יום ראשון, 28 במאי 2017

פירוש התורה - בְּנֵי שֵׁם, עֵילָם וְאַשּׁוּר, וְאַרְפַּכְשַׁד, וְלוּד וַאֲרָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית י כב] בְּנֵי שֵׁם, עֵילָם וְאַשּׁוּר, וְאַרְפַּכְשַׁד, וְלוּד וַאֲרָם.

[תרגום אונקלוס] בני שם, עילם ואשור, וארפכשד, ולוד וארם.

[תרגום יונתן] בְּנוֹי דְשֵׁם עֵילָם וְאַתּוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' אפשר למצוא הסברים על בני שם באנציקלופדיות המקראית, יהודית דעת, עברית. וגם באתרי Wikipedia .

ג' לי אישית, מוכרים אַשּׁוּר וַאֲרָם , מלכויות גדולות ומוכרות במזרח התיכון הקדום.

פירוש התורה - וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר--אֲחִי, יֶפֶת הַגָּדוֹל.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית י כא] וּלְשֵׁם יֻלַּד, גַּם-הוּא: אֲבִי, כָּל-בְּנֵי-עֵבֶר--אֲחִי, יֶפֶת הַגָּדוֹל.

[תרגום אונקלוס] ולשם אתייליד, אף הוא: אבוהון, דכל בני עבר--אחוהי, דיפת רבא.

[תרגום יונתן] וּלְשֵׁם אִיתְיְלִיד אַף הוּא בַּר הוּא אַבוּהוֹן דְכָל בְּנֵי עִיבְרָאֵי אָחוֹי דְיֶפֶת רַבָּא בִּדְחַלְתָּא דַיְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 103]):

"ולשם נולד אף הוא בן, הוא אביהם של כל בני העברים, אחיו של יפת, הגדול ביראת ה׳."

ב' אפשר אולי לשאול שאלה: למי מתייחס הכתוב הגדול ביראת ה׳ , יפת, שם, או הבן הנולד (הוא אביהם של כל בני העברים)?

לפי ההמשך, לעניות דעתי, הגדול ביראת ה׳ הוא הוא אביהם של כל בני העברים, בנו של שם. ידוע שעבר היה הגדול ביראת ה׳ .

ג' מצאתי בספר ([שרת"י במדינות – בראשית דף 105]), בהמשך:

ולפשוטו של מקרא עיין בספר חפץ יהונתן כאן, שהאריך להביא השיטות שונות בפירוש ״אחי יפת הגדול״, וסיכם ככה, ת״ל:

העולה מדברינו:

א ) שיטת רש״י כאן בפשט הפסוק כרב זביד (סנהדרין סט:) שהתואר ״הגדול״ עולה על יפת , שהוא הגדול מאחיו, וכן דעת בעל הטעמים, וראכ״ע בפירוש א׳.

פירוש רש"י:

אחי יפת הגדול - איני יודע אם יפת הגדול אם שם כשהוא אומר שם בן מאת שנה וגו' שנתים אחר המבול הוי אומר יפת הגדול שהרי בן ת"ק

ב ) שיטת הרמב״ן ש״הגדול״ עולה על שם, והוא הגדול בשנים מבין שני אחיו של יפת, דהיינו ששם גדול מחם.

ג ) שיטת ראב״ע ביש מפרשים, ש״הגדול״ עולה על שם, והוא הגדול בשנים מכל אחיו.

ד ) שיטת תיב״ע ש״הגדול״ עולה על שם, אלא שלדעתו שם הוא הקטן ביותר בשנים, וכסתם סוגיית הגמרא בסנהדרין, וא״א שיפרש כראב״ע ולא כרמב״ן, ולכן תרגם גדול ביראת שמים. וזהו שמתרגם תמיד ״שם רבא״ - שם הגדול, כמו שנהוג לומר על גדול הדור ־ ״הגדול״, עכ״ל.

ד' לפי הפשט, ההסבר שאני הצעתי לא מתאים לפירושי חז"ל. אבל, בכול זאת, חשבתי שהשם "גדול" לא חייך ליפת, שלא היה כך, אלא אל עבר שהוא בנו של שם, ולכן השם "גדול" מתייחס גם אל שם, כפי שמפרשים החז"ל.

פירוש התורה - אֵלֶּה בְנֵי-חָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית י כ] אֵלֶּה בְנֵי-חָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.

[תרגום אונקלוס] אילין בני חם, לזרעייתהון ללישנהון, בארעתהון, בעממיהון.

[תרגום יונתן] אילין בני חם, לזרעייתהון ללישנהון, בארעתהון, בעממיהון.

א' לעניות דעתי, תרגומים דדומים למקרא.

ב' יכול להיות שיש בפסוק זה רמז לאפיונים של עם: לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם, בְּאַרְצֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם.

ז"א, שבט (אולי קירב ייחוסין, ושותפות של אבות), לשון, ארץ (מקום מגורים), אפיונים של עם בשאר העמים.

ג' אצל יהודים, בזמן הגלות, לא הייתה להם ארץ אמתית משלהם. אבל הייתה ליהודים ארץ ישראל, ארץ "וירטואלית". לכן, בכול זאת, היהודים הם עם.

עכשיו, בימינו, ברוך הקב"ה ותודה להקב"ה, יש לנו, ליהודים גם ארץ, אותה ארץ ישראל. לכן, גם מבחינה זאת ,של ארץ משותפת, היהודים הם עם, לפי כול ההגדרות, ולפי כול הדקדוקים.

ד' פירוש אבן עזרא:

אלה בני חם ללשונותם - וכן אמר על בני יפת ועל בני שם.

יום חמישי, 25 במאי 2017

פירוש התורה - וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן--באכה גְרָרָה, עַד-עַזָּה: בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית י יט] וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי, מִצִּידֹן--באכה גְרָרָה, עַד-עַזָּה: בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה, וְאַדְמָה וּצְבֹיִם--עַד-לָשַׁע.

[תרגום אונקלוס] והוה תחום כנענאה, מצידון--מטי לגרר, עד עזה: מטי לסדום ועמורה, ואדמה וצבויים--עד לשע.

[תרגום יונתן] וַהֲוָא תְּחוּם כְּנַעֲנָאֵי מִן כּוֹתְנַיִים מַעֲלָךְ לִגְרָר עַד עַזָה מַעֲלָךְ לִסְדוֹם וַעֲמוֹרָה אַדְמָא וּצְבוֹיִים עַד קַלְדָהִי:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא, חוץ משמות כמה מקומות.

ב' פירוש רש"י:

באכה - שם דבר ול"נ כאדם האומר לחברו גבול זה מגיע עד אשר תבא לגבול פלוני

פירוש אבן עזרא:

באכה גררה - אל גרר:

מצאתי באתר http://scholarsgateway.com/parse :

Word Parsed:	בֹּאֲכָה
Parts of Speech:	Verb Qal Infinitive Construct
Root:	בוא

Infinitive Definition:	1. to go in, enter, come, go, come in

ג' מצאתי באתר http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=95901081&nTocEntryID=95912678

לשע.

מתוך:אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ד : כבד - מלתחה > ד כבד-מלתחה > אות למד

- כנראה צורת ההפסק של השם * לשע והוא שם מקום בקצה גבול הכנעני ' ונזכר בבר' י ' יט . יהודי התקופה הרומית המאוחרת היו מזהים את לשע בקלירוהי , ( Caiiirrhoe ) כעדות ת"י והיירונימוס Quaest . in ) , ( libr . Gen . והוא מקום של מעיינות חמים השוכן סמוך לקצה הצפוני של חוף ים המלח המזרחי . אבל אם באנו לדון : עד לשע ( ברי י יט ) על פי עד עזה שבאותו פסוק' על לשע ' להיות : ( א ) סמוכה לסדום ועמורה ואדמה וצכויים כשם שעזה סמוכה לגרר ; ( ב ) מקום ששמו ומושבו ידועים לקוראים שנועדה להם הרשימה' יותר משמות מדום ועמורה וכוי ומושבן' כשם ששמה של עזה ומושבה ידועים להם יותר משל גרר . והרי ( א ) סדום ואחיותיה ישבו לדרומו של ים המלח ( וע"ע סדום ;( ( ב ) אף על פי שהעיר סדום "נהפכה" בימי קדם' היו שמה ומושבה ( בקירוב ) ידועים תמיד לרוב יושבי הארץ יותר משל קלירוהי . ועוד' שאת קלירוהי זיהו עם צרת השחר ( ע"ע ;( ואין כל עדות לשם קדום מזה' כגון לשע . ויש אומרים שאין לשע אלא לעש' הידועה מכתובת זכר כממלכה שכנה לחמת שהיתה מאוחדת עם ממלכת חמת ( במחצית הראשונה של המאה החי לפסהיינ .

