בס"ד
דברים חיים רחמים
היו היה איש עשיר מופלג, אבל את חונו לא הרוויח בעצמו אלא קיבל בירושה
מהוריו. כך שהיה לו הרבה כסף אבל לא ידע מה לעשות איתו, לא בשבילו ולא בשביל
משפחתו. יותר מזה, הוא חשב להשקיע את כספו בכול מיני עסקים וכך יגדיל אותו. התייעץ
עם אנשים אחרים מה לעשות. אחד אמר ככה תעשה ורק ככה תרוויח, כול דבר אחר שתעשה רק
תפסיד. השני אמר לו רק ככה תעשה בצורה הפוכה מהראשון וקר כך תרוויח, כול דבר אחר
שתעשה רק תפסיד. השלישי אמר לו לא כך ולא כך, תעשה רק כפי שאני אומר לך ורק כך
תרוויח, כול דבר אחר שתעשה רק תפסיד. ראה
העשיר שבסיפור שלנו שלא מצא שני יועצים המייעצים אותו דבר, נבהל וחשב לעצמו
"אולי אביא את הכסף שלי לאנשים אחרים שהם יתעסקו בו ואני אקבל חלק מהרווחים
שלהם!" לכן, הלך לבנק להפקיד את כספו ולקבל עבורו ריבית קטנה. אבל גם בבנק לא
מצא רוגע. באו אליו אנשים ואמרו לו שהבנק יכול להפסיד כול הכסף שלו ולסגור את
שעריו. אז מה חשב האיש שלנו "אני אחזיק את הכסף בבית. לו ארוויח אבל גם לא
אפסיד אותו!". התחילו לספר לו על
גנבים שבוודי יודעים שיש לו הרבה כסף בבית ויבואו לגנוב אותו ואף יכולים להרגו! חשב העשיר וחשב והחליט "אני אקבור את הכסף
באדמה ואף אחד לא ידע איפה שמתי אותו ולא יוכל לקחת אותו ממני!" וכך עשה. רק
שבעוד כמה שנים כשרצה להוציא כספו בחזרה מהמקום ששם אותו, התברר לו ששכח את המקום
איפה החביא את הכסף. חיפש פה ושם ולא מצא כלום! כך שלא רק שלא נהנה מכספו אבל גם
הפסיד אותו לגמרי!
למה הדבר דומה? לבעל אגדה, איש עשיר באגדות וגם בקיא בהן, שיודע אותם בעל
פה, את כולן. אנשים שואלים אותו, מה המשל של אגדה זאת ומה המשל של אגדה זאת. הוא
מנסה להסביר להם אבל אנשים ששואלים אותו לא
יצאו מרוצים מהתשובות שלו. הם היו רוצים תשובות שיתאימו למחשבות שלהם
ולתוכניות שלהם ולא סתם משל מהאגדה. יותר מזה, התחילו להגיד לו שהמשל של אגדה זו
הוא כזה, איש אחר אמר את ההפוך. לכן, בעל האגדה כבר לא היה אוסר ולא היה מתיר, לא
היה מטמא ולא היה מטהר מהאגדות שלו, עד ששכח בעצמו את כול מה שידע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה