כְּתֹנֶת-בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא טז ד] כְּתֹנֶת-בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ, וּמִכְנְסֵי-בַד יִהְיוּ עַל-בְּשָׂרוֹ, וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר, וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף; בִּגְדֵי-קֹדֶשׁ הֵם, וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת-בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם.

[תרגום אונקלוס] כִּתּוּנָא דְבוּצָא קוּדְשָׁא יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסִין דְבוּץ יְהוֹן עַל בִּסְרֵהּ וּבְהֶמְיָנָא דְבוּץ יֵסַר וּבְמִצְנֶפְתָּא דְבוּצָא יָחֵת בְּרֵישֵׁהּ לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא אִנוּן וְיַסְחֵי בְמַיָא יָת בִּסְרֵהּ וְיַלְבְּשִׁנוּן: 

[תרגום יונתן] כִּיתוּנָא דְבוּץ מִילַת קוּדְשָׁא יִלְבַּשׁ וְאַווֹרְקְסִין דְבוּץ מִילַת יְהוֹן עַל בִּישְרֵיהּ וּבְקִמוּרָא דְבוּץ מִילַת יֵצֶר וּמַצְנִיפָא דְבוּץ מִילַת נְטִיכַס בְּרֵישֵׁיהּ לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא הִינוּן בְּרַם בִּלְבוּשֵׁי דַהֲבָא לָא יְהֵי עָלֵיל מְטוֹל דְלָא יִדְכַּר חוֹבַת עֵיגְלָא דְדַהֲבָא וּבִזְמַן מֵעֲלֵיהּ יַסְחֵי יַת בִּישְרֵיהּ בְּאַרְבְּעִין סָאוִוין דְמוֹי וְיַלְבֵּישִׁינוּן:

א' כתוב במקרא כְּתֹנֶת-בַּד , תרגום אונקלוס כִּתּוּנָא דְבוּצָא , וגם תרגום יונתן כִּיתוּנָא דְבוּץ , שבעברית עכשווית כתונת פשתן.

ב' ידוע צמר גפן בשם כותנה. הקשר בין כתונת וכותנה ברור, שתיהן מאותו שורש. ידוע בשפות אירופיות אותו צמר גפן נקרא בצרפתית COTON , ובאנגלית COTTON , ז"א, כמו בעברית, מאותו שורש כתונת, כותנה.

יש כאן חידה! הרי שהכותנה לא הייתה מוכרת בזמן התנ"ך, מקורה מאמריקה, והובא לאירופה לפני כארבע מאות שנה, הרבה מאד אחרי תקופת התנ"ך. גם מילה כותנה לא הייתה קיימת אז, בזמן הגעת צמר הגפן לאירופה, מפני שהמילה כותנה היא מהספרות החדשה, התחדשות השפה העברית, לפני כמאה שנה.

ג' מתברר שהקשר בין כותנה לבין COTON  ו- COTTON הוא על ידי השפה הערבית קוטונ KUTUN ! ז"א, גם הצרפתים והאנגלים, וגם מחדשי השפה העברית (לפי מילון אבן-שושן) לקחו את המילה הערבית KUTUN וממנה בנו את המילים החדשות COTON COTTON  ו-כותנה. בלל, המילה הערבית KUTUN כנראה גם פשתן, שהוא דומה לזמר הגפן החדש שהגיע מאמריקה.

עוד דבר מעניין, הקשר הזה בין מילים מראה את הקשרים המסחריים וגם תרבותיים הענפיים  בין אמריקה, אירופה, וגם העולם הערבי, כנראה של צפון אפריקה ואולי גם של המזרח התיכון.

ד' אם מדברים על כותנה ומקורה המילולי, השם הגרמני עבור צמר גפן הוא BAUM WOLLE , ז"א, צמר של עץ. יכול להיות שהשם הגרמני הוא המקור של המילה עבור צמר גפן בשפות סלאביות וגם ברומנית  BUMBAC, BUBAK, BUMBAK .

וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא ט זיז] וְכָל-אָדָם לֹא-יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד, בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ--עַד-צֵאתוֹ; וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל. 

[תרגום אונקלוס] וְכָל אֲנָשׁ לָא יְהֵי בְּמַשְׁכַּן זִמְנָא, בְּמֵיעֲלֵיהּ לְכַפָּרָא בְּקֻדְשָׁא--עַד מִפְּקֵיהּ; וִיכַפַּר עֲלוֹהִי וְעַל אֲנָשׁ בֵּיתֵיהּ, וְעַל כָּל קְהָלָא דְּיִשְׂרָאֵל.

[תרגום יונתן]  וְכָל אֵינַשׁ לָא יְהֵי בְמַשְׁכַּן זִמְנָא בִּזְמַן מֵיעֲלֵיהּ לְכַפָּרָא בְּקוּדְשָׁא עַל חוֹבֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל עַד זְמַן מִפְקֵיהּ וִיכַפֵּר עֲלוֹי וְעַל אֱנַשׁ בַּיְיתֵיהּ וְעַל כָּל קְהָלָא דְיִשְרָאֵל: 

א' לעניות דעתי, הפסוק  וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ, וּבְעַד כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל  נראה לי מדהים!

הברכה של הכהן הגדול בעדו ובעד בני ביתו, היא קשורה מידית עם הברכה בעד כול עם ישראל!

ב' יכול להיות שפסוק זה, הוא המודל עבור הברכה

"לרפואה שלמה ובריאות איתנה בתוך כול שאר חולי עמך בית ישראל !".

ג' עיקרון דומה מופיע גם בברכה לרפואה:

רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה,

וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכָל-תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל-מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל-מַכּוֹתֵינוּ.

כִּי אֵל רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

ד' יכול להיות שפסוק זה דומה כעקרון אמירת חז"ל "כול ישראל ערבים זה לזה!". 

מִבֵּית לַפָּרֹכֶת--אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת אחרי מות:

[ויקרא טז ב] וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל-יָבֹא בְכָל-עֵת אֶל-הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת--אֶל-פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָאָרֹן, וְלֹא יָמוּת, כִּי בֶּעָנָן, אֵרָאֶה עַל-הַכַּפֹּרֶת.

[תרגום אונקלוס]  וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה מַלֵל עִם אַהֲרֹן אָחוּךְ וְלָא יְהֵי עָלֵל בְּכָל עִדָן לְקוּדְשָׁא מִגָיו לְפָרֻכְתָּא לָקֳדָם כַּפֻּרְתָּא דִי עַל אֲרוֹנָא וְלָא יְמוּת אֲרֵי בַּעֲנָנָא אֲנָא מִתְגְלִי עַל בֵּית כַּפֻּרְתָּא:

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה מַלֵיל עִם אַהֲרן אָחוּךְ וְלָא יְהֵי עָלֵיל בְּכָל עִידַן לְקוּדְשָׁא מִן לְגֵיו לְפַרְגוֹדָא לִקְדָם כַּפּוּרְתָּא אֲרוּם בַּעֲנָנִי אִיקְרֵי שְׁכִינְתִּי מִתְגְלֵי עַל בֵּית כַּפּוֹרֵי:

א' יונתן מתרגם פרכת על ידי פרגודא שבעברית עכשווית מחיצה גבוהה, המסתירה את מה שנמצא מאחוריה.

ב' בשתי המילים פרכת ו-כפרת יש אותם האותיות.

לכן, יכול לתרץ שכפרת היא כמשל פרכת , ז"א, מחיצה, הפרדה בין טמא שלפני הכפרה לבין טהר שאחרי הכפרה. 

שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אחרי מות:

[ויקרא טז א]  וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, אַחֲרֵי מוֹת, שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן--בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי-יְהוָה, וַיָּמֻתוּ.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בָּתַר דְמִיתוּ תְּרֵין בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרוֹבֵיהוֹן אֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא קֳדָם יְיָ וּמִיתוּ:

[תרגום יונתן] וידבר וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה מִן בָּתַר דְמִיתוּ תְּרֵין בְּנוֹי דְאַהֲרן כַּהֲנַיָא רַבְרְבַיָא בִּזְמַן קְרוֹבֵיהוֹן אֶשָׁא בַּרְיָא קֳדָם יְיָ וּמִיתוּ בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא:

א' תרגום יונתן מוסיף וּמִיתוּ בְּאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא: שבערית עכשווית ומתו באש הבוערת .

ב' תרגום אונקלוס מסביר אֶשָׁתָא נוּכְרֵיתָא , ז"א, אש זרה. לעומתו, תרגום יונתן מסביר  אֶשָׁא בַּרְיָא , ז"א, אש חיצונית.

ג' האם יש הבדל בין הפירושים, אש זרה מול אש חיצונית ?
יכול להיות שחיצונית פחות חמורה מ- זרה . זר, נוכרי יכול להיות גם גוי, לא יהודי, לא של עם ישראל, עבודה זרה. לעומת זאת, חיצוני יכול להיות גם חילוני, מחוץ למקום הקדוש של אהל מועד והמזבח.

