וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת כי תבוא:

[דברים כז ב]  ב וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת, וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד.  ג וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת--בְּעָבְרֶךָ:  לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֶיךָ, לָךְ. 

א' דון יצחק אברבנאל, בפירושו לתורה, ספר דברים, כותב שני דברים נפלאים:

-          התורה, כתובה ומיוצבת בשער הכניסה לארץ, דומה המעשה המזוזה בדלת הבית.

-          כובשים נוכרים, שנכנסים לארץ חדשה, מסמנים וכותבים את שמם, תאריך הכניסה, דברי פאר עליהם ועל מעשיהם.

לעומת זאת, משה רבינו ע"ה מצוה את עם ישראל לכתוב את התורה שהקב"ה נתן לעמו. כאשר התורה מתארת, מפארת, מהללת, ומשבחת מעשי הקב"ה.

ב' יש אולי כמה מסקנות מזה:

-          כאשר הסימון נעשה על הגבול, אפשר אולי להניח שהגבול המזרחי של ארץ ישראל שבקב"ה נותן לעם ישראל הוא נהר הירדן.

-          התורה הכתובה על הגבול היא המסמך שמעיד על מעשה מלך המלכים, הקב"ה, הנותן את ארץ ישראל לעם ישראל.