פירוש התורה - וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלֵינוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז ז] וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלֵינוּ.

[תרגום אונקלוס] וּבְצַפְרָא, וְתִחְזוֹן יָת יְקָרָא דַּייָ, בְּדִשְׁמִיעָן קֳדָמוֹהִי תֻּרְעֲמָתְכוֹן, עַל יְיָ; וְנַחְנָא מָא, אֲרֵי מִתְרָעֲמִתּוּן עֲלַנָא. 

[תרגום יונתן]  וּבְצַפְרָא יִתְגְּלֵי עֲלֵיכוֹן יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ כַּד שְׁמִיעַן קֳדָמוֹי יַת תּוּרְעֲמַתְכוֹן קֳדָם יְיָ וַאֲנַחְנָא מָה אֲנַן חֲשִׁיבִין אֲרוּם אִתְרַעַמְתּוּן עֲלָנָא:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲנַן מָה אֲנָן חֲשִׁיבִין:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן כותב במפורש: וַאֲנַחְנָא מָה אֲנַן חֲשִׁיבִין אֲרוּם אִתְרַעַמְתּוּן עֲלָנָא שבעברית ואנחנו, מה אנו חשובים כאשר התרעמתם עלינו.

-          רש"י מפרש באופן דומה:

ונחנו מה - מה אנחנו חשובין

-          לעניות דעתי, יש אולי בתרגום יונתן כמה מסרים: משה ואהרון ענווים בלי סוף, הם רק שלוחים, כלים שעושים רצון הקב"ה

ומעבירים רצונו אל עם בני ישראל. לפי זה, אין למשה ולאהרון שום אחראיות על מה שקורה לבני ישראל, הם רק שליחים. הם, משה ואהרון, לפי הפשט, גם לא מוכנים לקחת עליהם שום אחראיות, מתרחקים מן אחראיות, על מה שקורה לבני ישראל.

זה מביא אולי את השאלה: מה האחראיות הנביא, הכוהן הגדול, ובימינו מה אחראיות הרב, הרב הראשי, רב הקהילה, על מה שקורה לעם בני ישראל, על הקהילה שלו, על היהודי הבודד. מצד אחד אמרו חז"ל "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה" , וכפי שמוסבר באתר www.hidabroot.org/article/1731 :

"כל יהודי אחראי לקיום המצוות גם על ידי יהודי אחר, והוא נחשב כמחויב בעצמו. גם במצוות המוּטלות על אחרים, להוציאם ידי חובה בברכות ובמצוות."

כתוב במסכת אבות:

[משנה אבות א יא] אבטליון אומר, חכמים, הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל.

יש הנביא יונה, שברח ולא רצה להביא נבואת ה' לתושבי נינווה, ברח ונשלח מחדש.

דיברתי בטלפון עם כבוד הרב שלמה אבינר שליט"א, ושאלתי אותו את שאלה זאת: האם אחראי, או לפי המילים של כבוד הרב נענש, אם היהודי, או הקהילה נכשלת במעשיהם. הוא אמר שאחראיות של הרב, דרך אגב בדומה לכול יהודי אחר, היא להוכיח את השוגה. יותר מזה, אם הרב עושה כול מה שביכולתו לעשות כדי לתקן את המצב, הרב לא נענש. שאלתי את כבוד הרב, איך יודעים שעושים הכול שביכולתנו? ענה כבוד הרב, בשביל זה, כדי לענות לשאלה זאת, יש חשבון נפש של כול אחד. ואני מוסיף, דווקא בשביל זה יש צורך בחשבון נפש אצל כול אחד, בלי יוצא מן הכלל.

לכן, אם חוזרים למעשה הנביא יונה, הוא נענש מפני שלא עשה כול שהיה בכוחו לעשות, הוא ברח מלהוכיח תושבי נינווה.

ואם חוזרים למעשה משה רבינו, ואהרון הכהן הגדול, הם הוכיחו את בני ישראל, ועשו כול שהיה ביכולתם לעשות כדי לתקן את בני ישראל.

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עֶרֶב--וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז ו] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  עֶרֶב--וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מֹשֶׁה וְאַהֲרוֹן, לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  בְּרַמְשָׁא--וְתִדְּעוּן, אֲרֵי יְיָ אַפֵּיק יָתְכוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר משֶׁה וְאַהֲרן לְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּרַמְשָׁא וְתִנְדְּעוּן אֲרוּם יְיָ אַפֵּיק יַתְכוֹן פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

  כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז ה] וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.

[תרגום אונקלוס] וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, וִיתַקְּנוּן יָת דְּיַיְתוֹן; וִיהֵי עַל חַד תְּרֵין, עַל דְּיִלְקְטוּן יוֹם יוֹם. 

[תרגום יונתן] וִיהֵי בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאֵי וְיִזְמְנוּן מַה דְּיַיְתוּן לְקָמֵיהוֹן לְמֵיכַל בְּיוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא וִיעַרְבוּן בְּבָתַּיָא וְיִשְׁתַּתְּפוּן בְּדָרָתֵיהוֹן בְּגִין לְמֵיתַיָיא מִדֵּין לְדֵין וִיהֵי לְהוֹן בְּכוּפְלָא עַל מַה דִּמְלַקְטוּן יוֹמָא יוֹמָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 184]):

"והיה ביום השישי, והכינו מה אשר יביאו לפניהם לאכול ביום השבת, וגם יערבו בהבתים וישתתפו בחצרותם, בשביל שיוכלו להביא (ולהוציא) מזה לזה, (היינו שיערבו עירובי חצירות ושיתופי מבואות), ובזה תהיה להם הכנה שיוכלו להביא אכלם מבית לבית ומחצר לחצר, ויהיה להם כפל על מה שלוקטים יום יום."

-          יש בפירוש, תרגום, יונתן רמז גדול: בני ישראל עושים מצוות, הם רוצים לעשות את המצוות. לכן, הקב"ה נותן להם לעשות זאת,

ז"א, בא לקרתם, הולך אתם.

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז ד] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה, הָאֲנָא מַחֵית לְכוֹן לַחְמָא מִן שְׁמַיָּא; וְיִפְּקוּן עַמָּא וְיִלְקְטוּן פִּתְגָם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ, בְּדִיל דַּאֲנַסֵּינוּן הַיְהָכוּן בְּאוֹרָיְתִי אִם לָא.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה הָא אֲנָא מָחִית לְכוֹן לַחֲמָא מִן שְׁמַיָא דְּאִיצְטְנַא לְכוֹן מִן שֵׁרוּיָא וְיִפְקוּן עַמָּא וְיִלְקְטוּן פִּתְגַּם יוֹם בְּיוֹמֵיהּ מִן בִּגְלַל לְנַסּוֹיֵיהוֹן אִין נַטְרִין מִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתִי אִין לָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע: כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז ג] וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַרוּ לְהוֹן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְוֵי דְּמֵיתְנָא קֳדָם יְיָ בְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, כַּד הֲוֵינָא יָתְבִין עַל דּוּדֵי בִּסְרָא, כַּד הֲוֵינָא אָכְלִין לַחְמָא וְסָבְעִין:  אֲרֵי אַפֵּיקְתּוּן יָתַנָא לְמַדְבְּרָא הָדֵין, לְקַטָּלָא יָת כָּל קְהָלָא הָדֵין בְּכַפְנָא.  

[תרגום יונתן] וַאֲמָרוּ לְהוֹן בְּנֵי יִשְרָאֵל הַלְוַאי דְּמִיתְנָא בְּמֵימְרָא דַיְיָ בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם כַּד הֲוֵינָא יַתְבִין עַל דִּדְוָתָא דְבִיסְרָא כַּד הֲוֵינָא אָכְלִין לַחְמָא וּשְבֵעִין אֲרוּם הַנְפַּקְתּוּן יָתָן לְמַדְבְּרָא הָדֵין לְקַטָלָא יַת כָּל קְהָלָא הָדֵין בְּכַפְנָא: 

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז ב] וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן--בַּמִּדְבָּר.

