וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים פרשת כי תצא:

[דברים כא כ] וְאָמְרוּ אֶל-זִקְנֵי עִירוֹ, בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה--אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקֹלֵנוּ; זוֹלֵל, וְסֹבֵא. 

[תרגום אונקלוס] וְיֵימְרוּן לְסָבֵי קַרְתֵּיהּ, בְּרַנָא דֵּין סָטֵי וּמָרוֹד--לָיְתוֹהִי מְקַבֵּיל, לְמֵימְרַנָא; זָלֵיל בְּסַר, וְסָבֵי חֲמַר. 

[תרגום יונתן] וְיֵימְרוּן לְחַכִּימֵי קַרְתָּא עַבְרִינָן עַל גְּזֵירַת מֵימְרָא דַיְיָ בְּגִין כֵּן אִתְיְלִיד לָנָא בְּרָנָא דֵין דְּהוּא סוּרְהֲבָן וּמְרוֹד לֵיתוֹי צְיָית לְמֵימְרָנָא גַּרְגְּרָן בְּבִשְרָא וְשֵׁתָאֵי בְּחַמְרָא:

א' תרגום יונתן לעברית [שרת"י במדינות – דברים דף 274]:

"ויאמרו אל חכמי העיר: עברנו על חוקת מאמר ה׳ על כן נולד לנו בננו זה שהוא סורר ומורה איננו שומע בקולנו זולל בשר וסובא יין"

ב' תרגום יונתן מוסיף את עברנו על חוקת מאמר ה׳ על כן נולד לנו בננו זה שהוא סורר ומורה .

-          התוספת הזאת מסבירה למה חז"ל מקשרים בין הפסוק הזה לבין הפסוקים הקודמים המדברים על שבויה אשת יפת תואר, אישה שנואה, ובפסוק זה בן סורר ומורה.

-          רש"י מפרש על הפסוק [דברים כא יא]:

"ולקחת לך לאשה" - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע שאם אין הקב"ה מתירה ישאנה באיסור אבל אם נשאה סופו להיות שונאה שנאמר אחריו כי תהיין לאיש וגו' וסופו להוליד ממנה בן סורר ומורה לכך נסמכו פרשיות הללו.