פירוש התורה - וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן, יְגַר שָׂהֲדוּתָא; וְיַעֲקֹב, קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויצא:

[בראשית לא מז] וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן, יְגַר שָׂהֲדוּתָא; וְיַעֲקֹב, קָרָא לוֹ גַּלְעֵד. 

[תרגום אונקלוס] וּקְרָא לֵיהּ לָבָן, יְגַר סָהֲדוּתָא; וְיַעֲקוֹב, קְרָא לֵיהּ גַּלְעֵד. 

[תרגום יונתן] וּקְרָא לֵיהּ לָבָן אוֹגַר סָהִיד וְיַעֲקב קָרָא לֵיהּ בְּלִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא גַלְעֵד: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 371]):

"ספורנו מפרש: לבן קרא לגל ״יגר שהדותא״, ויעקב קרא הגל בשם: ״גלעד״, בלשון הקודש, (מפני שלא רצה לשנות את לשונו)."

אוֹגַר   -   הִשְֹכִּיר; הַשְֹכֵּר (צווי); אֶשְֹכֹּר

מיגר   -   שכור

מַסְהִיד   -   מֵעִיד

-          לכן, יכול להיות שהביטוי שלבן בחר בו יְגַר שָׂהֲדוּתָא בעברית 'שכר לעד, לתמיד'.

הביטוי שיעקב אבינו בוחר בו הוא גַּלְעֵד שכנראה 'מצבה לעדות'.

המלבי"ם מפרש בצורה דומה:

לבן קרא - להמצבה שהעמיד יעקב בשם "יגר שהדותא,"  ר"ל שהמצבה היא עדות הקיים ומתמיד לעולם,  ויעקב קרא לו להגל שהעמיד לבן "גל עד" , שהוא רק עד לפי שעה ואינו קיים לעולם:  

-          יכול להיות שפסוק זה עוזר להבין את הפסוק הקודם

[בראשית לא מו]  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל.

שהמובן של וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו הוא כפי שרש"י מפרש

לאחיו - הם בניו שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה (ב"ר)

לעניות דעתי, 'הם בניו' של יעקב. לכן, המצבה היא לעדות אבל לא לעד.

ב' תרגומים דומים למקרא.