ד' יכול להיות שמעשה נדב ואביהוא, בני אהרון הכהן הגדול, דוגמה לאמירת הז"ל:
"מלמד שהקב"ה מדקדק עם סביביו (צדיקים הדבוקים בו) אפילו כחוט השערה" (רבי אחא\אבא, בבלי בבא קמא ב, יבמות קכא ב). 

מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת מצרע:

[ויקרא יד ה, ז] ה וְצִוָּה, הַכֹּהֵן, וְשָׁחַט, אֶת-הַצִּפּוֹר הָאֶחָת--אֶל-כְּלִי-חֶרֶשׂ, עַל-מַיִם חַיִּים.

ז וְהִזָּה, עַל הַמִּטַּהֵר מִן-הַצָּרַעַת--שֶׁבַע פְּעָמִים; וְטִהֲרוֹ, וְשִׁלַּח אֶת-הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

1. ידוע שלפי חז"ל, שהמצרע הוא משל ללשון הרע, "מוציא רע".

2. יכול להיות תירוץ לשתי הציפורים, אחת שוחט ואחת שולח, הן משל לאמירת חז"ל

• "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ, יֹאכַל פִּרְיָהּ." (משלי יח, פסוק כא)

הקב"ה אין סופי וגם העולם שהוא ברא!

בס"ד

דברים חיים רחמים

אתמול, בשבת בבוקר, אחרי השחרית, ליווינו את הרב בדרכו הביתה. אני מניח שהוא רצה להיות נחמד אלי ושאל אותי "נו, האם התגלה מהירות שהיא יותר גבוהה ממהירות האור?" . עניתי לו שאני לא יודע על זה כלום, שמוסכם שמהירות האור היא המהירות הגבוהה ביותר שיכולה להיות, ז"א, לא יכולה להיות מהירות גבוהה ממנה, היא החוסם העליון בתחום המהירויות.

הגעתי הביתה, אבל המשכתי לחשוב על השאלה של הרב. 

אנו מאמינים שהקב"ה והעולם שהוא ברא, הם אין-סופיים. והינה, פתאום, יש דבר שהוא חסום למעלה, אין מהירות יותר גבוהה ממהירות האור. מצאתי עוד דבר שהוא מוגבל וסופי, זה טמפרטורה של אפס מוחלט, 273.15 - מעלות צלסיוס, ז"א, לא יכולה להיות טמפרטורה נמוכה מזאת.

יש כאן ניגוד בין המחשבה הפילוסופית שכמו הקב"ה גם העולם שהוא ברא, הם אין-סופיים, לבין הניסיון של המדע שאומר שמהירות מוגבלת למהירות האור, וטמפרטורה מוגבלת לאפס מוחלט. 

בדרך כלל, המחשבות הפילוסופיות נכונות ובדרך כלל מקדימות את זמנם.

ובאמת נכון! להפתעתי, מצאתי בחיפוש ב- GOOGLE שעובדים ומחפשים, ויש אפילו תוצאות, ואפילו תורת היחסות של EINSTEIN שתמיד חשבתי שהיא שמגבילה את המהירות למהירות האור מאפשרת מהירויות יותר גבוהות ממהירות האור. יכול להיות שאפשר לקבל מהירויות יותר גבוהות ממהירות האור על ידי WARP DRIVE .

גם בתחום הטמפרטורות, יש מחשבות שאפשר לקבל טמפרטורות נמוכות יותר מאפס מוחלט על ידי טמפרטורות שליליות!

לכן, הקב"ה אין סופי וגם העולם שהוא ברא!

וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ, כָּרִאשׁוֹן

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט טו] וַיַּקְרֵב, אֵת קָרְבַּן הָעָם; וַיִּקַּח אֶת-שְׂעִיר הַחַטָּאת, אֲשֶׁר לָעָם, וַיִּשְׁחָטֵהוּ וַיְחַטְּאֵהוּ, כָּרִאשׁוֹן.

[תרגום אונקלוס] וְקָרֵיב, יָת קֻרְבַּן עַמָּא; וּנְסֵיב יָת צְפִירָא דְּחַטָּתָא, דִּלְעַמָּא, וְנַכְסֵיהּ וְכַפַּר בִּדְמֵיהּ, כְּקַדְמָאָה. 

