בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
שמו"ת, שניים מקרא ואחד תרגום, 'איש מצליח', מכון הרב מצליח, בני ברק, כתוב
שמה בפתיחת הספר, הלכות שמו"ת, ערוכים ומסודרים ע"י הרה"ג הרב
מיכאל סגרון שליט"א:
א' החיוב לקרוא, [ו] גם מי שאינו מבין
תרגום לא ילמד פירוש רש"י במקומו, אלא דווקא תרגום, שיש בו סודות גדולים
וחוכמה עמוקה (ירחון אור תורה שנת תשס"ג חודש תמוז, סי' קד). והרמב"ם
במ"נ (מורה נבוכים) הוכיח אחד מיסודות התורה שאין להקב"ה גוף ולא דמות
הגוף ע"פ תרגום אונקלוס, וירא שמיים ילמד גם התרגום וגם פירש"י (מרן
בש"ע שם ס"ב).
ב' החיוב לקרוא, [ז] יש לקרוא תרגום
אונקלוס, שניתן מסיני, ולא שאר תרגומים. וכן, הו ע"פ הסוד (כן שמעתי
ממו"ר מרן ראש הישיבה שליט"א).
ג' כתב חת"ס (חת"ם סופר)
בדרשותיו שלמות הלב, אחרי פירוש רש"י (עמוד קי"ג) שירא שמיים יקרא
התרגום וגם פירוש רש"י. א"כ נמצא לפי זה שהקורא חוזר על הפסוק ד' פעמים
[שניים מקרא, תרגום, ורש"י], והוא כנגד ד' חלקי התורה פרד"ס – פשט, רמז,
דרש, וסוד, שהתרגום הוא פשט המילים של התורה, והוא כנגד הפשט. רש"י מביא הרבה
דרשות חז"ל על הפסוקים, וע"כ הלימוד בו הוא כנגד הדרש. ובקריאת הפסוק
פעמיים, יכווין כנגד הסוד והרמז הנמצאים בכול פסוק ואיננו יודעים מהם.
ד' לכן, יכול להיות שמוטב לתרגם את
התורה, הכתובה בעברית מקראית, לעברית בת ימינו דרך התרגום של אונקלוס, ולא ישירות
כאילו העברית המקראית ועברית של ימינו הן אותה שפה.
ה' מעניין אולי למצוא הבדלים בין התורה
כפי שאנו מבינים אותה על ידי המעבר הישיר מהעברית המקראית לעברית בת ימינו, לבין
התורה כפי שאנו מבינים אותה על ידי המעבר מהעברית המקראית לעברית בת ימינו, דרך תרגום
אונקלוס. אולי אפשר למצוא חידושים בפירוש
התורה, וגם תירוצים חדשים למוסגים שבעברית בת ימינו.
ו' פרשה בראשית (עברית מקראית ע"מ)
"[א א] בראשית ברא ה' את השמיים ואת הארץ:" (תרגום אונקלוס ת"א)
"בקדמין ברא יי ית שמיא וית ארעא".
בראשית (ע"מ) – בקדמין
(ת"א)
אפשר אולי לתרגם את המילה הארמית בקדמין
במילה בעברית בת ימינו 'קדמי' שבמילון ספיר מוסברת 'שלפני הדבר עצמו'.
עוד יותר, רש"י מפרש "בראשית"
'ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו'.
לכן, אפשר אולי לתרץ את הפסוק שלמעלה כמו 'לפני
הדבר עצמו, שזה עם ישראל, ברא ה' את השמיים ואת הארץ'.
ז' פרשה בראשית
(ע"מ) "[א ב] והארץ היתה תהו ובהו וחשך על- פני תהום ורוח ה' מרחפת
על- פני המים:" (ת"א) "וארעא הות צדיא וריקניא, וחשוכא על
אפי תהומא. ורוחא מן קדם ה' מנשבא על אפי מיא".
ובהו (ע"מ) – וריקניא
(ת"א)
אפשר אולי לתרגם את המילה הארמית 'ריקניא' במילה בעברית בת ימינו 'ריקנות' שבמילון ספיר
מוסברת 'ריקות, מצב הדבר הריק'.
עוד יותר, הביטוי " תהו ובהו"
מוסבר בעברית בת ימינו במילון ספיר 'אי-סדר, מהומה, בלגן.
לכן, יכול להיות שאפשר לתרץ את המילה 'ריקנות
פנימית', לא רק כמצב הריק בתוך הנפש אלא בנוסף לזה גם אי-סדר ובלגן, שזה מצב הרבה
יותר קשה ומסובך.
ורוח ה' מרחפת על- פני המים (ע"מ) – ורוחא מן קדם ה' מנשבא על אפי מיא (ת"א)
אפשר אולי לתרגם את המילה הארמית 'קדם'
במילה בעברית בת ימינו 'לפני'.
עוד, אפשר אולי לתרגם את המילה הארמית 'מנשבא'
במילה בעברית בת ימינו 'מנשב' שבמילון ספיר מוסברת '(אוויר, רוח) נה בעצמו, זורם, מתנועע.
לכן, אפשר אולי לתרץ את הפסוק הנ"ל כמו
'ורוח לפני ה' נעה, זורמת, על פני הארץ', כאילו תנועת ה' גורמת לרוח לזרום ולנוע
לפניו. אבל הרמב"ם אומר לה' אין גוף ולא דמות הגוף. אזי, איך תנועת ה' יכולה
לגרום לתנועת הרוח? לכן, יכול להיות שתנועת הרוח נגרמה על ידי כוחות מכאניים
קשורים לשדות אלקטרו-מגנטיים חזקים במיוחד בעוצמתם שהיו קיימים על פני המים ביום
הראשון של הבריאה. אפשר אולי להגיד שהשדות האלה נעלמו בהמשך הבריאה בגלל השינויים שה'
גרם לעולם.
יכול להיות שכוחות אלה קיימים גם היום בדומה ל- SOLAR WIND, SOLAR STORM, אבל מחוץ לכדור הארץ.
