פירוש התורה - וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר: אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית יח יב] וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר:  אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה-לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן.

[תרגום אונקלוס] וְחַיֵּיכַת שָׂרָה, בִּמְעַהָא לְמֵימַר:  בָּתַר דְּסֵיבִית תְּהֵי לִי עוּלֵימוּ, וְרִבּוֹנִי סִיב. 

[תרגום יונתן] וּתְמָהַת שָרָה בְּלִבָּה לְמֵימַר בָּתַר דִי סֵיבִית הֲוֵי לִי עִדוּיֵין וְרִבּוֹנִי אַבְרָהָם סִיב: 

[ירושלמי (קטעים)] וְחַיְיכַת שָרָה בְּלִבָּהּ לְמֵימָר בָּתַר דְסָבִית אֶפְשַׁר דְאַחֲזוֹר לְיוֹמֵי טִלְיוּתִי לְמֶהֱוֵי לִי עִידוּי וְאַבְרָהָם סִיב:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 173]):

"ושרה תמהה בלבה לאמור: אחר אשר זקנתי, (הכי אפשר אשר אשוב אל ימי בחורתי) יהיה לי הריון, ואדוני אברהם זקן."

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום דומה לתרגום יונתן):

"ושרה תמהה בלבה לאמור: אחר אשר זקנתי, הכי אפשר אשר אשוב אל ימי ילדותי, ויהיה לי הריון, ואדוני אברהם זקן."

אפשר לראות שתרגום ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן, עם התוספת של המתרגם לעברית.

ג' תרגום יונתן מסביר ומוסיף:

-          כתוב במקרא וַתִּצְחַק , בתרגום אונקלוס וְחַיֵּיכַת שזה דומה למקרא, בתרגום יונתן וּתְמָהַת שבעברית תמהה .

תמה - (ת') תוהה, משתומם, מתפלא, משתאה, נדהם

-          כתוב במקרא בְּקִרְבָּהּ , בתרגום אונקלוס בִּמְעַהָא שבעברית מֵעַיִם שלה , שזה דומה למקרא. תרגום יונתן כותב  בְּלִבָּה , שיכול להיות יותר עדין וספרותי.

-          תרגום ירושלמי (קטעים) מוסיף (אותה תוספת מופיעה גם התרגום לעברית של תרגום יונתן)

אֶפְשַׁר דְאַחֲזוֹר לְיוֹמֵי טִלְיוּתִי שבעברית הכי אפשר אשר אשוב אל ימי ילדותי .

אפשר אולי לשאול: יש אולי רושם ששרה אמינו, אשת אברהם, לא מאמינה כול כך בבשורה, שבעוד שנה תילד בן. דבר זה בא אחרי הניסם שנעשו לה, לשרה, ולאברהם במצרים, לכן, היה עליה לדעת את יכולתו של הקב"ה ולהאמין בניסים שלו. יכול להיות ששרה לא הייתה משוכנעת שאנשים אלה, האורחים של אברהם אבינו, שבשרו לה את הבשורה הטובה, הם מלאכים, מלאכי השרת של הקב"ה. היא, שרה אמנו לא האמינה ביכולתם של אנשים בשר ודם להחזירה לימי ילדותה, עם אורח נשים.