פירוש התורה - וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי, וְאֶת-הַחֲמָתִי; וְאַחַר נָפֹצוּ, מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית י יח] וְאֶת-הָאַרְוָדִי וְאֶת-הַצְּמָרִי, וְאֶת-הַחֲמָתִי; וְאַחַר נָפֹצוּ, מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי.

[תרגום אונקלוס] וית ארוודאי וית צמראי, וית חמתאי; ובתר כין אתבדרו, זרעיית כנענאי.

[תרגום יונתן] וְיַת לוֹטְסָאֵי וְיַת חוֹמְצָאֵי וְיַת אַנְטְכוֹאֵי וּבָתַר כְּדֵין אִתְבַּדְרוּ זַרְעֲיַתְהוֹן דִכְנַעֲנָאֵי:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' מצאתי בספר "תבואות הארץ", על ידי יהוסף שווארץ , 1865:

תיב״ע לוטסאי המצאי אנטיוכיא. אנטיוביא (ב״ר פרשה ס״ג מעכו עד אנטיוכיא) נקרא בל׳׳ע אנטאקי״א סמוך לשפת הים בערך 4 שעות על נהר א״ל עז״י כמו שכתבתי בנהר הר הלבנון.

ירושלמי מגילה הנ׳׳ל ארודי רותיס. אל תאמר שכונתו על אי רודוס בים היון (והיא נזכרת במקום אחד בירושלמי ע׳׳ז צלמא דרודוס וכן במדרש שמואל פרשה י״ט. והוא הגולם (קאלאס) של רודוס שעמד על שפת אי הנזכר והספי׳ עברו בין רגליו ומעשה זה א׳ משבעה דברי׳ מעשה יקירי ערך ומעשה הפלא שבעולם וכונת הירושלמי על אי הקטנה הנקראת עד היום רואדו״ס והיא מול עיר אראדו״ס (עין לעיל אנתוסאי) לצפון המקום שנופל נהל אלי״ת (אלייטהערוס) בים הגדול.

פירוש התורה - וְאֶת-הַחִוִּי וְאֶת-הַעַרְקִי, וְאֶת-הַסִּינִי.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית י יז] וְאֶת-הַחִוִּי וְאֶת-הַעַרְקִי, וְאֶת-הַסִּינִי.

[תרגום אונקלוס] וית חיוואי וית ערקאי, וית אנתוסאי.

[תרגום יונתן] וְיַת חִוָאֵי וְיַת עַרְקָאֵי וְיַת אַנְטוֹסָאֵי:

א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.

ב' מצאתי בספר "תבואות הארץ", על ידי יהוסף שווארץ , 1865:

"ת״א ויב״ע הסיני אנתוסאי. היא העיר הנקראת אורתום״א לצפון ערקי בערך 6 שעות (ערקי זכרתי כבר בערי הר הלבנון) תר״י וית טדיפולאי הוא טראלו״ס אשר זכרתי לעיל, כפרוסת׳ הוא אי כפרוס (ציפערן). במדרש רבה שם ערקי ארקם דליבנון ובאמת ערקי כמעט תכונתה בקצה הלבנון הצפוני. סיני ארתוסאי (וגרם׳ זאת יותר מדוקדק׳ מאנתוסאי מזכרת. כי עד היום קוראים אדתוס״א בר׳ ולא בנ'). רסה״ג הסיני טראבלסיין ר״ל יושבי עיר מרבאלו״ם (עיר מקומו)."