[תרגום יונתן] וּקְרֵיב יַת קָרְבַּן עַמָא וּנְסֵיב יַת צְפִירָא דְחַטָאתָא דִי לְעַמָא וְנַכְסֵיהּ וְכַפֵּר בְּאַדְמֵיהּ דִצְפִירָא הֵי כְמָא דִכְפַּר בַּאֲדַם עֵיגְלָא דְחַטָאתָא דִילֵיהּ דְקָרֵב בְּשֵׁירוּיָא: 

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית הוא (לעניות דעתי J ):

" והגיש את קרבן העם ולקח את השעיר של (קרבן) החטאת של העם ושחט אותו, וכיפר בדמו של השעיר כפי שכיפר בדם העגל של החטאת שלו (של אהרון)  שהקריב בראשונה "

ב' נעזרתי בתרגום לעברית באתר

סוד תורה - תנ"ך עם מפרשים, דברים פרק-יג י

דברים פרק-יג פסוק-י

כִּי הָרֹג תַּֽהַרְגֶנּוּ יָֽדְךָ תִּֽהְיֶה-בּוֹ בָרִֽאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל-הָעָם בָּאַחֲרֹנָֽה:

תרגום אונקלוס אֲרֵי מִקְטַל תִּקְטְּלִנֵהּ יְדָךְ תְּהֵי בֵהּ בְּקַדְמֵיתָא לְמִקְטְלֵהּ וִידָא דְכָל עַמָא בְבַתְרֵיתָא:

תרגום יונתן אֲרוּם מִקְטַל תִּקְטְלִינֵיהּ יְדֵיכוֹן יְתוּשְׁטַן בֵּיהּ בְּשֵׁירוּיָא לְמִקְטְלֵיהּ וִידֵיהוֹן דְּכָל עַמָּא בְּסוֹפָא:

ג' יש כאן אולי יישום של פתגם החז"ל

"ואהבת לרעך כמוך"

ז"א, אהרון הכהן מטפל בקרבן העם כמו בקרבן שלו עצמו.

וְאֶת-הַדָּם יָצַק, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט ט] וַיַּקְרִבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת-הַדָּם, אֵלָיו, וַיִּטְבֹּל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם, וַיִּתֵּן עַל-קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ; וְאֶת-הַדָּם יָצַק, אֶל-יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ. 

[תרגום אונקלוס]  וְקָרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרוֹן יָת דְּמָא, לֵיהּ, וּטְבַל אֶצְבְּעֵיהּ בִּדְמָא, וִיהַב עַל קַרְנָת מַדְבְּחָא; וְיָת דְּמָא אֲרֵיק, לִיסוֹדָא דְּמַדְבְּחָא. 

[תרגום יונתן] וּקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרן יַת אַדְמָא לְוָתֵיהּ וְטָבַל אַדְבְּעֵיהּ בַּאֲדָם תּוֹרָא וִיהַב עַל קַרְנַת מַדְבְּחָא וְיַת שְׁאַר אַדְמָא אָרִיק לִיסוֹדָא דְמַדְבְּחָא וְקַדְשֵׁיהּ לִמְכַפְּרָא עֲלוֹי:

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית יכול להיות:

" ובני אהרון הגישו את הדם אליו (אל אהרון), ואהרון טבל את אצבעו בתוך דם השור (הקרבן), וייתן אהרון את הדם (שעל אצבעו) על קרני המזבח, ואת שאר הדם יזרוק אהרון ליסוד המזבח, וקידשו לכפרה עליו (על אהרון)."

ב' אפשר אולי לשאול על חלק שבתרגום יונתן וְקַדְשֵׁיהּ שבעברית וקידשו .

אפשר אולי לשאול, את מי קידש אהרון, את הדם, את המזבח, או את עצמו אהרון?

ג' את הדם, לא שמעתי שמקדשים את הדם.

את המזבח, אין צורך.

לכן, נשאר רק אהרון, שעל ידי זריקת הדם, הקב"ה מקדש את אהרון וגם מכפר עליו, על אהרון. יכול להיות שכוונת הביטוי מקדש היא לנקות, לזכות מהחטאת. 

וַיִּקְרַב אַהֲרֹן, אֶל-הַמִּזְבֵּחַ;

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא שמיני ט ח] וַיִּקְרַב אַהֲרֹן, אֶל-הַמִּזְבֵּחַ; וַיִּשְׁחַט אֶת-עֵגֶל הַחַטָּאת, אֲשֶׁר-לוֹ. 

 [תרגום אונקלוס] וּקְרֵיב אַהֲרוֹן, לְמַדְבְּחָא; וּנְכַס יָת עִגְלָא דְּחַטָּתָא, דִּילֵיהּ.

[תרגום יונתן] וּקְרֵיב אַהֲרן לְמַדְבְּחָא בִּזְרֵיזוּתָא וּנְכֵיס יַת עֶגְלָא דְחַטָאתָא דִידֵיהּ: 

א' התוספת של תרגום יונתן היא

וּקְרֵיב אַהֲרן לְמַדְבְּחָא בִּזְרֵיזוּתָא , ז"א, אהרון מתקרב למזבח בזריזות .

ב' יכול להיות שזה שיעור באופן עשיית המצוות, בזריזות .

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט ז] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, קְרַב אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וַעֲשֵׂה אֶת-חַטָּאתְךָ וְאֶת-עֹלָתֶךָ, וְכַפֵּר בַּעַדְךָ, וּבְעַד הָעָם; וַעֲשֵׂה אֶת-קָרְבַּן הָעָם, וְכַפֵּר בַּעֲדָם, כַּאֲשֶׁר, צִוָּה יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מֹשֶׁה לְאַהֲרוֹן, קְרַב לְמַדְבְּחָא וַעֲבֵיד יָת חַטָּתָךְ וְיָת עֲלָתָךְ, וְכַפַּר עֲלָךְ, וְעַל עַמָּא; וַעֲבֵיד יָת קֻרְבַּן עַמָּא, וְכַפַּר עֲלֵיהוֹן--כְּמָא דְּפַקֵּיד יְיָ. 

[תרגום יונתן] וַהֲוָה כֵּיוָן דְחָמָא אַהֲרן מַדְבְּחָא בְּקַרְנוֹי מִדַמֵי לְעִיגְלָא אִיסְתְּפֵי לְמִיקְרַב לְגַבֵּיהּ בְּכֵן אָמַר לֵיהּ משֶׁה אָנִיס מִנְדְעָךְ וּקְרֵיב לְמַדְבְּחָא וְלָא תִסְתְּפֵי וְעִיבַד יַת חַטָאתָךְ וְיַת עֲלָתָךְ וְכַפֵּר אַמְטוּלָתָךְ וְאַמְטוּל עַמָא וְעִיבַד יַת קָרְבַּן עַמָא וְכַפֵּר עֲלֵיהוֹן הֵי כְּמָא דְפַקֵיד יְיָ:

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית, לעניות דעתי:

והיה ומכיוון שאהרון ראה את המזבח בקרנותיו המדמה עגל (עגל הזהב!), פחד (אהרון) להתקרב אליו (אל המזבח), לכן אמר משה לאהרון תנוס מן דעתך ועל תפחד, ועשה את קרבן החטאת שלך ואת קרבן העולה שלך, וכפר עליך ועל  העם (ישראל), ועשה (אהרון ) את קרבן העם וכיפר עליהם (על העם) כפי שציווה הקב"ה.

ב' מצאתי תרגום יונתן לעברית שעזר לי מאד להבין את הפסוק, תרגומנא. ויקרא ט

http://hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_39659_237.pdf :

ז) קרב אל המזבדח. היב״ע, אגים מנדעך לקרוב למדבחא, הלא זהו מ״ש התו״כ, הגיס דעתך, וקרב אליו, מפני, כי אהרן ראה את המזבח בקרגותיו־ קרני שוד קרניו, ונזכר מעשה העגל, ממש היב״ע, וכמ״ש לעיל, כי היב״ע בויקרא נמשך אחרי התו״כ, והגיס דעתך, נ אומ תלמודי להתגהג עם מי־ בתכלית הםשטות בלי שום חשיבות, כמו עם עצמו ממש, בינו ובינו ודרך ארץ יתרה ל א למאום, ואך כאחד מבני חברתו הפשוטים, והגיס דעתך אינו רמות רוחא, עי״ע גם ב׳.

ג' יש בתרגום יונתן הסבר פסיכולוגי מעניין ויפה (לעניות דעתי J ) על הדחף של משה רבינו באהרון הכהן, להתקרב למזבח.

דבר זה מזכיר אולי את הפסוק שבספר קהלת:

[קהלת ד ט] טובים השניים, מן-האחד:  אשר יש-להם שכר טוב, בעמלם.

משה רבינו ע"ה עוזר לאהרון להתאושש ולבצע ציווי הקב"ה.

וְיֵרָא אֲלֵיכֶם, כְּבוֹד יְהוָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט ו] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה תַּעֲשׂוּ--וְיֵרָא אֲלֵיכֶם, כְּבוֹד יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מֹשֶׁה, דֵּין פִּתְגָמָא דְּפַקֵּיד יְיָ תַּעְבְּדוּן--וְיִתְגְּלֵי לְכוֹן, יְקָרָא דַּייָ.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר משֶׁה דֵין פִּתְגָמָא דְתַעַבְדוּן אַעַבְּרוּ יַת יִצְרָא בִּישָׁא מִן לִבְּכוֹן וּמִן יַד יִתְגְלֵי לְכוֹן אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ:

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית, לעניות דעתי:

ואמר משה, זה הדבר שתעשו אותו, הוצאתם את יצר הרע מן לבבכם ומיד יתגלה לכם כבוד שכינת הקב"ה.

ב' גם כאן, התנאי להתגלות כבוד הקב"ה הוא  הוצאתם את יצר הרע מן לבבכם .

וַיִּקְחוּ, אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, אֶל-פְּנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא שמיני ט ה] וַיִּקְחוּ, אֵת אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה, אֶל-פְּנֵי, אֹהֶל מוֹעֵד; וַיִּקְרְבוּ, כָּל-הָעֵדָה, וַיַּעַמְדוּ, לִפְנֵי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וְקָרִיבוּ, יָת דְּפַקֵּיד מֹשֶׁה, לִקְדָם, מַשְׁכַּן זִמְנָא; וּקְרִיבוּ, כָּל כְּנִשְׁתָּא, וְקָמוּ, קֳדָם יְיָ.

[תרגום יונתן]  וְאִזְדַרְזוּן אַהֲרן וּבְנוֹי וְכָל בְּנֵי יִשְרָאֵל וּנְסִיבוּ יַת מַה דְפַּקֵיד משֶׁה וְהַיְיתִיוּ לִקֳדָם מַשְׁכַּן זִימְנָא וּקְרִיבוּ כָּל כְּנִישְׁתָּא וְקָמוּן בְּלֵב שְׁלִים קֳדָם יְיָ: 

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית, לעניות דעתי:

הזדרזו אהרון ובניו וכול בני ישראל ולקחו את מה שציווה משה לפני אוהל מועד והקריבו כול כנסת ישראל ועמדו בלב שלם לפני הקב"ה.

ב' יונתן מביא את התנאי לעבודת הקב"ה, ז"א, בלב שלם .

ג' יכול להיות שבלי תנאי זה, אין ערך, רצון, ונחת לפני הקב"ה, אלא אפילו יותר חמור מזה, המצווה הופכת לחטא דומה לעבודה זרה.

כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט ד] וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ לִפְנֵי יְהוָה, וּמִנְחָה, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן:  כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם.

[תרגום אונקלוס]  וְתוֹר וּדְכַר לְנִכְסַת קֻדְשַׁיָּא, לְדַבָּחָא קֳדָם יְיָ, וּמִנְחָתָא, דְּפִילָא בִּמְשַׁח:  אֲרֵי יוֹמָא דֵּין, יְקָרָא דַּייָ מִתְגְּלֵי לְכוֹן. 

[תרגום יונתן] וְתוֹר וְאִימְרָא לְנִכְסַת קוּדְשָׁא לְדַבְּחָא קֳדָם יְיָ מִן בִּגְלַל דְיִתְרְעִי בְּכוֹן וּמִנְחָתָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא אֲרוּם יוֹמָא דֵין אִיקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מִתְגְלֵי לְכוֹן: 

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית, לעניות דעתי:

ושור ואיל לשחיטה הקדושה, לזבח לפני הקב"ה, שיהי להקב"ה רצון ונחת מכם, ומנחה מעורבת בשמן הזית, כאשר היום הזה כבוד שכינת הקב"ה מתגלה לכם.

ב' כתוב במקרא כִּי הַיּוֹם, יְהוָה נִרְאָה אֲלֵיכֶם . אבל, הכתוב הוא משל, מפני שאין אפשרות שאנשים יראו את הקב"ה.

ג' לכן, יונתן מפרש את המשל כאשר היום הזה כבוד שכינת הקב"ה מתגלה לכם. המשל הוא לרוחניות, לכבוד הקב"ה , למחשבה שהקב"ה נמצא עמנו. 

קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט ג] וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר:  קְחוּ שְׂעִיר-עִזִּים לְחַטָּאת, וְעֵגֶל וָכֶבֶשׂ בְּנֵי-שָׁנָה תְּמִימִם לְעֹלָה. 

