[במדבר ל ב] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.

 

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:

[במדבר ל ב] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם רֵישֵׁי שִׁבְטַיָּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמֵימַר דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ׃

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל משֶׁה עִם אֲמַרְכְּלֵי שִׁבְטַיָא לִבְנֵי יִשְרָאֵל לְמֵימָר דֵין פִּתְגָמָא דְמַלֵיל יְיָ לְמֵימָר:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 497]):    

וידבר משה עם ממוני השבטים לבני ישראל לאמר, זה הדבר אשר דבר ה׳ לאמר.

-          כתוב במקרא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, כתוב בתרגום יונתן דֵין פִּתְגָמָא דְמַלֵיל יְיָ לְמֵימָר

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ג]  אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה.

[תרגום אונקלוס] גְּבַר אֲרֵי יִדַּר נְדַר קֳדָם יְיָ אוֹ יְקַיֵּים קְיָם לְמֵיסַר אִסָּר עַל נַפְשֵׁיהּ לָא יְבַטֵּיל פִּתְגָמֵיהּ כְּכָל דְּיִפּוֹק מִפּוּמֵּיהּ יַעֲבֵיד׃

[תרגום יונתן] גְבַר בַּר תְּלֵיסַר שְׁנִין אֲרוּם יִדַר נִדְרָא קֳדָם יְיָ אוֹ יְקַיֵים קְיַים לְמֵיסַר אִיסַר מִמַדַעַם דְהֶתֵּירָא עַל נַפְשֵׁיהּ לָא יָפִיס פִּתְגָמֵיהּ בְּרַם בֵּית דִינָא שָׁרַן לֵיהּ וְאִין לָא שָׁרוּ לֵיהּ כְּכָל מַה דְיִפּוֹק מִפּוּמֵיהּ יַעֲבֵיד:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 497]):    

איש בן שלשה עשר שנים (ויום אחד), כי ידור נדר לפני ה׳, או השבע שבועה לאסור איסר מדבר היתר על נפשו, (הוא) לא יחל דברו, רק בית דין מתירין לו(נדרו), ואם לא התירו לו, ככל היוצא מפיו יעשה.

-          תרגום יונתן דומה למקרא, רק מוסיף ומסביר את המקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ד] וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ.

[תרגום אונקלוס] וְאִתְּתָא אֲרֵי תִדַּר נְדַר קֳדָם יְיָ וְתֵיסַר אִסָּר בְּבֵית אֲבוּהָא בְּרַבְיוּתַהּ׃

[תרגום יונתן] וְאִתְּתָא דְלָא עָבְרַת תְּרֵיסַר שְׁנִין אֲרוּם תִּידַר נְדַר קֳדָם יְיָ וְתֵיסַר אִיסַר בְּבֵית אִיבָהָא עַד תְּרֵיסַר שְׁנִין:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 499]):   

ואשה שלא עברה על (גיל) שנים עשר שנים, כי תדור נדר לפני ה׳, ואסרה איסר בבית אביה עד (גיל של) שנים עשר שנים. 

-          תרגום יונתן דומה למקרא, רק מוסיף ומסביר את המקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ה] וְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם.

[תרגום אונקלוס] וְיִשְׁמַע אֲבוּהָא יָת נִדְרַהּ וַאֲסָרַהּ דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ וְיִשְׁתּוֹק לַהּ אֲבוּהָא וִיקוּמוּן כָּל נִדְרַהָא וְכָל אֲסָרֵי דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן׃

[תרגום יונתן] וְיִשְׁמַע אִיבָהָא יַת נִדְרָהָא וְכָל אִיסְרָהָא דְאָסְרַת עַל נַפְשָׁהּ וְיִתְכַּוֵון וְיִשְׁתּוֹק לָהּ אִיבָהָא וְיִתְקַיְימוּן כָּל נִדְרָהָא וְכָל אִיסָרָא דְאַסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יִתְקַיֵים:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 499]):   

וישמע אביה את נדרה וכל האיסורים אשד אסרה על נפשה, ויכוין וישתוק לה אביה, ויתקיימו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום.

-          תרגום יונתן דומה למקרא, רק מוסיף ומסביר את המקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ו] וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהוָה יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם אַעְדִּי אֲבוּהָא יָתְהוֹן בְּיוֹמָא דִּשְׁמַע כָּל נִדְרַהָא וַאֲסָרַהָא דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ לָא יְקוּמוּן וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵיק לַהּ אֲרֵי אַעְדִּי אֲבוּהָא יָתְהוֹן׃

[תרגום יונתן] וְאִין יִבְטַל אִיבָהָא יָתָהּ בְּיוֹמָא דְשָׁמַע אוֹ לָא אִתְכַּוֵון לְקַיְימָא וּבַטֵיל בָּתַר דְיִשְׁמַע כָּל נִדְרָהָא וְאֵיסָרָא דְאַסָרַת עַל נַפְשָׁהּ לָא יִתְקַיְימוּן וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּרֵי וְיִשְׁתְּבֵק לָהּ אֲרוּם בָּטֵיל אָבוּהָא יָתָהּ מִן רְשׁוּתָא דְנִדְרָא:

-          תרגום יונתן דומה למקרא, רק מוסיף ומסביר את המקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ז] וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם מִהְוָה תִהְוֵי לִגְבַר וְנִדְרַהָא עֲלַהּ אוֹ פֵירוּשׁ שִׂפְוָתַהָא דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ׃

[תרגום יונתן] וְאִין אִתְנַסְבָא אִתְנְסִיבַת לִגְבַר וְנִדְרָהָא עֲלָהּ אוֹ פֵּירוּשֵׁי סִיפְתָהָא דְאָסְרַת עַל נַפְשָׁהּ בְּבֵית אִיבָהָא וְלָא בְטִיל אִיבָהָא עַד לָא אִתְנְסִיבַת וּמִדְאִתְנְסִיבַת לִגְבַר יִתְקַיְימוּן:

תרגום יונתן בעברית:

ואם נישאת נשואה לגבר, ונדרה עליה, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ בבית אביה, ולא ביטל אביה עד לא התחתנה, וכאשר מתחתנת לגבר, יתקיימו (הנדרים האלה).

-          תרגום יונתן דומה למקרא, רק מוסיף ומסביר את המקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ח] וְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ.

[תרגום אונקלוס] וְיִשְׁמַע בַּעְלַהּ בְּיוֹמָא דִּשְׁמַע וְיִשְׁתּוֹק לַהּ וִיקוּמוּן נִדְרַהָא וַאֲסָרַהָא דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן׃

[תרגום יונתן] וְאִין בָּתַר דְאִתְנְסִיבַת נְדָרַת וְיִשְׁמַע בַּעֲלָהּ וּבְיוֹמָא דְשָׁמַע יִתְכַּוֵון לְקַיְימוּתְהוֹן וְיִשְׁתּוֹק לָהּ וְיִתְקַיְימוּן נִדְרָהָא וְאִיסְרָהָא דְאַסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יִתְקַיְימוּן:

תרגום יונתן בעברית:

ואם אחר שמתחתנת נודרת (האישה), וישמע בעלה וביום ששמע יתכוון לקיימם וישתוק לה (לאשתו), ויתקיימו נדריה האיסורים שאסרה על נפשה יתקיימו.

-          תרגום יונתן דומה למקרא, רק מוסיף ומסביר את המקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל ט] וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַיהוָה יִסְלַח לָהּ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם בְּיוֹמָא דִּשְׁמַע בַּעְלַהּ אַעְדִּי יָתְהוֹן וּבַטֵּיל יָת נִדְרַהּ דַּעֲלַהּ וְיָת פֵּירוּשׁ שִׂפְוָתַהָא דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵיק לַהּ׃

[תרגום יונתן] וְאִין בְּיוֹמָא דְשָׁמַע בַּעֲלָהּ בָּטִיל לָהּ וְיִשְׁרֵי יַת נִדְרָהּ דַעֲלָהּ וְיַת פֵּירוּשׁ סִפְתָהָא דַאֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּרֵי וְיִשְׁתְּבֵק לָהּ:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל י] וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ.

[תרגום אונקלוס] וּנְדַר אַרְמְלָא וּמְתָרְכָא כֹּל דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ קַיָּים עֲלַהּ׃

[תרגום יונתן] וְנִדְרָא דְאַרְמְלָא וּמִתַרְכָא כָּל דְאַסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יְקוּם עֲלָהּ:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל יא] וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה.

[תרגום אונקלוס] וְאִם בֵּית בַּעְלַהּ נְדַרַת אוֹ אֲסַרַת אִסָּר עַל נַפְשַׁהּ בְּקִיּוּם׃

[תרגום יונתן] וְאִין עַד דְהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ וְלָא בָּגְרַת נָדְרַת אוֹ אָסְרַת אִסַר עַל נַפְשָׁהּ בְּקִיוּמָא:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל יב] וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם.

