פירוש התורה - וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים, לְפָנַי תָּמִיד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת תרומה:

[שמות כה ל] וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים, לְפָנַי תָּמִיד. 

[תרגום אונקלוס] וְתִתֵּין עַל פָּתוּרָא לְחֵים אַפַּיָּא, קֳדָמַי תְּדִירָא.

[תרגום יונתן] וּתְסַדֵּר עַל פְּתוֹרָא לַחֲמָא גַוָואָה קֳדָמַי תְּדִירָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 308]):

"ואתה תסדר על השולחן לחם הפנימי לפני תמיד."

-          כתוב באותו הספר:

"בספר אהבת יונתן מסביר, שתיב״ע תרגם: ״ותסדר״, ולא ״ותתן״, כמו באונקלוס. כי היו ב׳ מערכות, שש במערכת, צרי לסדרן היטב. עור כתב המתרגם: ״לחמא גוואה״ והוא (גוואה) היפך ״חיצון״ להיותם (הלחמים) מונחים בקודש פנימה כל ימי החול. משבת לשבת על מזבח השבת שהיה מבפנים, שעלו לחם  הפנים תמיר. כי באולם על פתח הבית היה מונח על שלחן אחר. רק שעה מועטת, כמבואר במשנה (מנחות פי״א מ״ז), שהוא בערכו שלחן חיצוני. וכן פירשו האנן עזרא ורמב״ן. וזה דלא כפירוש האונקלוס שתרגם: ״לחם אפיא״

-          לעומת זה, רש"י מפרש:

לחם פנים - שהיה לו פנים כמו שפירשתי ומנין הלחם וסדר מערכותיו מפורשים באמור אל הכהנים

-          דבר מעניין, יש שני פירושים אפשריים למקרא פָּנִים: פנים, צלם אדם, כפי שמפרש רש"י. פנים, כמו בפנים, בתוך, כפי

שמפרש תרגום יונתן. לעניות דעתי, זה דבר מדהים: שני הפירושים שונים זה מזה, ללא שום קשר בין זה לזה. ושניהם קיימים זה על יד זה, בשקט, בצניעות, ובשלום זה עם זה. טוב לזכור, אלה רק תירוצים לפי חוכמת בני אדם, ואף פעם לא נדע מה הכוונה של הקב"ה. אולי, הקב"ה עשה זאת בכוונה, לאפשר פירושים שונים לאותה המילה, לאותו פסוק, כדי חזק ולפתח את הבדלים בין אנשים, בין קבוצות, בין מחשבות. מחשבת ישראל מוכיחה שאפשר להיות זה על יד זה, בשלום, אפילו התירוצים הפוכים זה לזה. אבל, וזה המידה הקובעת, אם התירוצים בתוך אותה החצר של התורה, ולא ח"ו, חוץ ממנה.