לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים-

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת נצבים:

[דברים כט יב] לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.

[תרגום אונקלוס] בְּדִיל לְקַיָּמָא יָתָךְ יוֹמָא דֵּין קֳדָמוֹהִי לְעַם, וְהוּא יִהְוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ--כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ; וּכְמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקוֹב. 

[תרגום יונתן]  מִן בִּגְלַל לְקַיָימָא יַתְכוֹן יוֹמָנָא לֵיהּ לְאוּמָא בְּרִירָא וְהוּא יֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהָא הֵיכְמָא דְמַלֵיל לְכוֹן וְהֵיכְמָא דְקַיֵים לְאַבְהַתְכוֹן לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקב: 

א' תרגום יונתן כותב מִן בִּגְלַל לְקַיָימָא יַתְכוֹן יוֹמָנָא לֵיהּ לְאוּמָא בְּרִירָא .

-          אומא בארמית זה עם בעברית ( ראה [שרת"י במדינות – דברים דף 382] ).

-          התרגום מוסיף לְאוּמָא בְּרִירָא שבעברית עם נבחר ( ראה [שרת"י במדינות – דברים דף 382] ).

ב' לעניות דעתי יש כאן אמירה חשובה ביותר :

לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים

-          פסוק זה נותן גיבוי מוחלט לטענה שעם ישראל קיים אך ורק בזכות האמונה שלו בהקב"ה ובנביאו משה רבינו ע"ה. 

מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת נצבים:

[דברים כט י] טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

א' רש"י מפרש:

מחוטב עציך -  מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושוע וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה בערמה ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים .

ב' מצאתי עוד פירוש, שאני אישית אוהבו יותר [שרת"י במדינות – דברים דף 381]:

ונראה, דפירש כזאת מדקאמר ״וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך״, זה הלשון צודק באחוז ב׳ הקצוות, כמו ״מגדול ועד קטן״, וכאן איזה גדלות יש להחוטב עצים על השואב מים. על כן פירש דהכוונה הוא (על) לוקטי עצים למערכה (של מזבח) שהיתה נעשית ע״י גדולים, עד שבדורות אחרונים היה נעשה ע״י כהנים בעלי מומין (מדות פ״ב ה) כי היה ג״כ כמעט עבודה לברר עצים הפסולין ולחותכם, היינו מקום שיש בו תולעת. ונקרא הבורר ״חוטב״ כי היה צריך לחתוך עץ הפסול. והשואבי מים הן המה הקטנים שבגרים, ובפרט שואבי מים לקידוש פרה (האדומה), הנה היה נעשה ע״י קטנים ממש כנודע [סוכה כא.], וא״כ שפיר אחז ב׳ הקצוות וצודק לשון ״מחוטב עד וגו׳״, עכ״ל.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת נצבים:

[דברים כט ט] אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל. 

[תרגום אונקלוס] אַתּוּן קָיְמִין יוֹמָא דֵּין כֻּלְּכוֹן, קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן:  רֵישֵׁיכוֹן שִׁבְטֵיכוֹן, סָבֵיכוֹן וְסָרְכֵיכוֹן, כֹּל, אֲנָשׁ יִשְׂרָאֵל.

[תרגום יונתן] אתם אָמַר משֶׁה נְבִיָא לָא בְטוּמְרָא אֲנָא מַסְהִיד בְּכוֹן אֱלָהֵן כַּד אַתּוּן מְעַתְּדוּן יוֹמָנָא כּוּלְכוֹן קֳדָם יְיָ אֱלָהָכוֹן רֵישֵׁי סַנְהֶדְרִין דִלְכוֹן וַאֲמַרְכְּלֵי שִׁבְטֵיכוֹן סָבֵיכוֹן וְסַרְכֵיכוֹן כָּל אֵינַשׁ יִשְרָאֵל:

א' תרגום לעברית של תרגום יונתן [שרת"י במדינות – דברים דף 380]:

אמר משה הנביא: לא בסתר אני מעיד בכם, כי אם כאשר אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלקיכם, ראשי סנהדרין שלכם, וממוני (נשיאי) שבטיכם, זקניכם ושופטיכם (? שוטריכם ?), כל איש ישראל.

ב' תרגום יונתן מביא את הנקודה החשובה ביותר לא בסתר אני מעיד בכם, כי אם כאשר אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלקיכם . 

וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר דברים, פרשת כי תבוא:

[דברים כז ח] וְכָתַבְתָּ עַל-הָאֲבָנִים, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בַּאֵר הֵיטֵב.

[תרגום אונקלוס] וְתִכְתּוֹב עַל אַבְנַיָּא, יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרָיְתָא הָדָא--פָּרֵישׁ יָאוּת.  

[תרגום יונתן]  וְתִכְתְּבוּן עַל אַבְנַיָא יַת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא הֲדָא כְּתַב חָקִיק וּמְפָרַשׁ מִתְקְרֵי בְּחַד לִישָׁן וּמִיתַרְגֵם בְּשִׁבְעִין לִישָׁנִין:

א' התרגום לעברית של תרגום יונתן [שרת"י במדינות – דברים דף 340]:

"וכתבתם על האבנים את כל דברי התורה הזאת, כתב חקוק ומפורש, נקרא בלשון אחד, ומתורגם בשבעים לשונות"

ב' כתוב במקרא בַּאֵר הֵיטֵב ובתרגום יונתן כתב חקוק ומפורש, נקרא בלשון אחד, ומתורגם בשבעים לשונות .

-          רש"י מפרש:

"באר היטב" - בשבעים לשון

-          לפי זה, מפרשים חז"ל שבתרגומים אפשר לפרש ולהסביר את התורה, ז"א, לא חייבים להיצמד לתרגום מילולי של התורה אלא אפשר להוסיף, להוציא, לשנות מילים כדי להסביר ולפרש את התורה.

-          זה מה שעושים תרגום אונקלוס וגם תרגום יונתן. ז"א, עבודתם כשרה, מותרת דאורייתא, ואפילו חז"ל אומרים שתרגום אונקלוס ניתן ביחד עם התורה בהר סיני. 

וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת כי תבוא:

[דברים כז ב]  ב וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.  ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ:  לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. 

א' דון יצחק אברבנאל, בפירושו לתורה, ספר דברים, כותב שני דברים נפלאים:

-          התורה, כתובה ומיוצבת בשער הכניסה לארץ, דומה המעשה המזוזה בדלת הבית.

-          כובשים נוכרים, שנכנסים לארץ חדשה, מסמנים וכותבים את שמם, תאריך הכניסה, דברי פאר עליהם ועל מעשיהם.

לעומת זאת, משה רבינו ע"ה מצוה את עם ישראל לכתוב את התורה שהקב"ה נתן לעמו. כאשר התורה מתארת, מפארת, מהללת, ומשבחת מעשי הקב"ה.

ב' יש אולי כמה מסקנות מזה:

-          כאשר הסימון נעשה על הגבול, אפשר אולי להניח שהגבול המזרחי של ארץ ישראל שבקב"ה נותן לעם ישראל הוא נהר הירדן.

-          התורה הכתובה על הגבול היא המסמך שמעיד על מעשה מלך המלכים, הקב"ה, הנותן את ארץ ישראל לעם ישראל.

לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר דברים, פרשת כי תבוא:

[דברים כו יז – יח] יז אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  יח וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְו‍ֹתָיו. 

[תרגום אונקלוס] יז יָת יְיָ חֲטַבְתְּ, יוֹמָא דֵּין:  לְמִהְוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ וְלִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי, וּלְמִטַּר קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי וְדִינוֹהִי--וּלְקַבָּלָא לְמֵימְרֵיהּ.  יח וַייָ חַטְבָךְ יוֹמָא דֵּין, לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב--כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ; וּלְמִטַּר, כָּל פִּקּוֹדוֹהִי.

[תרגום יונתן] יז יַת יְיָ חֲטַבְתּוּן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא דְהָכִין כְּתִיב שְׁמַע יִשְרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לָךְ לֵאלָהָא וְלִמְהַךְ בְּאָרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמוֹי וּלְמִנְטוֹר קְיָימוֹי וּפִקוּדוֹי וְדִינוֹי וְלִמְקַבְּלָא לְמֵימְרֵיהּ יח  וּמֵימְרָא דַיְיָ חֲטִיב יַתְכוֹן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא דְהָכִין כְּתִיב מַאן כְּוַות עַמְךָ יִשְרָאֵל עַם יְחִידָאֵי בְּאַרְעָא מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לֵיהּ לְעַם חָבִיב הֵיכְמָא דְמַלֵיל לְכוֹן וּלְמִנְטַר כָּל פִּקוּדוֹי: 

א' כתוב במקרא לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וגם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה .

-          מדובר על ברית, הסכם, בין שני הצדדים, הקב"ה מצד אחד, ועם ישראל מהצד השני.

-          הסכם זה חי וקיים עבור כול הדורות של עם ישראל, כאילו הוסכם עליו היום, בימינו אלה.

-          תמיד, אבל תמיד, אנו אלה שפשעים, והקב"ה צדיק ורחמן

"ואתה צדיק על כול הבא עלינו, כי אמת עשית, ואנחנו הרשענו:"

-          לכן, אין לחפש למה הקב"ה עושה לנו ככה וככה, אלא תמיד לחשוב ולחפש אם אנחנו עושים את חלקנו בהסכם זה, וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  

ב' כתוב בתרגומים, ויותר בהרחבה בתרגום יונתן יַת יְיָ חֲטַבְתּוּן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא שבעברית את ה' תייצבו חטיבה נפרדת (משאר עבודה זרה)  אחת בעולם היום .

-          רש"י מפרש:

"האמרת והאמירך" - אין להם עד מוכיח במקרא ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה הבדלתי לך מאלהי עובדי כוכבים להיות לך לאלהים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און.

ג' לעניות דעתי, פסוקים אלה של התורה מבטאים דבר גם עצום וגם נפלא: יש ברית בין הקב"ה לבין עם ישראל! בדרך כלל, ברית נקשרת בין רשויות במעמדים דומים זה לזה, ובהסכמה הדדית.

על ידי הברית הזאת, עם ישראל עולה לרמה הגבוהה ביותר, רמה דומה לזאת של הקב"ה!

אבל, המצב הזה הוא לא פשוט: הרמה הזאת קיימת ונשמרת אך ורק כאשר עם ישראל מקיימים את החלק שלהם בתוך ההסכם הזה.

ועוד דבר: הקב"ה לא מבקש כלום לעצמו, אלא מה שמבקש זה שעם ישראל יתנהגו זה מול זה במוסריות, כפי שכתוב בתורה:

[ויקרא י טיח] לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה' . 

הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת כי תבוא:

[דברים כו טו] הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ--כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  

[תרגום אונקלוס] אִסְתַּכִי מִמְּדוֹר קֻדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָּא, וּבָרֵיךְ יָת עַמָּךְ יָת יִשְׂרָאֵל, וְיָת אַרְעָא, דִּיהַבְתְּ לַנָא--כְּמָא דְּקַיֵּימְתָּא לַאֲבָהָתַנָא, אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ. 

[תרגום יונתן]  אוֹדִיק מִמְדוֹר בֵּית שְׁכִינַת קוּדְשָׁךְ מִן שְׁמַיָא וּבְרִיךְ יַת עַמָךְ יַת יִשְרָאֵל וְיַת אַרְעָא דִיהַבְתְּ לָנָא הֵיכְמָא דְקַיְימִית לְאַבְהָתָנָא אַרְעָא דְפֵירָהָא שְׁמֵינִין כַּחֲלָב וְחַלְיָין כִּדְבָשׁ:

א' כתוב במקרא הַשְׁקִיפָה תרגום אונקלוס אִסְתַּכִי תרגום יונתן אוֹדִיק .

-          הַשְׁקִיפָה - לצפות, להביט, להסתכל, להתבונן;

-          אִיסְתַּכֵּי   -   צַפֵּה (צווי)

-          אוֹדִיק - (בבא מציעא סז א; חולין צה ב)   הִשְׁגִיחַ; הִבִּיט

ב' רש"י מפרש:

"השקיפה ממעון קדשך" - עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות שאמרת אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם

ג' יכול להיות שאפשר להוסיף:

-          תרגום יונתן מפרש "הקב"ה משגיח מן השמיים".

-          יכול להיות שהמקום שממנו הקב"ה משגיח עלינו הוא השמיים, מפני שהשמיים הם הנקודה הגבוהה ביותר שאפשר לדמיין, וממנה רואים את כול העולם.

הקב"ה מדבר בתורה בשפה מתאימה לבני אדם, בשפה פשוטה וציורית.

-          הקב"ה נמצא בכול מקום, כפי שכתוב "היכן נמצא הקב"ה? מסכת ברכות פרק ט, הרב יעקב נגן" :

"היכן נמצא הקב"ה בעולם? לכאורה בכל מקום. אבל באופן ממשי, במציאות הפרטית של כל אחד ואחד – נוכחותו לרוב אינה מורגשת. כשנשאל הרבי מקוצק על מקומו של הקב"ה בעולם ענה "בכל מקום שאתה נותן לו להיכנס אליו".