וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת נח:

[בראשית ט כד] וַיִּיקֶץ נֹחַ, מִיֵּינוֹ; וַיֵּדַע, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן.

[תרגום אונקלוס]  ואיתער נוח, מחמריה; וידע, ית דעבד ליה בריה זעירא.

[תרגום יונתן]  וְאִתְעַר נחַ מִן חַמְרֵיהּ וִידַע בְּאִשְׁתָּעוֹת חֶלְמָא יַת דְעָבַד לֵיהּ חָם בְּרֵיהּ דְהוּא קָלִיל בִּזְכוּתָא דְגָרַם לֵיהּ דְלָא יוֹלִיד בַּר רְבִיעָיֵי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 99]):

"וייקץ נח מיינו וידע, על ידי סיפור החלום, את אשר עשה לו חם כנו הקטן, אשר הוא ממועט בהזכות (ובמצוות), שגרם (חם) לו (לנח) אשר לא יוליד בן הרביעי".

ב'  תרגום יונתן מפרש את המקרא, למשל וִידַע בְּאִשְׁתָּעוֹת חֶלְמָא .

ז"א, תרגום יונתן היה ער למן 'חורים' שבמקרא, ומנסה למלא אותם.

ג' כתוב במקרא בְּנוֹ הַקָּטָן . רש"י מפרש, בדומה לתרגום יונתן:

בנו הקטן -  הפסול והבזוי כמו (ירמיהו מט) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי

-          כמה פעמים, דווקא הבן הקטן הוא המוצלח ביותר, כמו יצחק בן אברהם, או יעקב בן יצחק, או יוסף בן יעקב, או משה רבינו בן אמרם, או שלמה בן דוד המלך, ואולי עוד. הסיבה לכך הייתה ניקוי הקליפות.

זה מזכיר אמירת חז"ל: אין כלל ללא יוצא מן הכלל! J

-          או, שחם לא היה הבן הקטן בגיל אלא בזכויות ומצוות, כפירוש רש"י, וכתרגום יונתן.

ד' כתוב בתרגום יונתן דְגָרַם לֵיהּ דְלָא יוֹלִיד בַּר רְבִיעָיֵי: שבעברית שגרם (חם) לו (לנח) אשר לא יוליד בן הרביעי.

-          יכול להיות שהכוונה היא, שנח ראה את האופי השפל של חם, וחשד נח שגם הבן הרביעי, אם יולד, יהיה דומה לחם בתכונות הפסולות שלו.

הדבר דומה למום שיכול חס וחלילה להופיע בילדים, בגלל סיבה גנטית.