פירוש התורה - וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:

[בראשית יג ז]  וַיְהִי-רִיב, בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה-אַבְרָם, וּבֵין, רֹעֵי מִקְנֵה-לוֹט; וְהַכְּנַעֲנִי, וְהַפְּרִזִּי, אָז, יֹשֵׁב בָּאָרֶץ. 

[תרגום אונקלוס]  והות מצותא, בין רען בעיריה דאברם, ובין, רען בעיריה דלוט; וכנענאה, ופריזאה, בכין, יתיב בארעא.

[תרגום יונתן] וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְאַבְרָם וּבֵין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְלוֹט דִרְעָאֵי דְאַבְרָם הֲווֹ מִיפַקְדִין מִנֵיהּ לָא תֶהְכוּן בִּכְנַעֲנָאֵי וּבִפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן אֵית לְהוֹם רְשׁוּתָא בְּאַרְעָא וַהֲווֹ זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן דְלָא יֵיכְלוּן גְזֵלָה עַד דַהֲווּ אַתְיָן לַאֲתַר מַרְעֵיהוֹן וְרָעֵי דְלוֹט הֲווֹ מְבַקְרִין וְאַזְלִין וְאָכְלִין בְּחַקְלֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן יַתְבִין בְּאַרְעָא:

[ירושלמי (קטעים)] וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רַעֲוַיֵי נִכְסוֹי דְאַבְרָם וּבֵין רַעֲוַויֵי נִכְסוֹי דְלוֹט רַעֲוַיֵי דְאַבְרָם הֲווֹן זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן עַד זְמַן דַהֲווֹן אָתִין לַאֲתַר מִרְעֵי רַעֲוַויֵי דְלוֹט לָא הֲווֹן זְמָמִין בְּעִירֵהוֹן אֶלָא מְבַקְרִין וְאַזְלִין בְּרַם מְפוּקָדִין הֲווֹן רַעֲוֵי דְאַבְרָם מִן אַבְרָם צַדִיקָא רִיבּוֹנֵיהוֹן לָא תַהֲכוּן לִכְּנַעֲנָאֵי וְלִפְרִיזָאֵי עַד כְּעַן אִית לְהוֹן רְשׁוּ בְּאַרְעָא:

א' תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי J ):

"והיו דנים בין רועי מקנה אברם לבין רועי מקנה לוט, כאשר רועי אברם היו מצווים על ידו (על ידי אברם) לא ללכת בין הכנעני והפריזי שאז היה להם הרשות בארץ, ולהתנתק ברעייה שלהם שלא לגרום לגזל כאשר היו הולכים למקום רעייתם. ורועי לוט היו רועים, והולכים, ואוכלים באדמות הכנעני והפריזי שאז היו יושבים בארץ."

ב' תרגום של ירושלמי, דומה לתרגום יונתן עם מעט שינויים, בעברית (תרגום שחי J ):

" והיו דנים בין רועי מקנה אברם לבין רועי מקנה לוט, כאשר רועי אברם היו מתנתקים (מן אדמות שבדרך) ברעייה שלהם בזמן שהיו הולכים אל מקום רעייתם. רועי לוט לא היו מתנתקים ברעייה שלהם, אלא היו רועים והולכים (באדמות הכנעני והפריזי). אבל, רועי אברם היו מצווים על ידי אברם הצדיק אדונם לא ללכת לכנעני ולפריזי שאז היו ראשי הארץ. "

ג' אם קוראים את הפסוק הזה, וגם את הפסוקים הקודמים, יש אולי משל בהתנהגות אברם ובהתנהגות לוט:

-          אברם מאמין באל אחד, בהקב"ה, ומתנהג לפי מצוותיו. הוא ורועיו מתרחקים ונשמרים מגזל הכנעני והפריזי, שאז היו יושבים בארץ. וזה אפילו שידע הבטחת הקב"ה אליו, שהוא, אברם, יקבל את הארץ.

-          לעומת זאת, לוט ורועיו, יכול להיות שדווקא מפני שיודעים על הבטחת הקב"ה לאברם, מתנכלים בכנעני ובפריזי, וגוזלים אותם.

-          המשל אולי לשני יהודים. אחד צדיק מאמין שנשמר מלגנוב, אפילו שיכול לגנוב ולא היו תופסים אותו. השני, גם 'מאמין', מתפלל להקב"ה שיוכל לגנוב ולא יתפסו אותו.