ספר ישעיהו פרק נ"ח

 ספר ישעיהו

פרק נ"ח

א  קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם.

-          לעניות דעתי, אולי ההכרח שבהוכחה.

ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן.

ג לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ.

ד הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם.

ה הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה.

ו הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים וְכָל מוֹטָה תְּנַתֵּקוּ.

ז הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם.

-          לעניות דעתי, כול פסוקים אלה, א-ז, הם נבואה לאחרית הימים.

ח אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ.

ט אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי אִם תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר אָוֶן.

י וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם.

יא וְנָחֲךָ יְהוָה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו.

יב וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת.

יג אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.

יד אָז תִּתְעַנַּג עַל יְהוָה וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר.

-          לעניות דעתי, פסוקים אלה, ח-יד, הם פסוקי נחמה.

ספר ישעיהו פרק נ"ז

 ספר ישעיהו

פרק נ"ז

א הַצַּדִּיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק.

-          פסוק מעניין: יכול להיות שזה מקור הדעה "כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק!"

ב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ.

ג וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה.

ד עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר.

-          אולי משל על הדמגוגים ואופורטוניסטים שבימינו אלה!

ה הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים.

ו בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם.

ז עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח.

ח וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית.

ט וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִרַיִךְ עַד מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד שְׁאוֹל.

י בְּרֹב דַּרְכֵּךְ יָגַעַתְּ לֹא אָמַרְתְּ נוֹאָשׁ חַיַּת יָדֵךְ מָצָאת עַל כֵּן לֹא חָלִית.

יא וְאֶת מִי דָּאַגְתְּ וַתִּירְאִי כִּי תְכַזֵּבִי וְאוֹתִי לֹא זָכַרְתְּ לֹא שַׂמְתְּ עַל לִבֵּךְ הֲלֹא אֲנִי מַחְשֶׁה וּמֵעֹלָם וְאוֹתִי לֹא תִירָאִי.

יב אֲנִי אַגִּיד צִדְקָתֵךְ וְאֶת מַעֲשַׂיִךְ וְלֹא יוֹעִילוּךְ.

יג בְּזַעֲקֵךְ יַצִּילֻךְ קִבּוּצַיִךְ וְאֶת כֻּלָּם יִשָּׂא רוּחַ יִקַּח הָבֶל וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי.

-          פירוש רש"י:

בזעקך יצילוך קבוציך - יקומו נא קבוצת אלילים ופסילים ומכחישי תורה אשר קבצת ויצילוך בזעקך מצרתך הלא את כולם ישא רוח ולא יוכלו להציל

-          לעניות דעתי, יש בפסוק זה ניגוד בין הבל האלילים, לבין הקב"ה "וְהַחוֹסֶה בִי יִנְחַל אֶרֶץ וְיִירַשׁ הַר קָדְשִׁי".

יד וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ פַּנּוּ דָרֶךְ הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי.

-          פסוק יפה ביותר, ועכשווי ביותר!

טו כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים.

טז כִּי לֹא לְעוֹלָם אָרִיב וְלֹא לָנֶצַח אֶקְּצוֹף כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי.

יז בַּעֲו‍ֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי וְאַכֵּהוּ הַסְתֵּר וְאֶקְצֹף וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב בְּדֶרֶךְ לִבּוֹ.

יח דְּרָכָיו רָאִיתִי וְאֶרְפָּאֵהוּ וְאַנְחֵהוּ וַאֲשַׁלֵּם נִחֻמִים לוֹ וְלַאֲבֵלָיו.

יט בּוֹרֵא נוב [נִיב] שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו.

כ וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ כִּי הַשְׁקֵט לֹא יוּכָל וַיִּגְרְשׁוּ מֵימָיו רֶפֶשׁ וָטִיט.

כא אֵין שָׁלוֹם אָמַר אֱלֹהַי לָרְשָׁעִים.

ספר ישעיהו פרק נ"ה

 ספר ישעיהו פרק נ"ה

יב כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף.

[תרגום יונתן] אֲרֵי בְחֶדְוָא תִפְקוּן מִבֵּינֵי עַמְמַיָא וּבִשְׁלָמָא תִּתּוֹבְלוּן לְאַרְעֲכוֹן טוּרַיָּא וְרָמָתָא יְבוּעוּן קֳדָמֵיכוֹן תּוּשְׁבָּחָא וְכָל אִילָנֵי חַקְלָא יִשְׁעַנוּן בְעַנְפֵיהוֹן:

הרי בחדווה תצאו מבין העמים, ובשלום תובלו לארצכם, הרים וגבעות ישמחו לפניכם בתשבחות, וכול אילני השדה ישירו בענפיהם.

-          אמן!

יג תַּחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ תחת [וְתַחַת] הַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס וְהָיָה לה' לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.

[תרגום יונתן] חֲלַף רְשִׁיעַיָא יִתְקַיְמוּן צַדִּיקַיָא וַחֲלַף חַיָבַיָא יִתְקַיְמוּן דַּחֲלֵי חֶטְאָה וִיהֵי קֳדָם יי לְשׁוּם לְאָת עֲלַם דְּלָא יִפְסוֹק:

תחת הרשעים יתקיימו צדיקים, ותחת חוטאים יתקיימו הנשמרים מחטאים, ולפני ה' לשם ולאות עולם שלא יפסיק.

-          אמן!

ספר ישעיהו פרק נו

 ספר ישעיהו

פרק נו

א כֹּה אָמַר יְהוָה שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת.

[תרגום יונתן] כדנן אמר יי טרו דינא עבידו צדקתא ארי קריב פורקני למיתי וזכותי לאתגלאה:

כך אמר ה', שמרו את הדין, ותעשו צדקה, הרי קרובה ישועתי לבוא, וזכותי להתגלות.

-          דברי הנביא ישעיהו ע"ה מעניינים ביותר: הוא לא מדבר על מצוות, ולא על שמירת השבת, אלא על צדק וצדקה! אפשר אולי להגיד, על דין לפי שורת הדין, ועל דין לפני שורת הדין! הכול קשור לאדם וחברו! מדהים! ז"א, הכול בין הברואים, הילדים של הקב"ה!

זה מזכיר לי, הנחת הגדול שלי הוא כאשר אני רואה את הילדים שלי ביחד, ערבים זה לזה, שומרים זה על זה, דואגים זה לזה! אני שוכח ממני, אני כבר לא צריך כלום. כך גם הקב"ה, האבא שלנו!

ב אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע.

[תרגום יונתן] טובי אנש דיעבד דא ובר אנשא דיתקף בה יטר שבתא מאחלותה ויטר ידוהי מלמעבד כל דביש:

טוב האדם שיעשה זה, ובן אדם שיחזק בה, שומר שבת מחללו, וישמור ידיו מלעשות כול רע.

ג וְאַל יֹאמַר בֶּן הַנֵּכָר הַנִּלְוָה אֶל יְהוָה לֵאמֹר הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

[תרגום יונתן] ולא יימר בר עממין דמתוסף על עמא דיי למימר אפרשא יפרשניי יי מעל עמה ולא יימר סריסא הא חשיב כאע יביש:

ולא יאמר נוכרי שנאסף אל עם ה', שיגיד הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה מֵעַל עַמּוֹ וְאַל יֹאמַר הַסָּרִיס הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ.

ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

[תרגום יונתן] ארי כדנן אמר יי לסריסיא דיטרון ית יומי שביא דילי ומתרען בדצבנא ומתקפין בקימי:

כִּי כֹה אָמַר יְהוָה לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי וּבָחֲרוּ בַּאֲשֶׁר חָפָצְתִּי וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת.

[תרגום יונתן] ואתן להון בבית מקדשי ובארע בית שכנתי אתר ושום דטב מבנין ומבנן שום עלם אתן להון דלא יפסוק:

ואתן להם, בבית מקדשי ובארץ שכינתי, מקום ושם שטוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן להם שלא ייפסק.

ו וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יְהוָה לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי.