[תרגום אונקלוס]  וְאִתְרָעַמוּ כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרוֹן--בְּמַדְבְּרָא.

[תרגום יונתן] וּבְהַהוּא יוֹמָא פָּסַק לְהוֹן לִישָׁא דְאַפִּיקוּ מִמִּצְרַיִם וְאִתְרַעֲמוּן כָּל בְּנֵי יִשְרָאֵל עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בְּמַדְבְּרָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

"וביום ההוא נגמר להם (בני ישראל) הלישה (בצק) שהוציאו ממצרים, והתלוננו כול בני ישראל על משה ועל אהרון במדבר."

-          רש"י מפרש בדומה לתרגום יונתן:

וילונו - לפי שכלה הלחם

-          יש כאן הרושם שבני ישראל הוצאו משעבדות מצרים כמעט נגד רצונם, על ידי משה ואהרון, על ידי הבטחות לא אמתיות, לא

מציאותיות. הרושם הזה היה קיים גם בתחילת הקמת מדינת ישראל, כאשר באו העולים החדשים למדינת ישראל, עם כול הקושי שהיה אז בקליטת העלייה. אבל הדברים הסתדרו מצוין בעת שלנו, כמו בעת העתיקה, אחרי יציאת מצרים. מה הלקח? סבלנות, אבל זה לא קל ופשוט בכלל. יש צורך באמונה אין סופית בצדקת הדרך החדשה. ובמיוחד שיש אחראיות לא רק בשביל בני ישראל הבוגרים, הגברים, בלבד, אלא גם ואולי בעיקר יש אחראיות על הנשים, הילדים, והזקנים, כול אלה הנתמכים על הגברים המבוגרים.

ויש אחראיות עצומה על המנהיגים, אז על משה רבינו ועל אהרון הכהן הגדול ע"ה. ובעת החדשה על המנהיגים שהקימו מדינת ישראל, על המנהיגים שבכול ההיסטוריה של מדינת ישראל היה עליהם להתמודד עם משברים גדולים ביותר, משברים שאיימו על עצם קיומה של מדינת ישראל. למשל מלחמות ישראל, ואולי לא פחות גם הסכמי השלום והנסיגות הטריטוריאליות. לא פשוט בכלל!

פירוש התורה - וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין, אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי--בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז א] וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין, אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי--בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ, מֵאֵילִים, וַאֲתוֹ כָּל כְּנִשְׁתָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַדְבְּרָא דְּסִין, דְּבֵין אֵילִים וּבֵין סִינָי--בַּחֲמֵישְׁתְּ עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא תִּנְיָנָא, לְמִפַּקְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם. 

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מֵאֵלִים וְאָתוּן כָּל כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְרָאֵל לְמַדְבְּרָא דְסִין דְּבֵין אֵלִים וּבֵין סִינָי בַּחֲמֵיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא דְאִיָּיר הוּא יַרְחָא תִּנְיָנָא לְמִפַּקְהוֹן מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

א' תרגומים דומים למקרא.

-          אולי לשים לב, במקרא כתוב לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, כאשר בתרגום יונתן כתוב לְיַרְחָא דְאִיָּיר הוּא יַרְחָא תִּנְיָנָא שבעברית לחודש אייר

שהוא החודש השני.

אפשר אולי להבין ששמות החודשים הופיעו אחרי יציאת מצרים של בני ישראל וכניסתם לארץ ישראל.

פירוש התורה - וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה--וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים; וַיַּחֲנוּ-שָׁם, עַל-הַמָּיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

  כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כז] וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה--וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם, וְשִׁבְעִים תְּמָרִים; וַיַּחֲנוּ-שָׁם, עַל-הַמָּיִם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲתוֹ לְאֵילִים--וְתַמָּן תְּרֵי עֲסַר מַבּוּעִין דְּמַיִין, וְשִׁבְעִין דִּקְלִין; וּשְׁרוֹ תַּמָּן, עַל מַיָּא. 