[תרגום אונקלוס] וְיִשְׁמַע בַּעְלַהּ וְיִשְׁתּוֹק לַהּ לָא אַעְדִּי יָתְהוֹן וִיקוּמוּן כָּל נִדְרַהָא וְכָל אֲסָרֵי דַּאֲסַרַת עַל נַפְשַׁהּ יְקוּמוּן׃

[תרגום יונתן] וְיִשְׁמַע בַּעֲלָהּ וְיִשְׁתּוֹק לָהּ וְלָא בָטִיל יָתָהּ וּמִית עַד דְלָא בָּגְרַת וְיִתְקַיְימוּן כָּל נִדְרָהָא וְכָל אִיסְרֵי דַאֲסָרַת עַל נַפְשָׁהּ יִתְקַיְימוּן וְלֵית אִיבָהָא זָכֵי בָהּ תּוּב לְבַטְלוּתְהוֹן:

תרגום יונתן בעברית:

וישמע בעלה וישתוק לה, ולא ביטל אותם ( את הנדרים), ומת עד שלא בגרה, ויתקיימו כול נדריה, וכול האיסורים שאסרה על נפשה יתקיימו, ולא אביה זכאי בה שוב לבטלם.

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל יג] וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהוָה יִסְלַח לָהּ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם בַּטָּלָא יְבַטֵּיל יָתְהוֹן בַּעְלַהּ בְּיוֹמָא דִּשְׁמַע כָּל אַפָּקוּת שִׂפְוָתַהָא לְנִדְרַהָא וּלְאִסַּר נַפְשַׁהּ לָא יְקוּמוּן בַּעְלַהּ בַּטֵּילִנּוּן וּמִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵיק לַהּ׃

[תרגום יונתן] וְאִין מִישְׁרָא יִשְׁרֵי יַתְהוֹן בַּעֲלָהּ בְּיוֹמָא דְשָׁמַע כָּל אַפְקוּת שִפְתָהָא לְנִדְרָהָא וּלְאִיסְרֵי נַפְשָׁהָא לָא יִתְקַיְימוּן וְאִין בַּעֲלָהּ בְּטֵילִינוּן וְלָא יַדְעַת וַעֲבָרַת מִן קֳדָם יְיָ יִשְׁתְּבֵק לָהּ:

[ירושלמי (קטעים)] בַּעֲלָהּ אַפֵּיס יַתְהוֹן:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל יד] כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ.

[תרגום אונקלוס] כָּל נְדַר וְכָל קִיּוּמַת אִסָּר לְסַגָּפָא נְפַשׁ בַּעְלַהּ יְקַיֵּימִנּוּן וּבַעְלַהּ יְבַטֵּילִנּוּן׃

[תרגום יונתן] כָּל נִדְרָא וְכָל קִיוּם אִסְרָא לְסַגָפָא נְפַשׁ בַּעֲלָהּ יְקַיְימִינוּן וּבַעֲלָהּ יְבַטֵילִינוּן:

[ירושלמי (קטעים)] בַּעֲלָהּ יָפִיס יַתְהוֹן:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:           

[במדבר ל טו] וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם מִשְׁתָּק יִשְׁתּוֹק לַהּ בַּעְלַהּ מִיּוֹם לְיוֹם וִיקַיֵּים יָת כָּל נִדְרַהָא אוֹ יָת כָּל אֲסָרַהָא דַּעֲלַהּ קַיֵּים יָתְהוֹן אֲרֵי שְׁתֵיק לַהּ בְּיוֹמָא דִּשְׁמַע׃

[תרגום יונתן] וְאִין מִשְׁתַּק יִשְׁתּוֹק וּמִתְכַּוֵון לָהּ בַּעֲלָהּ מִיוֹמָא דְשָׁמַע לְיוֹמָא חוֹרַן וְיִתְקַיְימוּן כָּל נִדְרָהָא אוֹ יַת כָּל אִיסְרָהָא דַעֲלָהּ וּבְמִשְׁתּוּקֵיהּ קְיַים יַתְהוֹן אֲרוּם שָׁתִיק לָהּ בְּיוֹמָא וְאִתְכַּוֵון וְלָא שְׁרִינוּן בְּיוֹמָא דְשָׁמַע:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:          

[במדבר ל טז] וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם בַּטָּלָא יְבַטֵּיל יָתְהוֹן בָּתַר דִּשְׁמַע וִיקַבֵּיל יָת חוֹבַהּ׃

[תרגום יונתן] וְאִין מֵישְׁרָא יִשְׁרֵי לָהּ יוֹמָא חַד בָּתַר דְשָׁמַע לָא סַגְיָא לָהּ בְּשֵׁירוּתָא וְאִין מַפְסָא פִתְגָמָא בַּעֲלָהּ אוֹ אִיבָהּ מְקַבֵּל יַת חוֹבָהּ:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 503]):   

ואם התר יתיר לה יום אחד אחר ששמע, לא מספיק לה בהתרה, ואם חללה דבורה, אישה או אביה מקבל את עונה.

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:   

[במדבר ל יז] אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ.

[תרגום אונקלוס] אִלֵּין קְיָמַיָּא דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה בֵּין גּוּבְרָא לְאִתְּתֵיהּ בֵּין אַבָּא לִבְרַתֵּיהּ בְּרַבְיוּתַהּ בֵּית אֲבוּהָא׃

[תרגום יונתן] אִלֵין אַחֲוָויַת קְיָימַיָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה בֵּין גְבַר לְאִתְּתֵיהּ בֵּין אִיבָא לִבְרַתֵּיהּ בְּיוֹמֵי טַלְיוּתָא עַד דְהִיא בְּבֵית אִיבָהָא וְלָא בְּיוֹמֵי טַלְיוּתָא וְהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ:

[ירושלמי (קטעים)] בְּיוֹמֵי טַלְיוּתָהּ בְּבֵיתֵיהּ דַאֲבוּהָא:      

תרגום יונתן בעברית:

אֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ ולא בימי בִּנְעֻרֶיהָ והיא בבית בעלה.

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:   

[במדבר לא א] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר׃

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:   

[במדבר לא ב] נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ.

[תרגום אונקלוס] אִתְפְּרַע פּוּרְעָנוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן מִדְיַנָאֵי בָּתַר כֵּן תִּתְכְּנֵישׁ לְעַמָּךְ׃

[תרגום יונתן] אִתְפְּרַע פּוּרְעָנוּת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן מִדְיָנָאֵי וּמִן בָּתַר כְּדֵין תִּתְכְּנֵשׁ לְעַמָךְ:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 503]):   

נקום נקמת בני ישראל מן המדיינים, ואחר כך תאסוף אל עמיך.

תרגומים דומים למקרא.

               כתוב בספר במדבר, פרשת מטות:   

[במדבר לא ג] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהוָה בְּמִדְיָן.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל מֹשֶׁה עִם עַמָּא לְמֵימַר זָרִיזוּ מִנְּכוֹן גּוּבְרִין לְחֵילָא וִיהוֹן עַל מִדְיָן לְמִתַּן פּוּרְעָנוּת דִּין עַמֵּיהּ דַּייָ בְּמִדְיָן׃

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל משֶׁה עִם עַמָא לְמֵימָר אִזְדַרְזוּ לְוַותְכוֹן גוּבְרִין לְחֵילָא וִיהוֹן מְסַדְרִין סִדְרֵי קְרָבָא עַל מִדְיָן לְמִתַּן פּוּרְעָנוּת עַמָא דַיְיָ בְּמִדְיָן:

[ירושלמי (קטעים)] אִזְדַיָנוּ מִן לְוַותְכוֹן:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 504]):   

וידבר משה אל העם לאמור. תזדרזו לכם אנשים לצבא. ויהיו עורכים מלחמה על מדין, לתת נקמת עם ה׳ במדין.

-          תרגומים מוסיפים פּוּרְעָנוּת עַמָא דַיְיָ לעומת נִקְמַת יְהוָה במקרא.

אולי יש שאלה, למה התרגומים מוסיפים נקמת עם ה׳ ? יכול להיות לרמוז שרצון ה' הוא רצון עם ישראל. יכול להיות עוד תירוץ: לפי המקרא, נִקְמַת יְהוָה, אולי לא ברור למה הקב"ה צריך מעשה, תמיכה, השתתפות של בני ישראל כדי שהקב"ה ינקום במדיין. יכול להיות שבגלל זה, התרגומים מסבירים שהנקמה היא נקמת עם ה׳. הקב"ה לוחם מלחמות עם ישראל.

לעניות דעתי, אני מתחבר לתירוץ הראשון, יכול להיות לרמוז שרצון ה' הוא רצון עם ישראל.

[ספר ישעיהו ל כב] כב וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ.

 

כב וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ.

-          לעניות דעתי, פסוקי נחמה.

כג וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב.

כד וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.

כה וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.

-          לעניות דעתי, פסוקים אלה מתייחסים לשארית הימים, ביאת המשיח, במהרה בימינו!

כו וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.

כז הִנֵּה שֵׁם יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת.

כח וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים.

כט הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר יְהוָה אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל.

ל וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד.

לא כִּי מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה.

-          קול, מאמר ה' יכה את אשור.

לב וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בה [בָּם].

לג כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.

פרק לא

א הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ.

-          לעניות דעתי, החלק החשוב בפסוק: וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ. אפשר אולי לשאול: מה קורה בימינו אלה, כאשר אנו עושים דברים דומים? תירוץ אפשרי: בימינו אין נביאים! ובכול זאת מה עושים? חומר למחשבה!

-          מצאתי: https://www.yeshiva.org.il/midrash/6755

הרב אברהם שפירא זצ"ל, האם יש נבואה בימינו?: "כלומר נבואה מסתלקת, אבל התורה לא מסתלקת. ישראל לא יוכלו לחיות בלי תורה, כשיהיו דבקים בתורה יוכלו להחזיק מעמד גם בלי נבואה. וכמו שאמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (דף י"ב), שניטלה נבואה מהנביאים, אבל מן החכמים לא ניטלה, והסביר שם הרמב"ן, שהכוונה היא שיש נבואה בדרך של חכמה (עי' שו"ת חת"ס או"ח סי' ר"ח ד"ה מ"ש).

בתקופה ההיא החלו בהנהגה של "נדברו יראי ד' איש אל רעהו", מה שנסתלק מנבואה, ניתן בדרך של נדברו יראי ד'. יהי רצון שנזכה בביאת אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים ולהקריב קורבן הפסח במועדו בבית מקדשנו אמן. "

שָׁעוּ -  שמו לב, הבחינו, התייחסו.

ב וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן.

-          הפסוק מדבר על הקב"ה, שלא מסיר דבריו, וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים (על יהודים שמביאים את הרע עליכם) וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן (אלה מצרים).

ג וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן.

-          לעניות דעתי, שפה מאד ציורית, על הניגוד בין הקב"ה לבין מצרים, אדם בשר ודם.

ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל גִּבְעָתָהּ.

-          הקב"ה נמשל לאריה ולכפיר.

ה כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.

ו שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

ז כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא.

ח וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לוֹ מִפְּנֵי חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ.

ט וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם.

פרק לב

א הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ

ב וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.

ג וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה.

ד וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת.

ה לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ.

-          יכול להיות שפסוקים אלה מתייחסים את אחרית הימים?

ו כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל יְהוָה תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר.

-          משלים יפים ביותר: תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר.

ז וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל ענוים [עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט.

-          מעניין אולי, איך הרשע פוגע בעיקר באביונים, ועניים. יכול להיות שהם הקל ביותר לפגוע בהם, ללא הגנה, ללא מענה, אלא הקדוש ברוך הוא! יכול להיות שזה הסבר, אולי ראשוני ופשטני, למה, לעניות דעתי, השכבות החלשות, העניות, הם יותר מחוברים לדת, להקב"ה, מאשר השכבות המבוססות. יש כאלה שיגידו שהסיבה חוסר השכלה. אבל, יכול להיות שחוסר השכלה מחובר חיבור חזק ביותר לעוני, עניים ואביונים. לכן, יכול להיות שהסיבה האמיתית לקשר החזק לדת וקב"ה היא לא חסר השכלה אלא העוני. יותר מזה, אמרו חז"ל, כאשר האדם מצליח, טוב לו, וחי בעושר, הוא שוכח שכול הטוב הזה בא לו מהקב"ה, ומתרחק ממנו.   

ח וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.

-          זה אולי המשיח? וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.

ט נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי.

-          אולי מעניין, איך הנביא רואה בנשים קהל שיכול לקבל מאמריו, ולהשפיע לטובה בעם ישראל.

י יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבוֹא.

יא חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם.

יב עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה.

יג עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה כִּי עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה עַלִּיזָה.

יד כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.

טו עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל וכרמל [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב.

-          כרגיל בספר ישעיהו, אחרי ההוכחה באה הנחמה.

טז וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב.

-           המשפט היה מגורש למדבר, אבל הצדק כן תשב בירושלים, ובבית המקדש. לעניות דעתי, דברי נחמה. במקרא כתוב וּצְדָקָה, אבל לפי ההקשר של מִשְׁפָּט, יכול להיות שמדובר בצדק.

יז וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם.

-          לעניות דעתי, הנביא מדבר על אחרית הימים.

יח וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּוֹת.

-          לעניות דעתי, הנביא מדבר על אחרית הימים.

יט וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר.

כ אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.

פרק לג

א הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ בָךְ.

-          מידה כנגד מידה!

ב יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה.

-          בפסוק זה, ובפסוקים הבאים, דברי שבח והלל אל הקדוש ברוך הוא!

ג מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ עַמִּים מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם.

ד וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ.

ה נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה.

ו וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ.

ז הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן.

ח נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ.

ט אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל.

י עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא.

יא תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם.

יב וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ.

יג שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי.

-          שמעו רחוקים, כהרתעה, הזהרה, התראה. דעו קרובים, כחיזוק.

יד פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם.

טו הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע.

טז הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים.

יז מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים.

יח לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים.

יט אֶת עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה.

-          נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה!

כ חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ‍ִם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ.

-          מעניין ביותר איך לפני כשלושת אלפים שנים, הנביא ישעיהו מתפלל ומצפה לירושלים הבנויה! ממש כמו בימינו אלה! אמן!

כא כִּי אִם שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ.

-          מדובר על ירושלים.

כב כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ.

-          מילות שבח להקדוש ברוך הוא!

כג נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל יְחַזְּקוּ כֵן תָּרְנָם בַּל פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז.

כד וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָו‍ֹן.

פרק לד

א קִרְבוּ גוֹיִם לִשְׁמֹעַ וּלְאֻמִּים הַקְשִׁיבוּ תִּשְׁמַע הָאָרֶץ וּמְלֹאָהּ תֵּבֵל וְכָל צֶאֱצָאֶיהָ.

-          מילים יפות ביותר! אמן!

ב כִּי קֶצֶף לַיהוָה עַל כָּל הַגּוֹיִם וְחֵמָה עַל כָּל צְבָאָם הֶחֱרִימָם נְתָנָם לַטָּבַח.

ג וְחַלְלֵיהֶם יֻשְׁלָכוּ וּפִגְרֵיהֶם יַעֲלֶה בָאְשָׁם וְנָמַסּוּ הָרִים מִדָּמָם.

-          מילים קשות ביותר!

ד וְנָמַקּוּ כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנָגֹלּוּ כַסֵּפֶר הַשָּׁמָיִם וְכָל צְבָאָם יִבּוֹל כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה.

ה כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד וְעַל עַם חֶרְמִי לְמִשְׁפָּט.

-          בימינו לא יודעים מי זה אדום, התערבבו העמים.

ו חֶרֶב לַיהוָה מָלְאָה דָם הֻדַּשְׁנָה מֵחֵלֶב מִדַּם כָּרִים וְעַתּוּדִים מֵחֵלֶב כִּלְיוֹת אֵילִים כִּי זֶבַח לַיהוָה בְּבָצְרָה וְטֶבַח גָּדוֹל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.

-          שאלה: למה דווקא 'ארץ אדום'?

ז וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן.

ח כִּי יוֹם נָקָם לַיהוָה שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן.

-          יכול להיות שארץ אדום הייתה במלחמה מול מלכות יהודה.

ט וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה.

-          זה אולי ים המלך?

י לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ.

-          אפשר אולי להבין תֶּחֱרָב לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ, אם ארץ ישראל נחרבת, אין בה יהודים, אזי לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ. ז"א, אין תושבים אחרים בארץ ישראל, אלא אך ורק היהודים.

יא וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ.

יב חֹרֶיהָ וְאֵין שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס.

-          מילות הוכחה.

יג וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה.

יד וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ.       

-          לעניות דעתי, מילות נחמה.

טו שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ.

טז דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְהוָה וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן.

יז וְהוּא הִפִּיל לָהֶן גּוֹרָל וְיָדוֹ חִלְּקַתָּה לָהֶם בַּקָּו עַד עוֹלָם יִירָשׁוּהָ לְדוֹר וָדוֹר יִשְׁכְּנוּ בָהּ.

פרק לה