בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב בספר שמות, פרשת משפטים:
[שמות כא יט] אִם-יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ
בַּחוּץ, עַל-מִשְׁעַנְתּוֹ--וְנִקָּה הַמַּכֶּה: רַק שִׁבְתּוֹ
יִתֵּן, וְרַפֹּא יְרַפֵּא.
[תרגום אונקלוס] אִם
יְקוּם וִיהַלֵּיךְ בְּבָרָא, עַל בָּרְיֵיהּ--וִיהֵי זָכָא מָחְיָא:
לְחוֹד בֻּטְלָנֵיהּ יִתֵּין, וַאֲגַר אַסְיָא יְשַׁלֵּים.
[תרגום יונתן] אִין יְקוּם מִמַּרְעֵיהּ וּמְהֲלֵךְ
בְּשׁוּקָא עַל מוֹרְנִיתֵיהּ וִיהֵי זַכְיַי מַחְיָיא מִדִּין קְטוֹל לְחוֹד
בּוּטְלִין עִיבִידְתֵּיהּ וְצַעֲרֵיהּ וְנִזְקֵיהּ וּבַהֲתֵיהּ יִתֵּן
וַאֲגַר אַסְיָא יְשַׁלֵּם עַד דְּמִתְּסֵי:
[ירושלמי (קטעים)] אוֹ בְּמַרְתּוֹקָא
וְלָא יָמוּת וְיִטְלַק לְעֶרֶס מְרָע:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 254]):
"בספר
אהבת יונתן
פירש: אם יקום
מחוליו וילך
בחוץ על
משענתו, וניקה המכה
מדין מיתה,
רק בטול
עבודתו וצערו ונזקו
ובושתו ייתן,
ושכר הרופא
ישלם, עד שיתרפא."
מִשְׁעַנְתּוֹ -
תמיכה, משען, מקל להישענות, מקל להיתמכות; מסעד כיסא, התקן להישען עליו, חלקו
האחורי של הרהיט; תמיכה רוחנית, תמיכה נפשית, עזרה, סיוע, היחלצות לעזרה
בָּרְיֵיהּ –
בָּרְיֵ – healthy, strong, stout
(מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) גדול וכבד; חסון, מוצק;
מוֹרְנִיתֵיהּ – מוֹרְן – faintness,
cowardice (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)
פחדנות, חולשה, קלישות; עמעום; עילפון
-
לעניות
דעתי, יש אולי אי-התאמה בין תרגום יונתן בעברית (לפי הספר שרת"י במדינות –
שמות) לבין המקרא (וגם תרגום
אונקלוס). לעניות דעתי, יש
אי-התאמה בין תרגום יונתן לבין תרגום יונתן בעברית.
לעניות דעתי, תרגום יונתן
בעברית הוא:
" אם יקום
מחוליו וילך
בחוץ על
משענתו, וניקה המכה
מדין מיתה, לבד (בלי אף אחד מאלה שבהמשך, ייתן) בטלה
(ביטול זמן) מעבודתו, וצערו, ונזקו (הנזק שנגרם לו), ובושתו ייתן. ותשלום רפואה
ישלם (המכה) עד שמתרפא (המוכה)."
יש כאן מילה לְחוֹד שכנראה
אפשר אולי לתרגם אותה גם לכיוון חיוב, וגם לכיוון שלילה. לעניות דעתי, יש לתרגם
אותה כדי לישר את תרגום יונתן עם המקרא ועם תרגום אונקלוס.
בּוּטְלִין - בּוּטְלִן – idleness,
indemnity for loss of time (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)
עצלות; בטלה; בטלנות; ביטול זמן; הבל, פיצוי
על ביטול זמן
לבד
- (תה"פ) בדד, בודד, בלי אף אחד, ללא קרובים, ללא עזרה, גלמוד, בעצמו, בכוחות
עצמו, יחידי, יחיד
לחוד
- (תה"פ) בנפרד, בנבדל, במנותק, באופן נפרד, לבד, לעצמו, בגפו, לא יחד, בפני
עצמו
בָּהֲתַיְיהוּ (חולין
נו ב) - בָּשְׁתָּם
(=לִקּוּיָם)
מִיתַּסֵּי - נִרְפָּא; מִתְרַפֵּא
-
ירושלמי
(קטעים) בעברית:
"או באגרוף ולא ימות ווישלך (אותו)
למיטה מרע."
בְּמַרְתּוֹקָא – blow
(מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) מכה
בְּמַרְתּוֹקָא –
fist
(מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) אגרוף
וְיִטְלַק – טְלַק –
to
cast, throw (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)
להשליך, להטיל, לזרוק
ב' כתוב
במקרא וְרַפֹּא יְרַפֵּא .
מפרשים את הפסוק זה שמתיר
לרופא לרפא.
מדרש מכילתא מפרש:
"דבר אחר, בא הכתוב
ללמדך דרך ארץ מן התורה (רק שבתו ייתן ורפא ירפא [שניתן רשות לרופא לרפאות])."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה