מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת נצבים:

[דברים כט י] טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

א' רש"י מפרש:

מחוטב עציך -  מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושוע וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה בערמה ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים .

ב' מצאתי עוד פירוש, שאני אישית אוהבו יותר [שרת"י במדינות – דברים דף 381]:

ונראה, דפירש כזאת מדקאמר ״וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך״, זה הלשון צודק באחוז ב׳ הקצוות, כמו ״מגדול ועד קטן״, וכאן איזה גדלות יש להחוטב עצים על השואב מים. על כן פירש דהכוונה הוא (על) לוקטי עצים למערכה (של מזבח) שהיתה נעשית ע״י גדולים, עד שבדורות אחרונים היה נעשה ע״י כהנים בעלי מומין (מדות פ״ב ה) כי היה ג״כ כמעט עבודה לברר עצים הפסולין ולחותכם, היינו מקום שיש בו תולעת. ונקרא הבורר ״חוטב״ כי היה צריך לחתוך עץ הפסול. והשואבי מים הן המה הקטנים שבגרים, ובפרט שואבי מים לקידוש פרה (האדומה), הנה היה נעשה ע״י קטנים ממש כנודע [סוכה כא.], וא״כ שפיר אחז ב׳ הקצוות וצודק לשון ״מחוטב עד וגו׳״, עכ״ל.