אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ--לָהּ, יִטַּמָּא

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשה אמור:

[ויקרא כא ג] וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, אֲשֶׁר לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ--לָהּ, יִטַּמָּא. 

[תרגום אונקלוס] וְלַאֲחָתֵיהּ בְּתוּלְתָא דְּקָרִיבָא לֵיהּ, דְּלָא הֲוָת לִגְבַר--לַהּ, יִסְתָּאַב.

[תרגום יונתן] וּלְאַחְתֵיהּ בְּתוּלְתָּא דִקְרִיבָא לֵיהּ וְלָא מְאַרְסָא וּדְעַד כְּדוֹן לָא הֲוַת מִיבְעֲלָא לִגְבַר לָהּ יִסְתָּאֵב:

א' כתוב במקרא לֹא-הָיְתָה לְאִישׁ—לָהּ , תרגום יונתן מוסיף ומפרש וְלָא מְאַרְסָא .

ז"א, לא מספיק אחות בטולה, אלא גם לא מאורסת.

ב' במבט  ראשון יש כאן סתירה בין המקרא לבין תרגום יונתן שמוסיף לפי ההלכה: ארוסה היא גם בטולה. אזי למה לא? אבל כך ההלכה:

סימן שעג: איזה כהן מוזהר על הטומאה, ולאיזה מתים מטמא, ועד מתי מטמא

(וכן אינו מיטמא) לאחותו ארוסה, אפילו היא ארוסה לכהן;