יום חמישי, 6 באוקטובר 2016

כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  
וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת כי תצא:
[דברים כא טו-יז]  טו כִּי-תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה, וְיָלְדוּ-לוֹ בָנִים, הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה; וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר, לַשְּׂנִיאָה.  טז וְהָיָה, בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת-בָּנָיו, אֵת אֲשֶׁר-יִהְיֶה, לוֹ--לֹא יוּכַל, לְבַכֵּר אֶת-בֶּן-הָאֲהוּבָה, עַל-פְּנֵי בֶן-הַשְּׂנוּאָה, הַבְּכֹר.  יז כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר, לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא, לוֹ:  כִּי-הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ, לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה
א' אפשר אולי להבין רמז, שהמצוות, החוקים, והפקודות שבתורה, הם ממש כך, מצוות, חוקים, ופקודות שיש לבצע אותם בצורה מדויקת, לא לסטות ימין ולא לסטות שמאל.
ב' עוד יותר, דברי התורה הם לא לפי מצב הרוח או רצונו של היהודי, אלא ברורים ומדויקים, ולפי זה יש לבצע אותם.
1.      כתוב בספר דברים, פרשת כי תצא:
[דברים כא יח] כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם
[תרגום אונקלוס] אֲרֵי יְהֵי לִגְבַר, בַּר סָטֵי וּמָרוֹד--לָיְתוֹהִי מְקַבֵּיל, לְמֵימַר אֲבוּהִי וּלְמֵימַר אִמֵּיהּ; וּמַלְּפִין יָתֵיהּ, וְלָא מְקַבֵּיל מִנְּהוֹן
[תרגום יונתן] אֲרוּם יְהֵי לִגְבַר בִּיר סוּרְהֲבָן וּמְרוֹד דְּלֵיתוֹי מְקַבֵּל לְמֵימָר אָבוֹי וּלְמֵימְרָא דְאִמֵּיהּ וְיִכְסְנוּן יָתֵיהּ וְלָא מְקַבֵּל אוּלְפַן מִנְהוֹן:
א' תרגום יונתן לעברית [שרת"י במדינות – דברים דף 274]:
"כי יהיה לאיש בן סורר ומורד איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויוכיחו אותו ולא מקבל מוסר מהם."
ב' כתוב במקרא וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם תרגום אונקלוס וּמַלְּפִין יָתֵיהּ, וְלָא מְקַבֵּיל מִנְּהוֹן תרגום יונתן וְיִכְסְנוּן יָתֵיהּ וְלָא מְקַבֵּל אוּלְפַן מִנְהוֹן .
-          רש"י מפרש:
"ויסרו אותו" - (סנהדרין עא) מתרין בו בפני ג' ומלקין אותו בן סורר ומורה ....
-          מַלְפָא   -   מְלַמֵּד אוֹתָהּ; מְלֻמֶּדֶת (מילון ארמית – עברית )
-          מַלְפָא   -   מְלַמֵּד אוֹתָהּ; מְלֻמֶּדֶת
גְּמָרָא   -   תַּלְמוּד; קַבָּלָה (=מסורת)
ג' יש אולי לשים לב שהמקרא כותבת ממש להלקות את הבן הסורר. לעומת זאת, התרגומים מדברים על ללמדו, להוכיח אותו, את הבן הסורר. 
-          יכול להיות שהפירוש קצת שונה שבתרגומים, הוא תוצאה של הפרש בזמן, אולי גם השפעה של הפילוסופיה יוונית \ רומית בנושא החינוך. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה