

[ירושלמי (קטעים)] יְקוּם מַלְכֵיהוֹן לִבְנֵיהוֹן וּפְרוֹקֵיהוֹן מִנְהוֹן וּבְהוֹן יֶהֱוֵי וְיֶהֱוֵי מַכְנַשׁ לְהוֹן גְלוּתְהוֹן מִן מְדִינְתָּא בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּבְנֵיהוֹן יִשְׁלְטוּן בְּאוּמַיָא וּתְקֵיף מִן שָׁאוּל דִי חַס עַל אֲגַג מַלְכֵיהוֹן דַעֲמַלְקָאָה   מַלְכוּתֵיהּ דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא:

א' תרגום יונתן בעברית [שרת"י במדינות – במדבר דף 413]:

יקום מהם מלכיהם, ופודיהם מהם ובהם יהיו, וזרע בני יעקב ישלטו בעמים רבים, הראשון שימלוך עליהם (שאול), ילחם בבית עמלק ויתרומם על אגג מלכם, ובגלל שיחוס עליו ייקח ממנו מלכותו.

-          תרגום אונקלוס בעברית:

ירבה המלך שיגדל מבניו, וישלוט בעמים רבים, ויותקף מאגג מלכו, ותינטל מלכותו.

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

יקום מלכיהם לבניהם, ופודיהם מהם ובהם יהיו, ויהיו אוספים להם את גלויותיהם מן מדינות אויביהם, ובניהם ישלטו בעמים, ותוקף על ידי שאול שחס על אגג מלכיהם של עמלק, מלכותו של מלך המשיח.

-          יש בפסוק זה, יש דבר מעניין: התרגומים, אפילו תרגום אונקלוס, מתרגמים שלא כמו פסוק המקרא. כאילו פסוק

המקרא הוא משל, והתרגומים מפרשים את המשל הזה. זה דבר יוצא דופן שגם תרגום אונקלוס מפרש ומסביר את פסוק המקרא. לעניות דעתי, זה דבר מעניין מאד, וגם יפה מאד איך התרגומים מתרגמים לארמית את הפסוק הזה.  על ידי התרגומים, אפשר להבין את משל הפסוק.

[במדבר כד ו] כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:         

[במדבר כד ו] כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם.

[תרגום אונקלוס] כְּנַחְלִין דְּמִדַּבְּרִין כְּגִנַּת שִׁקְיָא דְּעַל פְּרָת כְּבוּסְמַיָּא דִּנְצַב יְיָ כְּאַרְזִין דִּנְצִיבִין עַל מַיָּא׃

[תרגום יונתן]  כְּנַחְלִין דְמַיָין דְמִתְגַבְּרִין כֵּן הִינוּן בְּנֵי יִשְרָאֵל יַתְבִין עִדְרִין עִדְרִין מִתְגַבְּרִין בְּאוּלְפַן אוֹרַיְיתָא וְהֵי כְּגַנִין שְׁתִילִין עַל פְּרַקְטוֹנֵי נַהֲרִין כֵּן הִינוּן תַּלְמִידֵיהוֹן חֲבוּרַן חֲבוּרַן בְּבֵית מֶדְרָשֵׁיהוֹן זִיו אַפֵּיהוֹן יַנְהַר כְּזִיו רְקִיעִין דִי בְרָא יְיָ בְּיוֹם תִּנְיַין לִבְּרִיאַת עַלְמָא וּמַתְחִינוּן לִיקַר שְׁכִינְתָּא רַמְיַין וּמְנַטְלִין עַל כָּל אוּמַיָא כַּאֲרָזַיָא דְלִיבְנוֹם דִשְׁתִילִין עַל מַבּוּעֵי מַיָין:

א' תרגום יונתן בעברית [שרת"י במדינות – במדבר דף 410]:

כנחלי מים שמתגברים, כן הם בית ישראל יושבים עדרים עדרים, מתגברים בלימוד התורה, והם כגנים שתולים על ברכות נהרות, כן הם תלמידיהם חבורות חבורות בבית מדרשם, זיו פניהם יאיר כזיו הרקיעים אשר ברא ה׳ כיום השני לבריאת העולם, ומתחם לכבוד השכינה, גבוהים ומתנשאים על כל האומות כארזי לבנום, השתולים על מעייני מים . 

-          תרגום אונקלוס בעברית:

כנחלים של מדברות,  כגינה מושקת שעל (נחל) פרת,  כמתוקות שהציב ה', כארזים הניצבים על מים.

