וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת עקב:

[דברים ז יב] וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. 

[תרגום אונקלוס] וִיהֵי חֲלָף דִּתְקַבְּלוּן, יָת דִּינַיָּא הָאִלֵּין, וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן, יָתְהוֹן--וְיִטַּר יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ, יָת קְיָמָא וְיָת חִסְדָּא, דְּקַיֵּים, לַאֲבָהָתָךְ. 

[תרגום יונתן] והיה עקב וִיהֵי חוֹלַף דִּי תְקַבְּלוּן יַת דִּינַיָא הָאִילֵין וְתִנְטְרוּן וְתַעַבְדוּן יַתְהוֹן וְיִנְטַר יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן יַת קְיָימַיָא וְיַת חִסְדָא דִי קַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן: 

א' כתוב במקרא " וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם " , וכתוב בתרגומים " וִיהֵי חֲלָף דִּתְקַבְּלוּן, יָת דִּינַיָּא הָאִלֵּין, וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן, יָתְהוֹן ".

-          תרגום אונקלוס דומה לתרגום יונתן בקטע זה, ושניהם דומים למקרא.

-          כתוב במקרא תִּשְׁמְעוּן , כאשר כתוב בתרגומים דִּתְקַבְּלוּן . הדבר דומה למאמר המפורסם שענו בני ישראל במעמד הר סיני: "נעשה ונשמע!" גם במאמר הזה, המובן של ונשמע הוא ונקבל, ונסכים.

-          יש בפסוק זה שלושה שלבים בביצוע המשפטים שבתורה: תִּשְׁמְעוּן, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם , ז"א, קיבלתם, שמרתם, ועשיתם. שלבים אלה בביצוע מצוות התורה דומים לשלבים שמופיעים בפרקי אבות  "ללמוד, ללמד, לשמור, ולעשות" :

[משנה אבות ד ה]  רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (בְּנוֹ) אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד.
וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.

כאשר "ללמוד וללמד" הוא שווה ערך "לקבל, לשמוע".

ב' כתוב במקרא " וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.  " כאשר תרגום אונקלוס כותב " וְיִטַּר יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ, יָת קְיָמָא וְיָת חִסְדָּא, דְּקַיֵּים, לַאֲבָהָתָךְ.  " אבל בתרגום יונתן כתוב " וְיִנְטַר יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן יַת קְיָימַיָא וְיַת חִסְדָא דִי קַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן:  ".

-          ההבדל הוא אֱלֹהֶיךָ לְךָ ... לַאֲבֹתֶיךָ במקרא אבל אֱלָהָכוֹן לְכוֹן ... לְאַבְהַתְכוֹן בתרגום יונתן, כאשר לאבותיך במקרא אבל לאבותיכם בתרגום יונתן.

-          לעניות דעתי, יונתן מפרש כוונת התורה, שהפנייה של הקב"ה בתורה היא לכול עם ישראל כאחד, כפי שמופיע מאוחר יותר בספרות חז"ל " כול ישראל ערבים זה לזה " [תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד ב' ].