[תרגום יונתן] וְאָתוּ לְאֵלִים וּבְאֵלִים תַּרְתֵּי סְרֵי עֵינַוָון דְּמַיָין עַנְוָוא לְכָל שִׁבְטָא וְשׁוּבְעִין דִּקְלִין כָּל קְבֵיל שׁוּבְעִין סָבַיָא דְיִשְרָאֵל וּשְׁרוֹן תַּמָּן עַל מַיָא: 

[ירושלמי (קטעים)] וְאָתוּן לְאֵילִימָה וְתַמָּן תַּרְתֵּי עַשְרֵי עַיְינִין דְּמַיָין כָּל קְבֵיל תַּרְתֵּי עַשְרֵי שִׁבְטַיָא דְּיִשְרָאֵל וְשַׁבְעִין דִּיקְלִין כָּל קְבֵיל שַׁבְעִין סָבַיָא סַנְהֶדְרִין דְּיִשְרָאֵל:

א' תרגום יונתן בעברית:

"ויבואו לאלים, ובאלים שנים עשר עינות מים, מעיין אחד לכול שבט, ושבעים דקלים כמול שבעים זקנים של ישראל, וחנו שמה על המים."

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-          הכול קשור להשגחת ה' על עם ישראל.

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טו כו] וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר אִם קַבָּלָא תְּקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ, וּדְכָשַׁר קֳדָמוֹהִי תַּעֲבֵיד, וּתְצִית לְפִקּוֹדוֹהִי, וְתִטַּר כָּל קְיָמוֹהִי--כָּל מַרְעִין דְּשַׁוִּיתִי בְּמִצְרַיִם, לָא אֲשַׁוֵּינוּן עֲלָךְ, אֲרֵי אֲנָא יְיָ, אָסָךְ. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר אִין קַבָּלָא תְקַבֵּל לְמֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָךְ וּדְכָשַׁר קֳדָמוֹי תַּעֲבֵיד וְתַצֵּית לְפִקוּדוֹי וְתִנְטוֹר כָּל קְיָימוֹי כָּל מַרְעִין בִּישִׁין דְּשַׁוִּיתִי עַל מִצְרָאֵי לָא אַשְׁוִינוּן עֲלָךְ וְאִם תַּעַבְרוּן עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא וּמִשְׁתַּלְחִין עֲלָךְ אִין תְּתִיבוּן אַעֲדִינוּן מִנָךְ אֲרוּם אֲנָא הוּא יְיָ אַסְאָךְ:

[ירושלמי (קטעים)] אֲרוּם אֲנָא יְיָ בְּמֵימְרִי מָסֵי יָתָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 180]):

"וה׳ אמר־ אס תשמע למאמר ה׳ אלקיך והישר לפניו תעשה, והאזנת למצוותיו ושמרת כל הוקיו, (אז) כל המכות שהבאתי על מצרים לא

אשימם (לא אשים אותם)  עליך, ואם תעברו על דברי התורה, ומשתלחים עליך, אם תשובו, אסירם ממך, כי אני הוא ה׳ רופאך."

-          לפי פסוק המקרא, לפי התרגומים, יש כאן חוזה, ברית בין הקב"ה לבין בני ישראל.

-          לעניות דעתי, החוזה עם כול עם בני ישראל. ז"א, לא חוזה אישי עם יהודים מסוימים, אלא עם כול עם ישראל. ז"א, על כול עם

ישראל לשמור מצוות התורה, ואז הקב"ה יעשה את חלקו, לטובת עם ישראל כולו. ואם לא, כול עם ישראל אלול לסובול.

יש אולי כאן שאלה: מה זה כול עם בני ישראל, כמה אחוזים מתוך העם, רוב העם (אולי רובו ככולו, כמו בדמוקרטיה!), או שני שלישים, או ממש כול העם, 100% מן העם ? אנו זוכרים שבמקרה סדום ועמורה, הקב"ה ביקש רק 50 צדיקים, עד שהסכים אפילו 10, שגם לא היו.

יכול להיות שרוב העם נחשב כמו העם כולו. אפשר אולי לעשות קשר אל קיום העולם, העולם קיים אם יש יותר מצוות מעבירות, ז"א, רוב המעשים הם מצווה.

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.