וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשה לך לך:

[בראשית יב ב] וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ; וֶהְיֵה, בְּרָכָה. 

א' מעניין אולי להשוות ברכה זאת לאברהם אבינו לברכת הכהנים:

[במדבר ו כב-כז] ויְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר: דבֵּר אֵל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כה תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

אֱמֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמֶרְךָ.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֵּךָּ.

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיַשֵּׂם לְךָ שָׁלוֹם.

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.

ב' רואים שבברכת הכהנים אין החלק " וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל" המתייחס לפוריות ורביה. שני החלקים האחרים, פרנסה טובה וקשר פנימו להקב"ה, שלום, ושלווה, והיוצא מזה בריאות טובה, כן נמצאים בשתי הברכות.

ג' הביטוי 'גוי גדול' מופיע בתורה גם בקשר למשה רבינו:

[שמות לב י] וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל. 

ד' יכול להיות שהברכה לאברהם אבינו וגם הפניה למשה רבינו, מתייחסות לכלל ישראל, כנסת ישראל, לכול עם ישראל. אזי, במקרה זה, יש צורך, ראוי, ורצוי לברך ברכת פריה ורביה.

לעומת זאת, ברכת הכהנים מתייחסת לפרט, לאחיד שבעם ישראל. במקרה זה, יכול להיות שברכת פריה ורביה היא לא הכרחית. נכון, קיימת המצווה של פריה ורביה, אבל לא כול המצוות ניתן לעשות אותם, למשל מצוות של בית המקדש בימינו, או מצוות פדיון הבן מן התורה. לא כול אחד זוכה לעשות מצווה זאת.

כדי שיינתן ונעשה מצוות פריה ורביה, יכול להיות שמה שעוזה זה תפילה פרטית של כול אחד שרוצה בזה או תפילה של צדיקים על כול אחד שרוצה בזה.

כידוע, יש רבנים גדולים שלא זכו למצווה זאת. למשל הרבי מליובאוויטש.  אבל אמרו חז"ל, תלמידים כבנים. לכן, אפשר אולי להגיד שלרבי מליובאוויטש יש מיליוני בנים, שהם התלמידים שלו.