[תרגום אונקלוס] וְעִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּמַלֵּיל לְמֵימַר:  סַבוּ צְפִיר בַּר עִזִּין לְחַטָּתָא, וְעֵיגַל וְאִמַּר בְּנֵי שְׁנָא שַׁלְמִין לַעֲלָתָא. 

[תרגום יונתן] וְעִם בְּנֵי יִשְרָאֵל תְּמַלֵיל לְמֵימָר סָבוּ בְּרַם אַתּוּן צְפִיר בַּר עִיזֵי מְטוֹל דְסַטָנָא מִימְתִיל בֵּיהּ מְטוֹל דְלָא יִשְׁתְּעֵי עֲלֵיכוֹן לִישָׁן תְּלִיתָאֵי עַל עֵיסַק צְפִיר בַּר עִיזֵי דִנְכִיסוּ שִׁבְטוֹי דְיַעֲקב וּרְמִיוּ יָתֵיהּ וְעִיבַד יָתֵיהּ לְחַטָאתָא וְעֵיגְלָא מְטוֹל דְאִשְׁתַּעְבַּדְתּוּן לְעֵיגְלָא וְאִימַר בַּר שַׁתֵּיהּ מְטוֹל דְיִדְכַּר לְכוֹן זְכוּתָא דְיִצְחָק דְכַפְתֵיהּ אָבוֹי הֵי כְאִמְרָא תְּרֵיהוֹן שַׁלְמִין לְעָלָתָא: 

א' תרגום יונתן לעברית עכשווית, לעניות דעתי:

ועם בני ישראל תדבר ותגיד להם: אבל אתם תביאו שעיר בן עיזים כך שהשטן הנמשל בו לא יספר עליכם לשון משולשת (לשון הרע) על עסק השעיר בן עיזים ששחטו שבטי יעקב (השעיר ששחטו בני יעקב בזמן מכירת יוסף) והשליכו אותו (את יוסף לבור) , ועשו אותו לחטאת, ועגל משום שהשתעבדו (בני ישראל) לעגל (עבודה זרה) וכבש בן שנה משום שייזכר לכם זכות יצחק שכפו עליו אביו (עקידת יצחק) כמו כבש (קרבן על מזבח) , שניהם (העגל והכבס) תמים לעולה.

ב' יונתן מסביר מה המקור של הקרבנות, על מה הם מכפרים:

-          שעיר עזים לחטאת, כדי לכפר על מכירת יוסף,

-          עגל, כדי לכפר על עגל הזהב,

-          כבש, כדי להזכיר לזכות עקידת יצחק.

וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא י א, ב] א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.  ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] א וּנְסִיבוּ בְּנֵי אַהֲרוֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא גְּבַר מַחְתִּיתֵיהּ, וִיהַבוּ בְּהוֹן אִישָׁתָא, וְשַׁוִּיאוּ עֲלַהּ, קְטֹרֶת בֻּסְמִין; וְקָרִיבוּ קֳדָם יְיָ, אִישָׁתָא נֻכְרֵיתָא--דְּלָא פַּקֵּיד, יָתְהוֹן.  ב וּנְפַקַת אִישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ, וַאֲכַלַת יָתְהוֹן; וּמִיתוּ, קֳדָם יְיָ.

[תרגום יונתן] א וּנְסִיבוּ בְנֵי אַהֲרן נָדָב וַאֲבִיהוּא גְבַר מַחְתִּיתֵיהּ וִיהָבוּ בְהוֹן אֵישָׁתָא וְשַׁוִיאוּ עֲלָהּ קְטוֹרֶת בּוּסְמִין וּקְרִיבוּ קֳדָם יְיָ אֵישָׁתָא נוּכְרָתָא מִן תַּפְיַין מַה דְלָא פַּקֵיד יַתְהוֹן ב וּנְפָקַת שַׁלְהוֹבִית אֵישָׁתָא מִן קֳדָם יְיָ בִּרְגַז וְאִתְפַּלִיגַת לְאַרְבַּעְתֵּי חוּטִין וְאָעֲלַת בְּגוֹ אַפֵּיהוֹן וְאוֹקִידַת יַת נִשְׁמַתְהוֹן בְּרַם גוּפֵיהוֹן לָא אִיתְחַרְכוּ וּמִיתוּ קֳדָם יְיָ:

א' תרגום יונתן לעברית, לעניות דעתי:

א ולקחו בני אהרון נדב ואביהוא, כול אחד את מחתתו וישימו עליהן אש ו(גם) קטורת בשמים והקריבו לפני הקב"ה אש זרה מן הכיריים [www.aspaklaria.info/050_NUN/ נדב%20%20ואביהוא.htm - תרגום יונתן:] , מה שלא ציווה הקב"ה.

ב ויצאו להבות אש מלפני הקב"ה בכעסו ונפרדו לארבע כיוונים שבאו לתוך פיהם (של נדב ואביהוא) שרפו נשמותיהם אבל גופותיהם לא התפוררו וכך מתו לפי הקב"ה.

ב' כנראה שכוונותיהם של נדב ואביהוא היו טובות. אבל הם "לקחו את החוק לידיים":

-          עשו דבר שהקב"ה לא ציווה אותו,

-          לא שאלו את משה רבינו ואת אהרון הכהן, שהיו נוכחים במקום, על ידיהם.

שני דברים אלה מראים אולי על מידה מסוימת של התנשאות, גם כלפי הקב"ה וגם כלפי רביהם.

ג' יכול להיות שאלה תכונות של נביא שקר.

ד' לעניות דעתי, על עם ישראל להיות זהירים ביותר כול הזמן, וגם בימינו אלה, כלפי נביא שקר. נביא שקר הביא אסונות גדולים ביותר על עם ישראל. 

קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט ב] וַיֹּאמֶר אֶל-אַהֲרֹן, קַח-לְךָ עֵגֶל בֶּן-בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה--תְּמִימִם; וְהַקְרֵב, לִפְנֵי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר לְאַהֲרוֹן, סַב לָךְ עֵיגַל בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּתָא וּדְכַר לַעֲלָתָא--שַׁלְמִין; וְקָרֵיב, קֳדָם יְיָ. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר לְאַהֲרן סַב לָךְ עֵיגַל בַּר תּוֹרֵי לְחַטָאתָא מְטוֹל דְלָא יִשְׁתְּעֵי עֲלָךְ שִטְנָא לִישָׁן תְּלִיתָאֵי עַל עֵיסַק עֵיגְלָא דְעָבַדְתָּ בְּחוֹרֵב וּבְרַם דְכַר לַעֲלָתָא תִּיסַב מִן בִּגְלַל דִי יִדְכַּר לָךְ זְכוּתָא דְיִצְחָק דְכַפְתֵיהּ אָבוֹי כְּדִיכְרָא בְּטַוָור פּוּלְחָנָא תְּרֵיהוֹן יְהוֹן שַׁלְמִין וּקְרֵיב קֳדָם יְיָ:

א'  חלק תירגום יונתן בעברית עכשווית:

ואמר לאהרון קח לך עגל בן שורים לחטאת כדי שלא ידבר עליך השטן לשון שלישית על עסק העגל שעבדת בחורב, אבל איל (זכר של רחלים) לעולה תיקח על מנת שתיזכר לך זכות (עקידת) יצחק שכפה עליו אביו קרבן כמו על איל על הר המוריה, עבודת הקב"ה משניים תמים ותקריב אותם לשבח הקב"ה.

ב' לשון השלישית, שהוא קשה כמו יחרב ההורג משני חידודיו, להכריז דברים רעים להצר לבן (של) עמך, לא תמנע (מללמד) זכות של חברך, להעיד עליו בדין, כן אמד ה׳.

ג' מצאתי את הפירוש שבסייף ב' בספר של שרת"י במדינות ע"ת יונתן, אבל הספר שפרטיו בהמשך מתייחס רק לספר בראשית:

HebrewBooks.org Sefer Detail: שרת"י במדינות - בראשית -- לוין ...

www.hebrewbooks.org/46183

ותר	שרת"י במדינות - בראשית
מחבר	לוין, הנוך שלום בן חיים. שרת"י במדינות
Title
Author

Download 42MB PDF הורד

Read online / פתח בדפדפן

Search in this Sefer חפש בתוך ספר זה

מקום דפוס	ירושלים
שנת דפוס	תשסה
Pub. Place
Pub. Date	2005
Pages דפים	637
OCLC ID
ULI Entry
Source מקור	Private Submissions
Catalog Info
Description תוכן

חמשה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, תרגום יונתן בן עוזיאל, ופירוש רש״י ז״ל ותולדות אהרן ופירוש וליקוט יקר על תרגום יונתן הנקרא בשם שרח״י במדינות המכיל אוצר של דברי חכמים מראשי הראשונים עד גדולי האחרונים מדורנו על פרד״ס התורה עם מראי מקומות ומפתחות