[במדבר כד ה] מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:                             

[במדבר כד ה] מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] מָא טָבָא אַרְעָךְ יַעֲקֹב בֵּית מִשְׁרָךְ יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] כַּמָה יָאוָון הִינוּן בָּתֵּי מֶדְרָשֵׁיכוֹן בְּמַשְׁכְּנָא דִי שַׁמֵשׁ בְּהוֹן יַעֲקב אֲבוּכוֹן וְכַמָה יָאֵי הוּא מַשְׁכַּן זִמְנָא דִמְיַיצַע בֵּינֵיכוֹן וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן דַחֲזוֹר חֲזוֹר לֵיהּ בֵּית יִשְרָאֵל:

[ירושלמי (קטעים)] מַה טָבִין הִינוּן מַשְׁכְּנִין דְצַלִי בְהוֹן יַעֲקב אֲבוּהוֹן וּמַשְׁכַּן זִמְנָא דַעֲבַדְתּוּן לִשְׁמִי וּמַשְׁכְּנֵיכוֹן חֲזוֹר חֲזוֹר לְכוֹן דְבֵית יִשְרָאֵל:כְּנַחֲלִין מִתְגַבְּרִין כֵּן יֶהֱוְיָן יִשְרָאֵל מִתְגַבְּרִין עַל בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן וּכְגַנִין שְׁתִילִין עַל מַבּוּעִין דְמַיָין כֵּן יְהוֹן קִרְיַיתְהוֹן סָפְקַן סַפְרִין וּמַלְפֵי אוֹרַיְיתָא וְהֵיךְ שְׁמַיָא דִמְתַח מֵימְרָא דַיְיָ לְבֵית שְׁכִינָה לֵיהּ כֵּן יֶהֱוְיָן יִשְרָאֵל חַיִין וְקַיְימִין עַד לַעֲלַם יָאִין וּמְשַׁבְּחִין כַּאֲרָזַיָא דְמַיִין וּמְנַטְלִין בִּכְרָיוּתֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית [שרת"י במדינות – במדבר דף 409]:

מה נאים בתי מדרשיכם במשכן ששימש בהם יעקב אביכם, וכמה נאה הוא האהל מועד השוכן בתוככם, ומשכנותיכם בית ישראל ,

הסובבים אותו.

-          תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

מה טובים אלה משכנים שהתפלל בהם יעקב אביהם, ואוהל מועד שעשיתם אותו לשמי (ה', לעניות דעתי, יכול להיות שדברים אלה, הם  מאמר ה' הנאמרים על ידי בלעם), ומשכניכם סביב סביב לכם, של בית ישראל. כנחלים מתגברים, כן יהיו ישראל מתגברים על אויביהם, וכגנים שתולים על מעייני מים כן יהיו קריאתם, ספקי הספרים, ולומדי התורה. וזה השמיים (שהם) המשך מאמר ה' לבית השכינה לו, כן יהיו ישראל חיים וקיימים עד עולם, נאים ומשובחים דומים כארזים, המוטלים בכריותיו.

-          תרגום אונקלוס בעברית:

מה טובה ארצך יעקב, בית מחנותיך ישראל.

אולי דבר מעניין: כתוב במקורות מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, בתרגום אונקלוס כתוב מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ שבעברית מה טובה ארצך. יכול להיות שתרגום אונקלוס מבין שהביטוי שבמקרא מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ הוא כמו מטבע לשון, מטפורה, והרמז בביטוי זה, או הסוד שבביטוי זה, הוא מה טובה ארצך. לעניות דעתי, מדובר על ארץ ישראל, ואזי זה נבואה מפני שעם ישראל עוד לא הגיעו ולא התנחלו בארץ ישראל. ז"א, הפסוק שבמקרא הוא לא מחמאה של בלעם לעם ישראל על מצבו ברגע הדיבור של בלעם, על מצב עם ישראל במדבר סיני, אלא ממש נבואה על המצב העתידי של עם ישראל, עד עולם. עוד דבר: לפי תרגום אונקלוס, בית מחנותיך ישראל זה  ארצך יעקב! ז"א, בלעם מכיר שארץ ישראל היא בית מחנות ישראל! לעניות דעתי, זה דבר עצום, שבלעם, הנביא הנוכרי, שונא ישראל, מכיר בארץ ישראל כבית מחנות ישראל!

[במדבר כד ד] נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

 בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 

דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:                             

[במדבר כד ד] נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם.

[תרגום אונקלוס] אֵימַר דְּשָׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֵל דְּחֵיזוּ מִן קֳדָם שַׁדַּי חָזֵי שָׁכֵיב וּמִתְגְּלֵי לֵיהּ׃

[תרגום יונתן] אֵימַר דִשְׁמַע מֵימַר מִן קֳדָם אֱלָהָא חַיָיא דְחֵיזִיוּ מִן קֳדָם אֵל שַׁדַי הֲוָה חָמֵי וְכַד בָּעֵי דְמִתְגְלֵי לֵיהּ הֲוָה מִשְׁתַּטַח עַל אַנְפּוֹי וְרַזְיָא סְתִימַיָא מָה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָא מִתְגְלֵי לֵיהּ:

[ירושלמי (קטעים)] אֵימַר גַבְרָא דִשְׁמַע מַמְלֵל מִן קֳדָם יְיָ וְדִי חֲזָא מִן קֳדָם שַׁדַי חֲזֵי וְכַד הֲוָה בָּעֵי הֲוָה נִשְׁתַּטַח עַל אַפּוֹי וְרָזֵי נְבוּאֲתָא מִתְגַלִין לֵיהּ וַהֲוָה מִתְנַבֵּי עַל נַפְשֵׁיהּ דְהוּא נָפִיל בְּחַרְבָּא וְסוֹף נְבוּאֲתָא לְמִתְקַיְימָא:

א' תרגום אונקלוס בעברית:

נאום ששמע (בלעם), מאמר מלפני אל (ה'), שראו מלפני שדי (ה'), מחזה מת (נאלם) ומתגלה לו (בלעם).

-          תרגום יונתן בעברית [שרת"י במדינות – במדבר דף 409]:

נאום ששמע (בלעם), מאמר מלפני ה' חיים, שראו מלפני אל שדי, היה רואה וכאשר היה מבקש (מתפלל אל ה') שיתגלה לו (בלעם) היה משתטח (נופל) על פניו, וסודות סתומים, מה שהיה חסוי מן נביא מתגלה לו (בלעם).

-          תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

נאום הגבר (בלעם) ששמע מאמר מלפני ה', ושראה מלפני שדי רואה, וכאשר היה מבקש (מתפלל) היה משתטח (נופל) על  פניו וסודות הנבואות מתגלים לו, והיה מתנבא  על נפשו, שהוא נפל בחרב וסוף הנבואה להתקיים.

יכול להיות שירושלמי (קטעים) מזכיר את מאמר חז"ל "כול הפוסל במומו פוסל"?

[במדבר כד ג] וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.

 דברים חיים רחמים

               כתוב בספר במדבר, פרשת בלק:                              

[במדבר כד ג] וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַל מַתְלֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר וְאֵימַר גּוּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי׃

[תרגום יונתן] וּנְטַל מְתַל נְבוּתֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בַּר בְּעוֹר וְאֵימַר גַבְרָא דְיַקִיר מִן אָבוּי דְרַזְיָא סְתִימַיָא מַה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָיא הֲוָה מִתְגְלֵי לֵיהּ וְעַל דְלָא הֲוָה גָזִיר נָפִיל עַל אַנְפּוֹי עַד זְמַן דְשָׁרֵי מַלְאָכָא לְקִיבְּלֵיהּ:

[ירושלמי (קטעים)] וּנְטַל בִּמְתַל נְבִיוּתֵיהּ וַאֲמַר אֵימַר בִּלְעָם בְּרָא דִבְעוֹר אֵימַר גַבְרָא דְיַקִיר מִן אָבוֹי מַה דְאִתְכַּסֵי מִכָּל נְבִיאַיָא אִתְגְלֵי עֲלוֹי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 409]):  

וישא משל נבואתו ויאמר: נאום בלעם בן בעור, ונאום הגבר שמכובד (יותר) מאביו ,שסודות סתומים, מה שמכוסה מנביאים, היה מתגלה לו, ועל שלא היה מהול, נפל על פניו עד זמן ששכן המלאך לנגדו.

-        ירושלמי (קטעים) בעברית:

ויישא משל נבואתו ואמר נאום בלעם בן בעור, אמר איש שמכובד יותר אביו, מה שמכוסה הכול הנביאים התגלה לו.

-        אולי מעניין: כתוב במקרא שְׁתֻם הָעָיִן שבעברית פשוטה יש חור במקום העין, ז"א, אין לו עין אחת.

לעומת זה, תרגום אונקלוס כותב גּוּבְרָא דְּשַׁפִּיר חָזֵי שבעברית איש שראייתו טובה. יש מפרשים שכותבים באופן דומה, שהחור בעין, העין פתוחה, כדי לקבל אותות ונבואות מהקב"ה.

מעניין שגם תרגום יונתן וירושלמי (קטעים) מפרשים באופן דומה לתרגום אונקלוס, רק במילים אחרות: מַה דְאִתְכַּסֵי מִן נְבִיָיא הֲוָה מִתְגְלֵי לֵיהּ   שבעברית  מה שמכוסה מנביאים, היה מתגלה לו.  

מעניין ביותר, ומעורר הפליאה, איך אותו פסוק יכול לקבל פירושים כול כך שונים, אבל הכול בתוך הגדרות של התורה. גם מעניין, איך פגם לפי הפשט, החור במקום עין, יכול להפוך לסגולה. יכול להיות שזה רמז אלינו: דבר שבמבט ראשון נראה כמו פגם, או חסר, או דבר שלילי, יכול להתבאר בעצם כדבר טוב, כסגולה, כדבר חיובי. זה שיעור גדול לחיים!