[תרגום יונתן] ובני עממיא דמתוספין על עמה דיי לשמשותה ולמרחם ית שמא דיי למהוי ליה לעבדין כל דיטר שבתא (לאחלותה) [מאחלותה] ומתקפין בקימי:

ובני העמים אשר מתאספים אל עם ה' לשמשו, ולאהוב את שם ה' להיות לו לעבדים, כול אחד שישמור שבת מחללו, ואוחז בבריתי.

ז וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים.

[תרגום יונתן] ואיתינון לטורא דקודשי ואחדינון בבית צלותי עלותהון ונכסת קודשיהון יתסקון לרעוא על מדבחי ארי בית מקדשי בית צלו יתקרי לכל עממיא:

ואביא אותם להר קודשי ואחזתי בהם, בבית תפילתי הכנסתי אותם, ושחיטת קורבנותיהם  יעלו לסדרם על מזבחי, הרי בית מקדשי ייקרא בית התפילה לכול העמים.

ח נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו.

[תרגום יונתן] אמר יי אלהים דעתיד לכנשא מבדרי ישראל עוד אקרב גלותהון לכנשא יתהון:

אמר ה' אלוקיהם שבעתיד לכנס  מפוזרי ישראל, עוד אקרב גלויותיהם לכנס אותם.   

-          לעניות דעתי, הפסוקים ג-ח קשורים זה בזה הם. כול הפסוקים אלה הם נבואה על אחרית הימים, וביאת המשיח, במהרה בימינו. ביום ביאת המשיח, העמים הנוכרים יבואו לירושלים, יקבלו את הקב"ה, וישמשו את עם ישראל.

ט כֹּל חַיְתוֹ שָׂדָי אֵתָיוּ לֶאֱכֹל כָּל חַיְתוֹ בַּיָּעַר.

י צפו [צֹפָיו] עִוְרִים כֻּלָּם לֹא יָדָעוּ כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם.

יא וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ לֹא יָדְעוּ שָׂבְעָה וְהֵמָּה רֹעִים לֹא יָדְעוּ הָבִין כֻּלָּם לְדַרְכָּם פָּנוּ אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ.

-          פסוקים ט-יא הם פסוקים של הוכחה על נביאי השקר.

יב אֵתָיוּ אֶקְחָה יַיִן וְנִסְבְּאָה שֵׁכָר וְהָיָה כָזֶה יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד.

-          דברי נחמה!

-          עוד דבר: לא להתייאש: "יוֹם מָחָר גָּדוֹל יֶתֶר מְאֹד!” כמה הנר דולק, אפשר עוד לתקן!

ספר ישעיהו פרק נ"ה

 ספר ישעיהו פרק נ"ה

ט כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם.

[תרגום יונתן] אֲרֵי כְמָא דְרָמִין שְׁמַיָא מִן אַרְעָא כֵּן תַּקְנָן אוֹרְחָתַי מֵאוּרְחַתְכוֹן וּמַחְשָבָתַי תַּקָנָן מִמַּחְשְׁבָתְכוֹן:

הרי, כמה גבוהים השמים מן הארץ, כך טובות (נכונות) דרכי מאשר דרככם, ומחשבותיי טובות ממחשבותיכם.

-          משל יפה ביותר!

-          יש אלי עוד רמז בפסוק זה: כפי שהפסוק כותב, הקב"ה נמצא אין ספור גבוה מעלינו, בכול המידות, בכול המדדים. ובכול זאת, הקב"ה משתף אותנו בהנהגת העולם.

יש בזה משל חשוב ביותר: יש בינינו יותר עניים מאיתנו, פחות חכמים מאיתנו, פחות חזקים מאיתנו, פחות גיבורים מאיתנו, פחות מאיתנו במידות. אבל, בכול זאת, יש לכבד אותם ולשתף אותם בהנהגת העולם!

י כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל.

[תרגום יונתן] אֲרֵי כְּמָא דְנָחֵית מִטְרָא וְתַלְגָא מִן שְׁמַיָא וּלְתַמָן לָא אֶפְשַׁר לֵיהּ דִיתוּב אֱלָהֵין מְרַוֵי יַת אַרְעָא וּמַרְבֵּי לָהּ וּמוֹעִילָהּ וְיָהַב בַּר זַרְעָא כְּמִסַּת לְזָרֵע וְלַחְמָא כְּמִסַּת לְמֵיכָל:

הרי, כמו שיורד הגשם והשלג מן השמים, ולשם אי אפשר להם שישובו, אבל משביעים את הארץ, ומרבים לה, ומועילים לה, ונותן צמח זרע מסוגל לזרוע, ולחם שווה לאכול.  

-          יש אולי תירוץ לפסוק זה: הקב"ה נותן לנו שפע חומרי. אבל אנחנו לא יכולים להחזיר להקב"ה את השפע הזה החומרי!

מה אנו יכולים לעשות? אנו יכולים להחזיר להקב"ה שפע רוחני, יראת שמיים, אהבת ה', עבודת ה', וקיום המצוות.

יא כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו.

[תרגום יונתן] כֵּן הֲוֵי פִּתְגָם דְנָפֵק מִן קֳדָמַי לָא אֶפְשַׁר דִּיתוּב לִקְדָמַי רֵיקָן אֱלָהֵן עָבַד יַת דְרָעֵינָא וּמַצְלַח לִדְשָׁלַחְנָא:

כן היה, דבר שיצא ממני אי אפשר שיחזור אלי ריקם, אלא עשה אשר רעיתי, ומצליח אשר שלחתי.

-          הפסוק הזה מחזק מה שכתבתי על הפסוק הקודם: החזרה אל הקב"ה של השפע החומרי שמקבלים ממנו, היא העבודה הרוחנית של האדם לבוראו, יראת שמים, אהבת ה', עבודת ה', קיום המצוות.

ספר ישעיהו פרק נ"ה, פסוק ח:

 ספר ישעיהו פרק נ"ה, פסוק ח: 

ח כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה.

[תרגום יונתן] אֲרֵי לָא מַחְשְׁבָתַי מַחְשָבָתְכוֹן וְלָא אוֹרְחָתְכוֹן תַּקָנָן כְּאוֹרְחַת טוּבִי אֲמַר יי:

הרי לא מחשבותיי (הן) מחשבותיכם, ולא דרכיכם נכונות כדרך טובי, אמר ה'.

-           לעניות דעתי, הפסוק יפה ביותר, ומשמעותי ביותר!  על ידי הפסוק הזה, יש לנו תשובה לכול שאלה שלנו אל הקב"ה! והתשובה של הקב"ה תמיד לטובה: הרי לא מחשבותיי (הן) מחשבותיכם, ולא דרכיכם נכונות כדרך טובי, אמר ה'!

-          עוד דבר בפסוק זה: אם "לא מחשבותיי (הן) מחשבותיכם", זה אומר שאפשר לתרץ ולפלפל כמעט בלי סוף, אבל הכול בתוך הגדר של התורה! בתוך הגדר של התורה יש פרדס עם אין סוף דרכים ושבילים, וחייבים להיות זהירים ביותר כדי לא ללכת לאיבוד. זה נותן אפשרות להרבה דעות, וקושיות, ושאלות, ופלפולים, השומרים על התורה חיה ונושמת, מעיין מים חיים הזורמים ומתגברים, עד נצח נצחים!

-          עוד דבר בפסוק זה: לפי חכמינו, אין לנו נביאים אחרי חורבן בית המקדש הראשון (ראה https://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3635 . ). אלה דברי נביאים, שקיבלו אותם ישירות מהקב"ה. לכן, בימינו אלה, חייבים להיות זהירים ביותר לכול אחד שמציג את עצמו כחוזה עתידות, מן נביא, ואומר בין היתר מתי ייבנה בית המקדש השלישי, במהרה בימינו בקשת ליבינו, או ביאת המשיח, או מה לעשות כדי לזרז בניית בית המקדש השלישי וגם ביאת המשיח, להיות זהירים ביותר כלפיהם.

שבוע טוב ומבורך! 

ספר ישעיהו פרק נה פסוק ז

 

ספר ישעיהו פרק נה פסוק ז: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל ה' וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹוקינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ.

[תרגום יונתן] יַשְׁבִיק רַשִׁיעָה אוֹרְחֵהּ דְּרִשְׁעָא וּגְבַר אָנֵיס עֶשְׁתּוֹנוֹהִי וִיתוּב לְפוּלְחָנָא דַיי וִירַחֵם עֲלוֹהִי וְלִדְחַלְתָּא דֶאֱלָהָנָא אֲרֵי מַסְגֵי לְסַלָחָא:

יניח רשע דרך הרשע, ואיש רשע (יניח) מחשבותיו, וישוב לעבודת ה', וירחם (ה') עליו, (וישוב האיש הרשע) ליראות ה', הרי (ה') ירבה לסלוח (אותו).

-          פסוק נפלא! מזכיר לי את מאמר רבי ישראל מסלנט " כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן!".

אגרת הרמב"ן 9

 

אגרת הרמב"ן 9

אגרת הרמב"ן

תִּקְרָא הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ וְלֹא תִפְחֹת, לְקַיְּמָהּ וְלָלֶכֶת בָּהּ תָּמִיד אַחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים.
וּבְכָל יוֹם שֶׁתִּקְרָאֶנָּה – יַעֲנוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם כַּאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לִשְׁאֹל, עַד עוֹלָם. אָמֵן סֶלָה.

אמן!

חודש טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

ספר ישעיהו פרק נה פסוק ו

 ספר ישעיהו פרק נה פסוק ו: דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.

[תרגום יונתן] תְּבָעוּ דְּחַלְתָּא דַּיי עַד דְּאַתּוּן חַיִּין בְּעוֹ מִן קֳדָמוֹהִי עַד דְּאַתּוּן קַיָּמִין:

תבקשו יראת ה' עד שייתן חיים, תשאלו מלפניו עד שייתן קיום.   

לעניות דעתי, תירוץ אפשרי לפסוק: 

דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ – תעבדו את הקב"ה כמה עוד איתכם, לפני שיש צרות ובעיות, להקדים תרופה למכה.

קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב – דבר דומה, תקראו להקב"ה כאשר הוא קרוב אליכם, אל תחכו שאולי תגרמו לו להתרחק, תדברו עם הקב"ה עכשיו, כאשר ה' איתכם! 

אולי עוד, לפי תרגום יונתן:

תבקשו יראת ה' עד שייתן חיים, תשאלו מלפניו עד שייתן קיום – ז"א, לא להתייאש! ועוד פעם, לא להתייאש! 

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

אגרת הרמב"ן 8

 

אגרת הרמב"ן 8 

אגרת הרמב"ן

וְכֵן תַּעֲשֶֹה כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ בְּכָל דָּבָר וְדָבָר, וְלֹא תֶחֱטָא.
וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים;
וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): "תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ".

-          [ספר תהלים  פרק י'  פסוק י"ז] תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ יְהוָה תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ.    מצודת דוד מפרש:

תאות - הלא מעולם שמעת למלאות תאות ענוים לכן גם עתה כשלבם נכון להתפלל בכוונת הלב שמע אליהם ומלא תאותם
לעניות דעתי, המילה "תאוה" כאן היא במובן חיובי, טהור "תַּאֲוַת עֲנָוִים".

-          וּבָזֶּה יִהְיוּ דְּבָרֶיךָ וּמַעֲשֶֹיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יְשָׁרִים  -  מצאתי במסכת תמיד דף כ"ח עמוד א

https://www.sefaria.org.il/Steinsaltz_on_Tamid.28a.3?lang=he&with=all&lang2=he   :

תניא [שנויה ברייתא], רבי אומר: איזו היא דרך ישרה שיבור (שיבחר) לו האדם כדרך חיים? — יאהב את התוכחות, שכן כל זמן שיש תוכחות הנשמעות בעולם מפי החכמים — נחת רוח באה לעולם, טובה וברכה באין לעולם, ורעה מסתלקת מן העולם, שכן נאמר: "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב" (משלי כד, כה). ויש אומרים: דרך ישרה שיבחר לו האדם בכל מהלך חייו, היא שיחזיק באמונה יתירה בענייני משא ומתן ויחסו לבריות, שנאמר: "עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הולך בדרך תמים הוא ישרתני" (תהלים קא, ו).

