יום שני, 24 ביולי 2017

פירוש התורה - וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.

בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת לך לך:
[בראשית יג יח]  וַיֶּאֱהַל אַבְרָם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב  בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה
[תרגום אונקלוס]  ופרס אברם, ואתא ויתיב במישרי ממרא--דבחברון; ובנא תמן מדבחא, קודם ה' .
 [תרגום יונתן] וּפְרַס אַבְרָם לְמַשְׁכְּנֵיהּ תַיְירִין אִימוֹר (ס"א משׁכוני לתירי ואמרי) וְאָתָא וְיָתִיב בְּחֵיזוֹ מַמְרֵא דִי בְּחֶבְרוֹן וּבְנָא תַמָן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ
א' לעניות דעתי, תרגומים דומים למקרא.
ב' תרגום יונתן מוסיף לְמַשְׁכְּנֵיהּ תַיְירִין אִימוֹר (ס"א משׁכוני לתירי ואמרי) .
מצאתי תרגום של פסוק זה באנגלית http://www.sefaria.org/Targum_Jonathan_on_Genesis :
And Abram stretched his tent (and made folds) for oxen and sheep, and came and dwelt in the vale of Mamre which is in Hebron, and builded there an altar before the Lord.
לא מצאתי תרגום אחר בעברית, וגם לא מצאתי את המילים במילון ארמית – עברית.
לכן, התוספת של תרגום יונתן בעברית (ס"א, ז"א, סברה אחרת) עשה מחסה לשוורים וכבסים.
-          לכן, תרגום יונתן מסביר את המקרא ברוח 'צער בעלי חיים', הקיים גם בתלמוד.
לעניות דעתי, זה מדהים למצוא 'צער בעלי חיים' , ממש הביטוי הזה, בתלמוד!
בתקופת התנאים (תלמוד, מסכת בבא מציעא)  הייתה מחלוקת אם האיסור (צער בעלי חיים) משתמע מפורשות מן המקרא (איסור דאורייתא) או שמקורו בפסיקה הלכתית מאוחרת יותר (איסור דרבנן). וכתבו רוב הפוסקים שהאיסור הוא איסור דאורייתא. ורק מיעוטם סוברים שמדובר באיסור דרבנן.
ג' יש בתרגום יונתן עוד שינוי קטן: כתוב במקרא בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא--אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן , בתרגום יונתן בְּחֵיזוֹ מַמְרֵא דִי בְּחֶבְרוֹן שבעברית (במרחק) ראייה מהמקום ממרא בחברון.
אפשר אולי להבין את תרגום יונתן ביחד עם תרגום אונקלוס, המקום שמדובר הוא בקרבת ממרא, שהוא חברון, ז"א, בקרבת חברון.
יש אולי רמז כאן, 'בקרבת חברון'. הרי חברון הייתה עיר כנענית אברם אבינו ע"ה נשמר להיכנס או לגור בעיר של עבודה זרה, לא כמו לוט שהתיישב בסדום.
לכן, הרמז להתרחק מעבודה זרה וגם עובדי עבודה זרה כמה שיותר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה