לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר דברים, פרשת כי תבוא:

[דברים כו יז – יח] יז אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:  לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  יח וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְו‍ֹתָיו. 

[תרגום אונקלוס] יז יָת יְיָ חֲטַבְתְּ, יוֹמָא דֵּין:  לְמִהְוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ וְלִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי, וּלְמִטַּר קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי וְדִינוֹהִי--וּלְקַבָּלָא לְמֵימְרֵיהּ.  יח וַייָ חַטְבָךְ יוֹמָא דֵּין, לְמִהְוֵי לֵיהּ לְעַם חַבִּיב--כְּמָא דְּמַלֵּיל לָךְ; וּלְמִטַּר, כָּל פִּקּוֹדוֹהִי.

[תרגום יונתן] יז יַת יְיָ חֲטַבְתּוּן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא דְהָכִין כְּתִיב שְׁמַע יִשְרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לָךְ לֵאלָהָא וְלִמְהַךְ בְּאָרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמוֹי וּלְמִנְטוֹר קְיָימוֹי וּפִקוּדוֹי וְדִינוֹי וְלִמְקַבְּלָא לְמֵימְרֵיהּ יח  וּמֵימְרָא דַיְיָ חֲטִיב יַתְכוֹן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא דְהָכִין כְּתִיב מַאן כְּוַות עַמְךָ יִשְרָאֵל עַם יְחִידָאֵי בְּאַרְעָא מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לֵיהּ לְעַם חָבִיב הֵיכְמָא דְמַלֵיל לְכוֹן וּלְמִנְטַר כָּל פִּקוּדוֹי: 

א' כתוב במקרא לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וגם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה .

-          מדובר על ברית, הסכם, בין שני הצדדים, הקב"ה מצד אחד, ועם ישראל מהצד השני.

-          הסכם זה חי וקיים עבור כול הדורות של עם ישראל, כאילו הוסכם עליו היום, בימינו אלה.

-          תמיד, אבל תמיד, אנו אלה שפשעים, והקב"ה צדיק ורחמן

"ואתה צדיק על כול הבא עלינו, כי אמת עשית, ואנחנו הרשענו:"

-          לכן, אין לחפש למה הקב"ה עושה לנו ככה וככה, אלא תמיד לחשוב ולחפש אם אנחנו עושים את חלקנו בהסכם זה, וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.  

ב' כתוב בתרגומים, ויותר בהרחבה בתרגום יונתן יַת יְיָ חֲטַבְתּוּן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא שבעברית את ה' תייצבו חטיבה נפרדת (משאר עבודה זרה)  אחת בעולם היום .

-          רש"י מפרש:

"האמרת והאמירך" - אין להם עד מוכיח במקרא ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה הבדלתי לך מאלהי עובדי כוכבים להיות לך לאלהים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו יתאמרו כל פועלי און.

ג' לעניות דעתי, פסוקים אלה של התורה מבטאים דבר גם עצום וגם נפלא: יש ברית בין הקב"ה לבין עם ישראל! בדרך כלל, ברית נקשרת בין רשויות במעמדים דומים זה לזה, ובהסכמה הדדית.

על ידי הברית הזאת, עם ישראל עולה לרמה הגבוהה ביותר, רמה דומה לזאת של הקב"ה!

אבל, המצב הזה הוא לא פשוט: הרמה הזאת קיימת ונשמרת אך ורק כאשר עם ישראל מקיימים את החלק שלהם בתוך ההסכם הזה.

ועוד דבר: הקב"ה לא מבקש כלום לעצמו, אלא מה שמבקש זה שעם ישראל יתנהגו זה מול זה במוסריות, כפי שכתוב בתורה:

[ויקרא י טיח] לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי ה' .