שמעתי משל: למה העצים ביער גדלים ישר למעלה, אבל עץ השדה גדל עקום ומסורבל? העצים ביער הם הרבה וצפופים זה בזה, אין להם מקום לגדול אלא רק למעלה. לעומת זה, עץ השדה לבד בשדה, יש לו מקום לגדול לכאן ולכאן. כך גם בחברה האנושית: איפהיש הרבה וצפופים, וכול אחד משגיח על חברו, כולם גדלים ישרים למעלה. אבל לא כך כאשר האדם לבד ואין מי שיוכיח אותו.

-          וּתְפִלָּתְךָ תִּהְיֶה זַכָּה וּבָרָה וּנְקִיָּה, וּמְכֻוֶּנֶת וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י יז): "תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ". – יש בפסוק זה חלק נפלא "תָּכִין לִבָּם – תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ". זאת פניה אל הקב"ה. הנביא מבקש מהקב"ה להכין את לב האנשים, כדי שה' יוכל לשמוע  תפילותיהם ובקשותיהם.  ז"א, יש קשר ישיר בין טוהר לב האנשים לבין ההקשבה וגם המענה של הקב"ה לתפילותיהם ובקשותיהם.

חודש טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

אגרת הרמב"ן 7

 אגרת הרמב"ן 7

אגרת הרמב"ן

וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.

-          וְהַסֵר כָּל דִבְרֵי הָעוֹלָם מִלִבְּךָ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהָכֵן לִבְּךָ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. -  אלה הלכות תפילה: לחשוב אך ורק על התפילה, זה בעצם שיחה ישירה בין היהודי המתפלל לבין הקב"ה, מלך העולם! מי עוד שמע על זה, שאפשר לדבר עם מלך העולם כול יום, שלוש פעמים ביום?

עוד דבר, להיות זהיר ומרוכז כול הזמן אך ורק על התפילה, להיות כול הזמן עם העיניים, זה אומר השכל, וגם הלב, כול הזמן, על התפילה! העיניים בראש, בקרבת  המוח שבו השכל! וגם הלב נמשך אחרי העיניים!

-          וְטַהֵר רַעֲיוֹנֶיךָ, וַחֲשֹׁב הַדִּבּוּר קֹדֶם שֶׁתּוֹצִיאֶנּוּ מִפִּיךָ.  -  לעניות דעתי, יש בפסוק זה אמירה גם על הדברים שבלב, וגם על הדברים שיוצאים מן הפה. אומרים חז"ל: "דברים שבלב - אינם דברים". לעניות דעתי, אינו חייב בבית דין של מטה, אבל בבית דין של מעלה כן חייב.  למשל, אמרו חז"ל, להתרחק מהרהורים שבלב, אפילו שהם רק בלב, ולא מגיעים לידי ביטוי בפה, או, חס וחלילה, למעשים.

על הדברים שמוצאים אותם מהפה, יש לחשוב אותם. לעניות דעתי, להישמר מלהיות "ספונטני", גם במעשים, וגם באמירות. לפי הסמיכות בפסוק, יש קשר ישיר בין טוהר רעיונות שבלב, לבין הדיבור שיוצא מהפה.

חודש טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

אגרת הרמב"ן 6

אגרת הרמב"ן 6

אגרת הרמב"ן

וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ.
וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.
וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.

-          וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ  -  לעניות דעתי, גם כאן, מדובר על ספרות הקודש, ולא רק מן התורה, אלא גם תנ"ך, משנה, גמרה, וכול ספרות הקודש.

-          וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.  -  אמרו חז"ל:

[משנה אבות ד ה] רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת...

-          וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה. -  הכוונה לעשות חשבון נפש, מה עשית, מה עשית טוב, מה עשית ודורש תיקון. זה בעצם לעשות תשובה!

חודש טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!